1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:09,000 --> 00:00:11,500
‫טוב, דני, המפגש הסתיים. מה שלומך?‬

4
00:00:11,583 --> 00:00:13,750
‫אני בסדר. האמת שאני מרגיש יותר טוב.‬

5
00:00:13,833 --> 00:00:16,333
‫זה מה שאני רוצה לשמוע, דני. תמשיך ככה.‬

6
00:00:16,416 --> 00:00:19,625
‫כן, נתראה בשבוע הבא. תודה.‬
‫-נתראה בשבוע הבא.‬

7
00:00:22,958 --> 00:00:25,125
‫דני, אל תשכח לשלוח לי את הכסף!‬

8
00:00:27,250 --> 00:00:28,666
‫הכסף, דני!‬

9
00:00:28,750 --> 00:00:31,791
‫- אקו‬
‫מרכז לפסיכולוגיה -‬

10
00:01:03,166 --> 00:01:04,791
‫- דני רובירה‬
‫שווה את זה -‬

11
00:01:49,041 --> 00:01:50,875
‫אז אני בתקופה מחורבנת.‬

12
00:01:52,958 --> 00:01:55,000
‫תודה רבה שבאתם היום.‬

13
00:01:55,083 --> 00:01:56,291
‫ויש לכם מזל,‬

14
00:01:56,375 --> 00:01:57,875
‫כי היום, כאן,‬

15
00:01:57,958 --> 00:02:00,333
‫אנחנו נדבר על עצב.‬

16
00:02:07,083 --> 00:02:09,291
‫יהיו לא מעט וידויים הערב.‬

17
00:02:09,375 --> 00:02:11,375
‫הווידוי הראשון שלי‬

18
00:02:11,458 --> 00:02:14,625
‫הוא שבשנים האחרונות,‬

19
00:02:14,708 --> 00:02:18,500
‫אני מפלרטט ברצינות עם העצב, בסדר?‬

20
00:02:18,583 --> 00:02:21,916
‫ואחרי כל השנים האלה, האם למדתי משהו? כן.‬

21
00:02:22,000 --> 00:02:23,166
‫למדתי הרבה.‬

22
00:02:23,250 --> 00:02:25,500
‫לדוגמה, למדתי שאנחנו לא אוהבים עצב.‬

23
00:02:25,583 --> 00:02:28,583
‫אנחנו לא אוהבים להרגיש עצב,‬
‫ולא לראות עצב אצל אחרים.‬

24
00:02:28,666 --> 00:02:32,083
‫ואנחנו לא יודעים להתמודד איתו.‬
‫לא עם שלנו, ולא עם של מישהו אחר.‬

25
00:02:32,166 --> 00:02:33,375
‫במשך כל השנים האלה,‬

26
00:02:33,458 --> 00:02:36,000
‫רק אדם אחד, באמת רק אחד,‬

27
00:02:36,083 --> 00:02:38,791
‫אמר לי משהו שנשאר איתי.‬

28
00:02:38,875 --> 00:02:41,916
‫אני זוכר שבאיזה אחר צהריים‬
‫שתיתי קפה עם חבר.‬

29
00:02:42,000 --> 00:02:43,125
‫הרגשתי מדוכדך.‬

30
00:02:43,208 --> 00:02:45,916
‫נפתחתי בפניו,‬
‫אמרתי לו שאני כבר לא עומד בזה.‬

31
00:02:46,000 --> 00:02:47,083
‫ופתאום הוא אומר…‬

32
00:02:47,166 --> 00:02:50,958
‫אני משתף בכל זה‬
‫כדי שתוכלו להשתמש בזה בחיים שלכם.‬

33
00:02:51,041 --> 00:02:53,333
‫פתאום חבר שלי אומר, "דני, אחי,‬

34
00:02:54,708 --> 00:02:55,750
‫"אל תהיה עצוב."‬

35
00:02:59,291 --> 00:03:00,500
‫לא התקשרתי אליו מאז.‬

36
00:03:02,666 --> 00:03:03,791
‫אנחנו לא אוהבים עצב‬

37
00:03:03,875 --> 00:03:06,625
‫או כל רגש לא נעים אחר, מן הסתם, נכון?‬

38
00:03:06,708 --> 00:03:09,875
‫אבל עצב הוא קצת יותר גרוע,‬
‫כי הוא חושף אותנו.‬

39
00:03:09,958 --> 00:03:11,958
‫כי כשהעצב נהיה עוצמתי,‬

40
00:03:12,500 --> 00:03:14,416
‫אנחנו בוכים, וזה חושף אותנו.‬

41
00:03:14,500 --> 00:03:16,375
‫וזה נכון שאפילו היום,‬

42
00:03:16,458 --> 00:03:22,041
‫לבכות בפומבי זה עדיין סוג של טאבו, נכון?‬

43
00:03:22,125 --> 00:03:24,041
‫זה מראה פגיעות.‬

44
00:03:24,125 --> 00:03:26,416
‫ואפילו בלי להבין,‬

45
00:03:26,500 --> 00:03:30,083
‫אנחנו מנסים לבטל אותו‬
‫אצל ילדים קטנים, נכון?‬

46
00:03:30,166 --> 00:03:32,333
‫"אל תבכה, זה גורם לך להיראות מכוער"…‬

47
00:03:32,416 --> 00:03:35,875
‫בפעם הבאה שאשמע מישהו אומר את זה לילד,‬
‫אבעט לו בחזה.‬

48
00:03:36,375 --> 00:03:37,375
‫למבוגר, הכוונה.‬

49
00:03:40,125 --> 00:03:42,875
‫וכשזה מגיע לבכי, אפילו היום,‬

50
00:03:42,958 --> 00:03:47,291
‫עדיין רואים את זה כעניין מגדרי,‬
‫אתם יודעים?‬

51
00:03:47,375 --> 00:03:50,375
‫תראו, יש איזה ציטוט מפורסם‬
‫בן יותר מ-500 שנה.‬

52
00:03:50,458 --> 00:03:52,291
‫חלקכם בטח מכירים אותו.‬

53
00:03:52,375 --> 00:03:56,083
‫זה היה בתקופה שהמלכים הקתולים‬
‫כמעט סיימו את הכיבוש מחדש של ספרד,‬

54
00:03:56,166 --> 00:04:00,333
‫והמעוז האחרון שנשאר היה ממלכת גרנדה.‬

55
00:04:00,416 --> 00:04:01,791
‫זוכרים את זה?‬

56
00:04:01,875 --> 00:04:05,708
‫בואבדיל היה שם עם הפמליה שלו,‬
‫והם היו תחת מצור במשך זמן רב.‬

57
00:04:05,791 --> 00:04:08,125
‫אזהרת ספוילר. זאת היסטוריה, אנחנו פה.‬

58
00:04:09,208 --> 00:04:13,250
‫אבל הגיע הרגע שבו בואבדיל‬
‫היה צריך למסור את המפתחות לעיר.‬

59
00:04:13,333 --> 00:04:17,458
‫זה בטח היה אחד הרגעים הכי קשים‬
‫עבור כל דמות היסטורית שאנחנו מכירים.‬

60
00:04:17,541 --> 00:04:20,416
‫ובאותו רגע, אימא של בואבדיל,‬

61
00:04:20,500 --> 00:04:23,125
‫לא איזו גיסה של בת דודה של אחותה,‬

62
00:04:23,208 --> 00:04:26,333
‫לא, אימא של בואבדיל אומרת לבן שלה,‬

63
00:04:27,666 --> 00:04:32,708
‫"תבכה כמו אישה‬
‫על מה שלא יכולת להגן עליו כמו גבר."‬

64
00:04:35,208 --> 00:04:36,208
‫סליחה?‬

65
00:04:37,583 --> 00:04:39,458
‫לא ממש התאפקת, נכון, בואבדילה?‬

66
00:04:42,125 --> 00:04:44,125
‫מה שהיה הוא הקדמה למה שיבוא, נכון?‬

67
00:04:45,291 --> 00:04:49,625
‫אני חושב שבטוח לומר‬
‫שכולנו הרגשנו עצב בשלב כלשהו בחיינו,‬

68
00:04:49,708 --> 00:04:52,583
‫חלקנו יותר לעומק,‬
‫חלקנו לעיתים קרובות יותר.‬

69
00:04:53,083 --> 00:04:57,208
‫לא מזמן התחלתי לחשוב אם היה רגע בחיי‬

70
00:04:57,291 --> 00:05:00,583
‫שבו העצב ממש נדחף פנימה, אתם יודעים?‬

71
00:05:00,666 --> 00:05:02,708
‫באופן שלא יכולתי להתעלם ממנו.‬

72
00:05:02,791 --> 00:05:06,041
‫וכן, אני חושב שהיה רגע מדויק,‬

73
00:05:06,541 --> 00:05:08,875
‫בערך לפני 11 שנה,‬

74
00:05:09,666 --> 00:05:13,916
‫בתקופה שיצא הסרט "פרשייה ספרדית".‬

75
00:05:14,000 --> 00:05:15,625
‫נשמע מוכר? כן, נכון?‬

76
00:05:16,583 --> 00:05:19,958
‫אף פעם לא עשיתי קולנוע.‬
‫אפילו לא פעם אחת בחיי, בסדר?‬

77
00:05:20,041 --> 00:05:22,666
‫עשיתי דבר כזה, מה שאתם רואים כאן,‬

78
00:05:22,750 --> 00:05:27,041
‫ופתאום הגיעה ההזדמנות להשתתף בסרט הזה.‬
‫הלכתי על זה, כמובן,‬

79
00:05:27,125 --> 00:05:29,833
‫וככה, בין לילה, הפכתי לשחקן הראשי‬

80
00:05:29,916 --> 00:05:32,416
‫בסרט הכי רווחי‬
‫בהיסטוריה של הקולנוע הספרדי.‬

81
00:05:32,500 --> 00:05:35,875
‫ועם איך שנראית התעשייה היום,‬
‫אקח איתי את השיא הזה לקבר.‬

82
00:05:35,958 --> 00:05:39,458
‫אני לא יודע אם לצחוק או לבכות,‬
‫אבל עובדות הן עובדות.‬

83
00:05:40,125 --> 00:05:44,041
‫אני לא בטוח איך כולכם ראיתם את זה,‬
‫כאירוע גדול או משהו,‬

84
00:05:44,125 --> 00:05:47,625
‫אבל אני לא יודע‬
‫אם מישהו חשב על איך זה היה בשבילי.‬

85
00:05:47,708 --> 00:05:53,208
‫כלומר, בשבילי אלה היו כמה חודשים מטורפים,‬
‫שדברים מדהימים התחילו לקרות בהם,‬

86
00:05:53,291 --> 00:05:55,250
‫ולא היה לי מושג איך להתמודד איתם.‬

87
00:05:55,333 --> 00:05:58,958
‫עברתי ממצב שבו מעולם לא השתתפתי בסרט‬
‫למצב שבו פתאום אני מופצץ‬

88
00:05:59,041 --> 00:06:02,041
‫בתסריטים ובהצעות מבמאים וממפיקים.‬

89
00:06:02,125 --> 00:06:03,416
‫חשבתי, "זה מטורף!"‬

90
00:06:03,500 --> 00:06:08,250
‫וההופעות בתיאטרון… כבר הופעתי בתיאטרון,‬
‫אבל הביקוש גדל פי שלושה.‬

91
00:06:08,333 --> 00:06:11,125
‫כאילו, "דני, בוא להופיע באליקנטה", "בסדר."‬

92
00:06:11,208 --> 00:06:13,958
‫"דני, בוא להופיע בברצלונה", "בסדר."‬

93
00:06:14,041 --> 00:06:15,583
‫"דני, בוא להופיע במורסיה."‬

94
00:06:15,666 --> 00:06:17,875
‫"למה מורסיה?" הוא אמר, "צודק". לא נסעתי.‬

95
00:06:22,416 --> 00:06:25,125
‫אם לא ארד קצת על הקהל ממורסיה,‬

96
00:06:25,208 --> 00:06:26,916
‫אני לא אהיה מרוצה, וגם הם לא.‬

97
00:06:27,500 --> 00:06:30,166
‫יש כאן מישהו ממורסיה?‬
‫בעצם, לאף אחד לא אכפת.‬

98
00:06:31,875 --> 00:06:34,041
‫אתם יודעים איך עובדים מותגים, נכון?‬

99
00:06:34,125 --> 00:06:37,083
‫הם זורקים פרצוף מפורסם על משהו…‬

100
00:06:37,166 --> 00:06:40,000
‫עליי זה עובד.‬
‫אני רואה בבית פרסומת עם אדם מפורסם,‬

101
00:06:40,083 --> 00:06:42,416
‫ואני רץ בתחתונים לקנות את המוצר.‬

102
00:06:42,500 --> 00:06:47,750
‫אז כמובן שכל מיני מותגים התקשרו אליי.‬
‫"דני, המותג שלנו… הפנים שלך על המותג שלנו,‬

103
00:06:47,833 --> 00:06:49,375
‫"המותג שלנו על הפנים שלך…"‬

104
00:06:49,458 --> 00:06:51,250
‫אמרתי, "אני לא מבין כלום".‬

105
00:06:51,875 --> 00:06:54,500
‫טוב, התחלתי לצאת עם הכוכבת של הסרט.‬

106
00:06:54,583 --> 00:06:56,916
‫זה היה סיפור אהבה יפהפה, היה נהדר.‬

107
00:06:57,000 --> 00:06:59,541
‫על הנייר, מבחוץ, נכון?‬

108
00:07:04,541 --> 00:07:09,791
‫אתם לא מסוגלים לדמיין איך זה היה בשבילי.‬
‫אבל שלושה או ארבעה חודשים אחר כך,‬

109
00:07:10,291 --> 00:07:12,208
‫בוקר אחד התעוררתי…‬

110
00:07:12,291 --> 00:07:14,125
‫משום מקום, התעוררתי באיזה בוקר,‬

111
00:07:14,625 --> 00:07:18,958
‫ופתאום אני בוכה.‬
‫אבל ממש בוכה, כאילו, "אוי, שיט".‬

112
00:07:19,041 --> 00:07:21,750
‫כמו שאתה צריך לחרבן,‬
‫ואתה אומר, "שיט, שיט…"‬

113
00:07:24,125 --> 00:07:26,291
‫לא יכולתי להפסיק, ולא ידעתי למה.‬

114
00:07:26,375 --> 00:07:29,291
‫ופתאום החברה שלי בזמנו אומרת‬

115
00:07:29,833 --> 00:07:32,083
‫את אחד הדברים הכי רגישים ששמעתי.‬

116
00:07:32,166 --> 00:07:34,583
‫"היי, דני, למה שלא תלך לטיפול?"‬

117
00:07:35,083 --> 00:07:37,166
‫ואני אמרתי, "אוקיי, בטח".‬

118
00:07:37,666 --> 00:07:41,875
‫זה מוזר כשחושבים על זה, נכון?‬
‫שני הקווים האלה כמעט אף פעם לא הולכים יחד.‬

119
00:07:41,958 --> 00:07:45,041
‫"למה שלא תלך לטיפול?"‬
‫ומישהו פשוט אומר, "בטח". לא.‬

120
00:07:45,125 --> 00:07:48,000
‫מה שבדרך כלל קורה זה,‬
‫"למה שלא תלך לטיפול?"‬

121
00:07:48,083 --> 00:07:50,833
‫"טיפול?! מה, פסיכולוג? בית משוגעים?‬

122
00:07:50,916 --> 00:07:53,916
‫"את חושבת שאני משוגע?"‬
‫"זה לא מה שאני אומרת."‬

123
00:07:54,000 --> 00:07:56,166
‫"אני משוגע?" הם אומרים, "לא, דני".‬

124
00:07:56,250 --> 00:07:59,041
‫אני אומר, "כי אני הולך לטיפול כבר 11 שנה".‬

125
00:07:59,125 --> 00:08:01,041
‫ותנו לי להגיד לכם משהו, בסדר?‬

126
00:08:01,125 --> 00:08:05,791
‫ממש נמאס לי ללכת לטיפול‬
‫בגלל אנשים שלא הולכים לטיפול.‬

127
00:08:05,875 --> 00:08:06,750
‫אני רק אומר.‬

128
00:08:09,208 --> 00:08:10,041
‫רק אומר.‬

129
00:08:16,958 --> 00:08:19,041
‫אם אתם ממש מתנגדים ללכת לטיפול,‬

130
00:08:19,125 --> 00:08:22,833
‫לפחות תעזרו לנו לשלם על שלנו,‬
‫כי אנחנו מטפלים גם בבעיות שלכם.‬

131
00:08:24,208 --> 00:08:28,166
‫בכל מקרה, המליצו לי על פסיכולוג,‬
‫אותו אחד שאני נפגש איתו כבר 11 שנה.‬

132
00:08:28,250 --> 00:08:30,500
‫אני עדיין הולך אליו. קוראים לו סלבדור.‬

133
00:08:33,791 --> 00:08:38,125
‫לפני כן אף פעם לא הייתי בטיפול,‬
‫ופתאום אני מוצא את עצמי בחדר‬

134
00:08:38,208 --> 00:08:41,208
‫עם בחור שיש לו פרצוף מאוד נחמד‬
‫שיושב בכורסה,‬

135
00:08:41,291 --> 00:08:42,666
‫עם עוד כיסא מולו.‬

136
00:08:42,750 --> 00:08:46,833
‫אני מתיישב, והוא אומר,‬
‫"דני, ספר לי מה הביא אותך לפה".‬

137
00:08:47,333 --> 00:08:49,166
‫בהתחלה לא ידעתי מה להגיד,‬

138
00:08:49,250 --> 00:08:52,875
‫אבל התחלתי להיפתח בפניו, דיברתי בלי הפסקה.‬

139
00:08:52,958 --> 00:08:54,333
‫דיברתי שעה שלמה.‬

140
00:08:54,416 --> 00:08:55,583
‫זה לא רגיל בשבילי.‬

141
00:08:57,583 --> 00:09:00,000
‫וכשהשעה הסתיימה, הבחור עצר אותי ואמר,‬

142
00:09:00,083 --> 00:09:03,750
‫"תראה, דני, מה שאני קולט ממך‬
‫הוא עצב עמוק."‬

143
00:09:04,541 --> 00:09:07,125
‫אמרתי, "שיט, עצב?" לא חשבתי על זה.‬

144
00:09:07,208 --> 00:09:11,125
‫חשבתי שאולי זה תסכול, לחץ, מתח.‬

145
00:09:11,208 --> 00:09:13,291
‫לא, עצב. אני שואל, "מה הקטע עם זה?"‬

146
00:09:13,375 --> 00:09:15,083
‫"דני, כי קורים פה שני דברים.‬

147
00:09:15,166 --> 00:09:17,750
‫"אחד, אתה מתאבל,‬

148
00:09:18,416 --> 00:09:21,375
‫"והשני, אתה לא יודע שאתה מתאבל."‬

149
00:09:21,958 --> 00:09:25,875
‫אני אומר, "אבל אף אחד לא מת",‬
‫והוא אומר, "זה לא חייב להיות מילולי.‬

150
00:09:25,958 --> 00:09:29,333
‫"זה יכול להיות מוות מטאפורי‬
‫של משהו בחיים שלך."‬

151
00:09:29,416 --> 00:09:31,833
‫ופתאום התחלתי להבין הרבה דברים.‬

152
00:09:31,916 --> 00:09:35,000
‫לדוגמה, אנחנו לא מודעים‬
‫לערך של דברים מסוימים,‬

153
00:09:35,083 --> 00:09:36,458
‫כי כבר יש לנו אותם.‬

154
00:09:36,541 --> 00:09:38,958
‫אנחנו מתגעגעים אליהם רק כשהם נעלמים.‬

155
00:09:39,041 --> 00:09:42,083
‫לדוגמה, אני יודע שלרובכם יש משהו‬

156
00:09:42,625 --> 00:09:45,958
‫שאתם לא מבינים שיש לכם,‬
‫כי אף אחד אף פעם לא לקח אותו מכם.‬

157
00:09:46,458 --> 00:09:49,041
‫לדוגמה, זרועות. מאוד ברור, נכון?‬

158
00:09:49,125 --> 00:09:52,166
‫אתם לא מתעוררים כל בוקר ואומרים,‬
‫"תודה לאל!‬

159
00:09:53,208 --> 00:09:56,541
‫"עוד יום שלישי מדהים עם זרועות!"‬
‫לא, פשוט יש לנו אותן.‬

160
00:09:57,041 --> 00:10:01,083
‫אבל אני מדבר‬
‫על משהו קצת יותר עדין, אנונימיות.‬

161
00:10:01,583 --> 00:10:04,916
‫אתם לא מבינים כמה היא יקרה, עד שהיא נעלמת.‬

162
00:10:05,000 --> 00:10:07,333
‫זה הכה בי כשהתחלתי לשים לב‬

163
00:10:07,416 --> 00:10:10,291
‫שיש דברים יום-יומיים‬
‫שאני כבר לא יכול לעשות,‬

164
00:10:10,375 --> 00:10:12,750
‫למשל לאסוף את האחיינים שלי מבית הספר,‬

165
00:10:12,833 --> 00:10:16,083
‫או לקנות כריך ובירה וללכת לחוף מלגה,‬

166
00:10:16,166 --> 00:10:19,958
‫לשבת מתחת לשמשייה עם ספר ופשוט להיות לבד.‬

167
00:10:20,041 --> 00:10:21,583
‫זה נעלם עכשיו. זה נגמר.‬

168
00:10:21,666 --> 00:10:24,750
‫אתם צריכים להבין שבתקופה ההיא,‬
‫ברגע שיצאתי החוצה,‬

169
00:10:24,833 --> 00:10:26,208
‫הייתי כמו פוקימון נדיר.‬

170
00:10:28,375 --> 00:10:30,416
‫זה היה מטורף. טוב, עברו 11 שנים.‬

171
00:10:30,500 --> 00:10:32,833
‫אולי תרצו לשאול, "טוב, דני, מה שלומך?"‬

172
00:10:32,916 --> 00:10:34,541
‫ואני אגיד, "יותר טוב".‬

173
00:10:36,125 --> 00:10:37,875
‫לא, "טוב", אלא, "יותר טוב".‬

174
00:10:37,958 --> 00:10:40,208
‫וקודם כול, זה כי עברו 11 שנה,‬

175
00:10:40,291 --> 00:10:44,708
‫ועם הזמן אתה אוסף כלים‬
‫כדי להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים עליך.‬

176
00:10:44,791 --> 00:10:47,666
‫וההייפ כבר דעך.‬
‫אני לא טרנדי כמו שהייתי פעם,‬

177
00:10:47,750 --> 00:10:49,500
‫ואני מאוד אסיר תודה על זה.‬

178
00:10:49,583 --> 00:10:53,375
‫אני גם מבלה הרבה זמן בבית בימים אלה,‬
‫אני לא אשקר.‬

179
00:10:55,500 --> 00:10:58,666
‫הערב אני אחלוק איתכם כמה כלים‬

180
00:10:58,750 --> 00:11:03,208
‫שעזרו לי לטפס למעלה ממקום קשה.‬
‫אני גם אתן לכם עצות. אני אוהב לייעץ.‬

181
00:11:03,291 --> 00:11:06,875
‫יש אנשים ששונאים את זה. "אנשים שמייעצים…"‬
‫אז אל תקבלו את העצה. יופי.‬

182
00:11:07,375 --> 00:11:09,916
‫אני אתן לכם עצה, הראשונה היום.‬

183
00:11:10,000 --> 00:11:13,375
‫אם אתם הולכים ברחוב‬
‫ורואים מישהו שאתם באמת מעריצים,‬

184
00:11:13,458 --> 00:11:15,583
‫ואני מתכוון באמת מעריצים,‬

185
00:11:15,666 --> 00:11:19,375
‫לא הערצה מזויפת רק כדי לצלם תמונה‬
‫ולהוכיח שיש לכם זין גדול ברשת.‬

186
00:11:19,458 --> 00:11:22,166
‫לא אכפת לי‬
‫אם זה פפון נייטו או אורטגה סמית'.‬

187
00:11:22,250 --> 00:11:24,666
‫לא, אני מדבר על הערצה אמיתית, אתם יודעים?‬

188
00:11:24,750 --> 00:11:26,875
‫אם אתם רואים מישהו כזה ברחוב,‬

189
00:11:26,958 --> 00:11:28,041
‫העצה שלי היא‬

190
00:11:29,416 --> 00:11:30,416
‫תניחו לו.‬

191
00:11:31,666 --> 00:11:32,625
‫תניחו לו.‬

192
00:11:32,708 --> 00:11:37,125
‫פשוט תצפו מרחוק, כאילו שאתם בספארי.‬
‫הוא בבית הגידול שלו. תראו מה הוא עושה.‬

193
00:11:39,500 --> 00:11:41,000
‫אבל אל…‬

194
00:11:41,500 --> 00:11:44,333
‫כי אתם לא יודעים לאן האדם הזה הולך,‬

195
00:11:44,416 --> 00:11:47,250
‫מאיפה הוא בא או מה יש לו על הראש.‬

196
00:11:47,333 --> 00:11:51,250
‫אבל אם אתם עדיין מרגישים‬
‫את הדחף הבלתי נשלט‬

197
00:11:51,750 --> 00:11:53,666
‫לתקשר עם האדם הזה,‬

198
00:11:53,750 --> 00:11:55,083
‫הנה עוד טיפ קטן.‬

199
00:11:55,166 --> 00:11:58,875
‫דבר ראשון, תחשבו טוב מאוד‬
‫על מה שאתם עומדים להגיד או לעשות.‬

200
00:11:59,416 --> 00:12:00,833
‫ואז תוציאו לפועל.‬

201
00:12:02,041 --> 00:12:03,875
‫את התוכנית שלכם, לא להרוג אותו.‬

202
00:12:06,791 --> 00:12:10,291
‫הרבה דברים קרו לאורך השנים,‬
‫חלקם יותר מפעם אחת.‬

203
00:12:10,375 --> 00:12:12,458
‫אני אספר לכם על כמה כדי שנצחק קצת,‬

204
00:12:12,541 --> 00:12:14,208
‫אבל יש אחד קלאסי.‬

205
00:12:14,291 --> 00:12:16,708
‫מישהו ניגש אליך ואומר,‬

206
00:12:16,791 --> 00:12:21,208
‫"וואו, זה דני רובירה, אחי!‬
‫וואו, אחי, אתה מעריץ שלי!"‬

207
00:12:21,291 --> 00:12:22,708
‫מה שתגיד, מותק.‬

208
00:12:25,000 --> 00:12:26,458
‫או הגרסה השנייה,‬

209
00:12:26,541 --> 00:12:29,291
‫"וואו, דני רובירו, אחי! אני האליל שלך!"‬

210
00:12:29,375 --> 00:12:33,458
‫ואני כאילו, "כן, לגמרי.‬
‫יש לי פוסטרים שלך בחדר שלי… גבר".‬

211
00:12:34,625 --> 00:12:37,458
‫"מעריץ" ו"אליל" הם לא אותו דבר,‬
‫אבל גם לא הפכים.‬

212
00:12:37,541 --> 00:12:41,958
‫אבל אני מבין את זה.‬
‫מילים יכולות לבלבל, במיוחד אם אתה לחוץ.‬

213
00:12:42,041 --> 00:12:43,833
‫זה קורה לי כל הזמן.‬

214
00:12:43,916 --> 00:12:46,541
‫זה קורה לי עם "מנהרה" ו"גשר".‬

215
00:12:47,833 --> 00:12:51,333
‫אני יודע מה זה מנהרה, תיזהרו.‬
‫ואני יודע מה זה גשר, תיזהרו.‬

216
00:12:52,291 --> 00:12:55,416
‫אבל לפעמים אני מבלבל ביניהם‬
‫כשאני מדבר. אני צריך…‬

217
00:12:56,041 --> 00:12:58,875
‫אמרתי לאחי, "איך הלך עם המנהרה‬
‫אצל רופא השיניים?"‬

218
00:12:58,958 --> 00:13:00,625
‫הוא אמר, "איזו מנהרה, דביל?"‬

219
00:13:02,666 --> 00:13:05,541
‫אותו דבר עם "תיק" ו"מזוודה",‬
‫"חולצה" ו"טי-שירט".‬

220
00:13:05,625 --> 00:13:08,333
‫ובאנגלית יש כמה מילים שתמיד דופקות אותי.‬

221
00:13:08,416 --> 00:13:10,750
‫אני לא מדבר אנגלית, אבל יכול לזייף קצת.‬

222
00:13:10,833 --> 00:13:13,625
‫אבל יש שתי מילים‬
‫שתמיד גורמות לי לעצור ולחשוב.‬

223
00:13:13,708 --> 00:13:16,833
‫אלה המילים "אחרי" ו"לפני".‬

224
00:13:18,833 --> 00:13:20,750
‫כי "אחרי" נשמע לנו…‬

225
00:13:20,833 --> 00:13:23,750
‫"מתי זה היה?"‬
‫"זה היה אחרי אתמול". כאילו…‬

226
00:13:24,916 --> 00:13:28,166
‫ו"לפני" נשמע כאילו זה יכול לחכות.‬
‫"למתי זה?" "זה ללפני".‬

227
00:13:28,666 --> 00:13:31,458
‫לדעתי הם אלה שטועים, תנו לי להגיד לכם.‬

228
00:13:39,916 --> 00:13:43,333
‫ויש אנשים שמתבלבלים…‬
‫זאת אומרת, לכל אחד יש את הסיבות שלו.‬

229
00:13:43,416 --> 00:13:45,916
‫"אני מתבלבל בין 'זין' ל'גוואקמולי'."‬

230
00:13:51,958 --> 00:13:53,166
‫יופי, נאצ'ו.‬

231
00:13:56,583 --> 00:13:57,500
‫בכל מקרה…‬

232
00:14:03,583 --> 00:14:07,583
‫בדרך כלל,‬
‫כשאנשים נתקלים בי ברחוב וניגשים אליי,‬

233
00:14:07,666 --> 00:14:09,500
‫לרוב אני מאכזב אותם.‬

234
00:14:09,583 --> 00:14:12,000
‫אם זו רק אינטראקציה קצרה, אני מאכזב אותם,‬

235
00:14:12,083 --> 00:14:13,625
‫כי ככה.‬

236
00:14:13,708 --> 00:14:17,583
‫ובסוף האינטראקציה הזאת,‬
‫הרבה אנשים חושבים אחד משני דברים.‬

237
00:14:17,666 --> 00:14:19,708
‫או שאני גס רוח,‬

238
00:14:20,541 --> 00:14:22,541
‫או שאני מאוד ביישן.‬

239
00:14:24,500 --> 00:14:25,750
‫אני לא ביישן.‬

240
00:14:27,958 --> 00:14:29,541
‫אני פשוט דיסקרטי.‬

241
00:14:29,625 --> 00:14:31,916
‫ברחוב, תמיד תראו אותי עם הכובע שלי,‬

242
00:14:32,000 --> 00:14:34,125
‫מתעסק בשלי, עם האוזניות שלי,‬

243
00:14:34,208 --> 00:14:35,375
‫עם הראש למטה.‬

244
00:14:35,458 --> 00:14:38,541
‫ואם אתם תניחו לי, אני אניח לכם.‬

245
00:14:38,625 --> 00:14:40,875
‫זה משהו שאני לא… כלומר, אני לא…‬

246
00:14:40,958 --> 00:14:43,791
‫זה קרה לי לפני כמה ימים‬
‫כשהייתה לי הופעה בבורגוס.‬

247
00:14:43,875 --> 00:14:47,583
‫בורגוס, העיר שלא ישנה לעולם.‬
‫אלוהים, הרחובות היו ריקים ב-16:00.‬

248
00:14:48,875 --> 00:14:50,333
‫חשבתי, "מעולה".‬

249
00:14:50,416 --> 00:14:53,166
‫פתאום איזה בחור מהצד השני של הרחוב צועק,‬

250
00:14:53,250 --> 00:14:54,750
‫"איש מפורסם!"‬

251
00:14:54,833 --> 00:14:56,208
‫אני כאילו, "ברצינות?‬

252
00:14:57,375 --> 00:14:59,833
‫"אם אתה כבר קורא לי, לפחות תהיה ספציפי."‬

253
00:14:59,916 --> 00:15:00,791
‫"איש מפורסם."‬

254
00:15:00,875 --> 00:15:03,583
‫"אני בטוח שגם אתה מפורסם‬
‫בסלון המזדיין שלך."‬

255
00:15:11,500 --> 00:15:17,625
‫אני לא יודע. אפשר לפחות להגיד, "ערב טוב",‬
‫"שלום, מה שלומך?", או לפחות איזה פועל.‬

256
00:15:17,708 --> 00:15:19,166
‫יש כאלה שאומרים, "דני, תמונה!"‬

257
00:15:19,250 --> 00:15:22,541
‫זה נשמע כמו, "דני, זהירות!",‬
‫כאילו הם זורקים עליי משהו.‬

258
00:15:22,625 --> 00:15:23,708
‫בחייך! תקשיבו…‬

259
00:15:25,708 --> 00:15:27,708
‫אני זוכר שהייתי במעלית פעם.‬

260
00:15:27,791 --> 00:15:29,250
‫נראה לי שזה היה במלון.‬

261
00:15:29,333 --> 00:15:31,708
‫אתה לוחץ על הכפתור, עולה לקומה גבוהה,‬

262
00:15:31,791 --> 00:15:34,416
‫הדלתות מתחילות להיסגר,‬
‫ואתה רואה מישהו מתקרב.‬

263
00:15:34,500 --> 00:15:36,791
‫ואז אתה עושה את הקלאסיקה, "אה, כן…"‬

264
00:15:36,875 --> 00:15:38,291
‫אתה לא רוצה שהוא ייכנס.‬

265
00:15:42,000 --> 00:15:43,625
‫אתה עושה "אה, כן…",‬

266
00:15:43,708 --> 00:15:46,041
‫אבל אתה לא באמת לוחץ על שום כפתור.‬

267
00:15:46,125 --> 00:15:47,166
‫"אה…" מה זה?‬

268
00:15:48,291 --> 00:15:50,333
‫זה מזויף. זה…‬

269
00:15:51,416 --> 00:15:54,750
‫"אה…" זאת יכולה להיות‬
‫אימא שלך בכיסא גלגלים. "דני…"‬

270
00:15:54,833 --> 00:15:57,875
‫אתה עושה, "כן, אימא. אה…"‬
‫הדלת נסגרת ואתה אומר, "תזדייני, כלבה!"‬

271
00:15:57,958 --> 00:16:01,000
‫מה קרה? אנחנו לא רוצים את זה. ככה אנחנו.‬

272
00:16:03,750 --> 00:16:06,291
‫לא יודע, אנחנו פשוט‬
‫אוהבים להיות לבד במעלית.‬

273
00:16:06,375 --> 00:16:09,666
‫אולי כדי להסתכל במראה,‬
‫לצלם תמונה, לסדר את הביצים, משהו.‬

274
00:16:09,750 --> 00:16:12,875
‫בכל מקרה, נכנס איש זקן עם זקן לבן,‬

275
00:16:12,958 --> 00:16:16,791
‫עם שיער לבן, לבוש בגדים רפויים,‬
‫וייב מאוד זן, אתם יודעים?‬

276
00:16:16,875 --> 00:16:20,166
‫אני חושב, "מה הקטע שלו?"‬
‫בכל מקרה, הוא לוחץ על הכפתור.‬

277
00:16:20,250 --> 00:16:23,291
‫אנחנו עומדים שם בשתיקת מעלית מביכה קלאסית,‬

278
00:16:23,375 --> 00:16:25,833
‫והוא אומר, "סליחה, אפשר לשאול אותך שאלה?"‬

279
00:16:25,916 --> 00:16:28,875
‫ואני חושב, "כבר שאלת,‬
‫אז טכנית, זאת השנייה שלך".‬

280
00:16:30,250 --> 00:16:31,625
‫אני אומר, "כן, ברור".‬

281
00:16:31,708 --> 00:16:33,666
‫הוא מסתכל עליי,‬

282
00:16:35,166 --> 00:16:36,208
‫והוא אומר…‬

283
00:16:45,875 --> 00:16:46,875
‫"זה אתה?"‬

284
00:16:54,333 --> 00:16:56,958
‫הוא אמר את זה כל כך ברצינות,‬
‫שלא הייתי בטוח.‬

285
00:16:58,083 --> 00:16:59,458
‫הסתכלתי במראה.‬

286
00:16:59,541 --> 00:17:02,250
‫"אני לובש חליפת ספיידרמן או משהו?"‬

287
00:17:02,791 --> 00:17:04,458
‫"זה אתה?", שואל הבן זונה.‬

288
00:17:05,250 --> 00:17:10,166
‫זה מזכיר לי איזה ריאיון עם אסטופה.‬
‫אחד מהם אמר שהוא הלך ברחוב, ומישהו אמר,‬

289
00:17:10,250 --> 00:17:12,166
‫"היי, זה אתה או אח שלך"?‬

290
00:17:14,750 --> 00:17:16,125
‫זה דפוק.‬

291
00:17:24,958 --> 00:17:28,333
‫תראו, מאז המגפה ועד עכשיו…‬

292
00:17:28,416 --> 00:17:30,500
‫אל תדאגו, זאת הפעם הראשונה והאחרונה‬

293
00:17:30,583 --> 00:17:35,041
‫שאזכיר את האירוע העולמי הזה‬
‫שהפך את החיים שלנו לגמרי‬

294
00:17:35,125 --> 00:17:39,250
‫והשאיר את כולם‬
‫עם עוד קצת עול לסחוב בתיק הגב שלנו,‬

295
00:17:39,333 --> 00:17:41,375
‫את חלקנו יותר מאשר אחרים.‬

296
00:17:41,458 --> 00:17:45,500
‫במקרה שלי,‬
‫התיק שלי מלא בגרמלינים מאז האירוע.‬

297
00:17:45,583 --> 00:17:49,958
‫עברתי לא מעט אובדנים.‬
‫יותר משהייתי רוצה לספור, באמת.‬

298
00:17:50,041 --> 00:17:54,250
‫חלקם היו קשים יותר להתמודדות מאחרים,‬
‫אבל כולם אובדנים.‬

299
00:17:55,000 --> 00:18:00,541
‫אז אני רוצה לשתף אתכם בשני אובדנים‬
‫שנאלצתי להתמודד איתם לאורך השנים,‬

300
00:18:00,625 --> 00:18:02,833
‫שהשפיעו עליי מאוד,‬

301
00:18:02,916 --> 00:18:05,125
‫ואלה האובדנים של שני חברים טובים שלי,‬

302
00:18:05,208 --> 00:18:09,958
‫שהיו בעיקרון כמו משפחה בשבילי,‬
‫שותפים שלי לחיים,‬

303
00:18:10,041 --> 00:18:12,958
‫הכלבים שלי, בויו וקרפאפה. בסדר?‬

304
00:18:13,041 --> 00:18:17,541
‫בנוסף, הם מתו בהפרש‬
‫של שמונה חודשים זה מזה.‬

305
00:18:17,625 --> 00:18:20,666
‫עדיין התאוששתי מהמוות הראשון,‬
‫ואז הגיע השני.‬

306
00:18:20,750 --> 00:18:22,833
‫זה היה כאילו, "וואו". טוב, בכיתי.‬

307
00:18:23,333 --> 00:18:24,291
‫בכיתי…‬

308
00:18:25,041 --> 00:18:26,708
‫זאת אומרת, בכיתי כמו אישה‬

309
00:18:28,500 --> 00:18:31,083
‫על מה שלא יכולתי להגן עליו כווטרינר.‬

310
00:18:32,791 --> 00:18:36,291
‫אבל אתם יודעים,‬
‫זה היה בכי מהסוג שגרם לי לחשוב,‬

311
00:18:36,375 --> 00:18:39,208
‫"בחיי, אף פעם לא בכיתי ככה."‬

312
00:18:39,291 --> 00:18:42,708
‫ואתם מכירים אותי,‬
‫אני אוהב לתת שמות לדברים.‬

313
00:18:42,791 --> 00:18:47,500
‫זה היה בכי‬
‫מהסוג שגרם לי לקרוא לו, "בכי נקי".‬

314
00:18:48,166 --> 00:18:49,958
‫"בכי נקי." זאת אומרת, כאב לי.‬

315
00:18:50,041 --> 00:18:53,291
‫הם חסרו לי, הרגשתי עצב…‬
‫אפילו היה לי שיהוק התייפחות כזה…‬

316
00:18:53,375 --> 00:18:56,083
‫כל זה. אבל זה הרגיש נקי, אתם יודעים למה?‬

317
00:18:57,208 --> 00:18:58,625
‫כי לא הרגשתי אשמה.‬

318
00:18:59,750 --> 00:19:01,250
‫זאת הקלה. לא הרגשתי אשמה.‬

319
00:19:01,333 --> 00:19:04,708
‫הם מתו בגיל 12.‬
‫האם הם היו יכולים לחיות יותר? בהחלט.‬

320
00:19:04,791 --> 00:19:07,125
‫האם הם היו יכולים למות קודם? בהחלט.‬

321
00:19:07,208 --> 00:19:11,583
‫אבל מאוד נהנינו ביחד. הצלתי את חייהם.‬
‫במובן מסוים, הם גם הצילו את חיי.‬

322
00:19:11,666 --> 00:19:13,416
‫זאת אומרת, הכול טוב.‬

323
00:19:13,500 --> 00:19:16,166
‫בנוסף, המטפל שלי, סלבדור, תמיד אומר,‬

324
00:19:16,250 --> 00:19:19,250
‫"דני, בכי הוא דרך לרפא את האבל שלך,‬

325
00:19:19,333 --> 00:19:22,291
‫"והוא גם דרך לכבד את מה שכבר לא כאן, נכון?‬

326
00:19:22,375 --> 00:19:26,083
‫"וכשהדמעות הופכות לסיפורים,‬
‫לצחוק, לזיכרונות,‬

327
00:19:26,166 --> 00:19:30,500
‫"אתה חייב להמשיך,‬
‫כי זאת דרך לכבד את מה שכבר לא כאן."‬

328
00:19:30,583 --> 00:19:34,166
‫אז עם זה בראש, אני אספר לכם סיפור קטן‬

329
00:19:34,250 --> 00:19:37,333
‫מהשבועות הראשונים‬
‫אחרי שהגיעה אליי הכלבה שלי, קרפאפה.‬

330
00:19:37,416 --> 00:19:39,958
‫לא היה כלב לפניה, הייתי חדש.‬
‫לא היה לי מושג.‬

331
00:19:40,041 --> 00:19:44,708
‫ופתאום הייתי שם,‬
‫לבד בדירה שלי עם כדור הפרווה הקטן הזה,‬

332
00:19:44,791 --> 00:19:48,041
‫בקושי שלושה קילו,‬
‫רק בת שלושה או ארבעה חודשים, גורה.‬

333
00:19:48,125 --> 00:19:50,958
‫בשבוע הראשון זה היה 24-7.‬
‫היינו בלתי נפרדים.‬

334
00:19:51,041 --> 00:19:54,125
‫חשבתי, "איך זה עובד?",‬
‫והיא חשבה, "איך הוא עובד?"‬

335
00:19:54,208 --> 00:19:55,166
‫היינו כמו…‬

336
00:19:55,250 --> 00:19:57,375
‫אבל בשלב מסוים אתה חייב ללכת לעבודה.‬

337
00:19:57,458 --> 00:20:00,750
‫אם אתה גר לבד,‬
‫אתה חייב להשאיר אותה לבד בבית.‬

338
00:20:00,833 --> 00:20:03,000
‫בפעמים הראשונות זה כאילו, "וואו".‬

339
00:20:03,083 --> 00:20:05,125
‫ארגנתי הכול בשבילה.‬

340
00:20:05,208 --> 00:20:08,916
‫המיטה שלה, משהו לשתות.‬
‫מים, כמובן. אני לא נותן לה קולה.‬

341
00:20:09,708 --> 00:20:11,041
‫אני משאיר לה אוכל.‬

342
00:20:11,125 --> 00:20:13,125
‫אני מוודא שהכול בטוח, שהכול טוב.‬

343
00:20:13,208 --> 00:20:16,375
‫ואז אני הולך לעבודה,‬
‫אבל לא ממש ברצון, אתם יודעים?‬

344
00:20:17,000 --> 00:20:20,625
‫אחרי שש או שבע שעות אני חוזר הביתה,‬
‫ופתאום צץ השכן ואומר,‬

345
00:20:20,708 --> 00:20:25,291
‫"דני, היא בכתה כל הבוקר‬
‫ושרטה את הדלת עם הרגל שלה."‬

346
00:20:25,375 --> 00:20:27,125
‫אני כאילו, "אוי, לא. באמת…"‬

347
00:20:27,208 --> 00:20:30,833
‫אני פותח את הדלת ורואה‬
‫שתיים או שלוש שלוליות של פיפי, קקי קטן.‬

348
00:20:30,916 --> 00:20:33,666
‫הרגל של הכיסא הייתה לגמרי לעוסה, כאילו…‬

349
00:20:33,750 --> 00:20:37,666
‫והיא שם במסדרון, נראית כולה לחוצה,‬
‫כאילו… משתינה על עצמה.‬

350
00:20:37,750 --> 00:20:41,083
‫אני אומר, "אוי, מסכנה!‬
‫קרפאפה, בואי. מה קרה?‬

351
00:20:41,166 --> 00:20:43,458
‫"הנה, הכול בסדר. אל תדאגי."‬

352
00:20:43,541 --> 00:20:44,916
‫"את רוצה ללכת לטיפול?‬

353
00:20:47,166 --> 00:20:48,916
‫"אין בעיה." אין בעיה, נכון?‬

354
00:20:49,666 --> 00:20:50,541
‫זהירות.‬

355
00:20:52,250 --> 00:20:56,541
‫בכל מקרה, אני מקבל המלצה‬
‫על מאלף כלבים, אתולוג.‬

356
00:20:56,625 --> 00:20:59,458
‫ואני מדבר איתו ומסביר לו מה קרה.‬

357
00:20:59,541 --> 00:21:01,750
‫הוא אומר, "תראה, דני, אל תדאג.‬

358
00:21:01,833 --> 00:21:04,916
‫"זה נורמלי לגמרי, במיוחד עם גורים חדשים.‬

359
00:21:05,000 --> 00:21:09,083
‫"אתה מתמודד עם משהו שנקרא 'חרדת פרידה'."‬

360
00:21:09,583 --> 00:21:10,875
‫ואני כאילו, "וואו!"‬

361
00:21:11,458 --> 00:21:14,583
‫ואני שואל, "מה זה בדיוק?"‬
‫והוא אומר, "טוב, בעיקרון,‬

362
00:21:14,666 --> 00:21:18,708
‫"זה אומר שלכלבה שלך יש חרדת פרידה."‬

363
00:21:21,708 --> 00:21:23,166
‫השם מסביר את עצמו.‬

364
00:21:25,250 --> 00:21:28,166
‫אז אני אומר, "טוב,‬
‫ויש משהו שאני יכול לעשות?"‬

365
00:21:28,250 --> 00:21:31,333
‫הוא אומר, "כן, יש כמה שיטות,‬
‫והן לא מורכבות מדי.‬

366
00:21:31,416 --> 00:21:33,041
‫"אתה רק צריך להיות עקבי."‬

367
00:21:33,125 --> 00:21:36,583
‫ניסיתי כמה, אבל אחת מהן באמת עזרה.‬

368
00:21:36,666 --> 00:21:40,125
‫וזה היה מאוד מרגש בעיניי,‬
‫אז רציתי לספר לכם על זה.‬

369
00:21:40,625 --> 00:21:43,500
‫הבחור אמר, "תראה, דני,‬
‫כשאתה יוצא לכמה שעות,‬

370
00:21:43,583 --> 00:21:47,541
‫"פשוט תשאיר לה איזה בגד שלך‬
‫שיש לו את הריח שלך, בסדר?"‬

371
00:21:47,625 --> 00:21:51,208
‫כמו שאתם יודעים,‬
‫לכלבים יש חוש ריח חד פי אלף משלנו.‬

372
00:21:51,291 --> 00:21:54,833
‫וחוש הריח שלהם גם קשור מאוד לרגשות שלהם,‬

373
00:21:54,916 --> 00:21:56,333
‫שזה ממש יפה.‬

374
00:21:56,416 --> 00:22:00,000
‫זה היה ככה גם אצלנו,‬
‫אבל איבדנו את זה בניסיון להיות מתורבתים.‬

375
00:22:00,083 --> 00:22:03,958
‫זה נשמע מעולה. הוא אמר,‬
‫"דני, כשאתה עוזב, תשאיר בגד שמריח כמוך.‬

376
00:22:04,041 --> 00:22:07,791
‫"לכלבים יש מעין תהליך חשיבה קסום משלהם,‬

377
00:22:07,875 --> 00:22:10,625
‫"ואם הם מריחים משהו‬

378
00:22:10,708 --> 00:22:13,958
‫"שמייצג את החבר שלהם, את מי שמגן עליהם,‬

379
00:22:14,041 --> 00:22:17,208
‫"את הבעלים שלהם,‬
‫את המשפחה שלהם, זה עוזר להם להירגע."‬

380
00:22:17,291 --> 00:22:19,875
‫אמרתי, "בחיי, זה מקסים. אני אנסה את זה".‬

381
00:22:19,958 --> 00:22:21,458
‫אז לפני שאני יוצא לעבודה,‬

382
00:22:21,541 --> 00:22:24,041
‫אני הולך לארון שלי, יש שם ערמת בגדים,‬

383
00:22:24,125 --> 00:22:25,541
‫ואני עושה ככה…‬

384
00:22:25,625 --> 00:22:28,250
‫ואני רואה חולצת פיג'מה חורפית מלפני שנים.‬

385
00:22:28,333 --> 00:22:31,458
‫אני לוקח אותה, מריח ואומר,‬
‫"בחיי, יש לה את הריח שלי.‬

386
00:22:33,041 --> 00:22:35,291
‫"היא מריחה כמוני יותר ממני. איך זה?"‬

387
00:22:36,125 --> 00:22:41,166
‫אז לפני שאני יוצא,‬
‫אני מזיז את המיטה שלה למסדרון,‬

388
00:22:41,250 --> 00:22:44,750
‫אני לוקח אח החולצה,‬
‫מרים את הגורה, אני מניח אותה ככה.‬

389
00:22:44,833 --> 00:22:48,208
‫היא שוכבת שם בשקט,‬
‫עם הראש שלה בפיג'מה ככה…‬

390
00:22:48,708 --> 00:22:50,958
‫ממש רגועה. השארתי אותה שם וחשבתי,‬

391
00:22:51,041 --> 00:22:53,916
‫"בחיי, או שזה יהרוג אותך,‬
‫או שזה יחזק אותך."‬

392
00:22:55,625 --> 00:22:58,583
‫אז יצאתי וחשבתי, "טוב, נראה אם זה יעבוד".‬

393
00:22:59,416 --> 00:23:02,958
‫חזרתי אחרי שש או שבע שעות.‬
‫שימו לב שאני אף פעם לא עובד שמונה.‬

394
00:23:04,833 --> 00:23:08,166
‫והשכן עדיין לא בא להגיד שום דבר.‬

395
00:23:08,250 --> 00:23:09,791
‫ואני פותח את הדלת,‬

396
00:23:10,291 --> 00:23:12,541
‫ואני רואה את המיטה,‬

397
00:23:13,875 --> 00:23:14,916
‫את חולצת הפיג'מה,‬

398
00:23:15,750 --> 00:23:17,250
‫אבל הכלבה לא שם,‬

399
00:23:18,208 --> 00:23:20,333
‫ובעיקר בזה התמקדתי, מן הסתם.‬

400
00:23:21,000 --> 00:23:23,750
‫אז אני עוצר,‬
‫מסתכל סביב, מתחיל להקשיב היטב,‬

401
00:23:23,833 --> 00:23:24,958
‫ואני שומע…‬

402
00:23:31,625 --> 00:23:34,541
‫יש לי שם מסדרון וסלון…‬

403
00:23:34,625 --> 00:23:37,500
‫טוב, ה-סלון. זה לא שיש לי 17 חדרי סלון.‬

404
00:23:38,250 --> 00:23:39,333
‫אני הולך לשם,‬

405
00:23:39,416 --> 00:23:42,000
‫ועל הרצפה ליד הספה אני רואה…‬

406
00:23:42,083 --> 00:23:43,958
‫תראו, אני שם שמיכה על הספה.‬

407
00:23:44,041 --> 00:23:46,791
‫שמיכה כזו שמשתמשים בה‬
‫לתנומה אחרי ארוחת צהריים.‬

408
00:23:46,875 --> 00:23:48,500
‫אני מאנדלוסיה, מה אני אגיד?‬

409
00:23:50,875 --> 00:23:52,458
‫היא כנראה התנדנדה למטה,‬

410
00:23:52,541 --> 00:23:55,458
‫והכלבה בטח הורידה אותה‬
‫עם הפה או עם הרגל שלה.‬

411
00:23:55,541 --> 00:23:58,458
‫בכל מקרה, ראיתי את השמיכה על הרצפה,‬

412
00:23:58,541 --> 00:23:59,833
‫כולה אסופה,‬

413
00:24:00,541 --> 00:24:02,500
‫והכלבה ישנה מעליה,‬

414
00:24:02,583 --> 00:24:04,000
‫כאילו הכי נוח לה בעולם.‬

415
00:24:04,083 --> 00:24:06,833
‫אמרתי, "ברור, לשמיכה יש את הריח שלי.‬

416
00:24:06,916 --> 00:24:09,041
‫"המזדיינת רשמה לעצמה תרופות."‬

417
00:24:10,125 --> 00:24:11,000
‫ברור.‬

418
00:24:12,875 --> 00:24:14,791
‫ואמרתי, "טוב, כל עוד זה עבד…"‬

419
00:24:18,916 --> 00:24:22,250
‫הרמתי את השמיכה,‬
‫החזרתי אותה לספה, ביליתי איתה את היום,‬

420
00:24:22,333 --> 00:24:25,333
‫ולמחרת שוב השתמשתי בפיג'מה.‬
‫עוד שלוש פעמים, השמיכה.‬

421
00:24:25,416 --> 00:24:27,791
‫בפעם הרביעית, כשניסיתי להחזיר אותה לספה,‬

422
00:24:27,875 --> 00:24:30,291
‫היא נתנה לי מבט של מאפיונר,‬
‫כמו ג'ו פשי, ואמרה,‬

423
00:24:30,375 --> 00:24:32,458
‫"השמיכה הזאת שלי עכשיו." עשיתי…‬

424
00:24:33,125 --> 00:24:35,583
‫ומאז, השמיכה הייתה שלה.‬

425
00:24:35,666 --> 00:24:38,291
‫היא נשארה איתה עד סוף חייה,‬

426
00:24:38,375 --> 00:24:40,041
‫ממש עד הסוף.‬

427
00:24:40,666 --> 00:24:44,333
‫וכמובן שאז היא כבר הריחה כמוה‬
‫הרבה יותר מאשר כמוני.‬

428
00:24:44,416 --> 00:24:48,458
‫למקרה שלמישהו מכם יש בבית כלב חדש שקשה לו,‬

429
00:24:48,541 --> 00:24:50,250
‫דבר ראשון, תתקשרו לאיש מקצוע,‬

430
00:24:50,333 --> 00:24:53,500
‫וכדאי שתדעו שיש כמה טכניקות שמאוד עוזרות.‬

431
00:24:54,041 --> 00:24:58,625
‫זאת מעין נקודת מפנה בהופעה, בסדר?‬

432
00:24:58,708 --> 00:25:02,458
‫הייתם קהל נהדר,‬
‫החזקתם את היד שלי לאורך כל זה,‬

433
00:25:02,541 --> 00:25:06,250
‫אז אני רוצה להודות לכם‬
‫בכך שאחלוק איתכם וידוי.‬

434
00:25:06,333 --> 00:25:10,458
‫ואתם יכולים לדעת שזה נכון,‬
‫כי זו ההופעה שתשודר.‬

435
00:25:10,541 --> 00:25:12,875
‫את השנייה לא פרסמתי. הקהל היה גרוע.‬

436
00:25:14,208 --> 00:25:15,416
‫זאת תשודר.‬

437
00:25:19,250 --> 00:25:20,166
‫זאת האמת.‬

438
00:25:27,375 --> 00:25:30,000
‫כשתגלו שאמרתי אותו דבר בהופעה השנייה…‬

439
00:25:33,666 --> 00:25:36,500
‫יש לי וידוי. מתנה קטנה בשבילכם, בסדר?‬

440
00:25:36,583 --> 00:25:37,458
‫שימו לב.‬

441
00:25:38,916 --> 00:25:40,208
‫אני חובב גדול,‬

442
00:25:40,875 --> 00:25:43,791
‫ואני מתכוון לחובב ממש גדול…‬

443
00:25:47,625 --> 00:25:48,958
‫תפסתי אתכם חזק, נכון?‬

444
00:25:51,583 --> 00:25:54,583
‫תצטרפו עכשיו לכת אם אבקש מכם.‬

445
00:25:55,708 --> 00:25:57,291
‫תיזהרו. לא, אני צוחק.‬

446
00:25:57,791 --> 00:25:59,000
‫טוב, הנה זה בא.‬

447
00:26:00,041 --> 00:26:02,708
‫אני חובב גדול, ואני מתכוון חובב ממש גדול…‬

448
00:26:04,708 --> 00:26:05,750
‫של לאכול כוס.‬

449
00:26:09,208 --> 00:26:10,041
‫חובב גדול.‬

450
00:26:12,708 --> 00:26:18,333
‫לאכול כוס זה כנראה‬
‫אחד מעשרת הדברים האהובים עליי בחיים.‬

451
00:26:21,333 --> 00:26:24,291
‫תחשבו שעכשיו פשוט אחליף נושא.‬
‫תגידו, "מה קורה פה?‬

452
00:26:24,375 --> 00:26:26,375
‫"הוא עבר מטראומה לכוס וחזרה."‬

453
00:26:26,458 --> 00:26:30,291
‫אל תדאגו. תחזיקו לי את היד,‬
‫בואו נלך למקום בטוח. אל תדאגו.‬

454
00:26:30,375 --> 00:26:31,250
‫בסדר.‬

455
00:26:33,541 --> 00:26:35,875
‫מכיוון שאני חובב גדול,‬

456
00:26:35,958 --> 00:26:38,125
‫בכל פעם שיש לי הזדמנות,‬

457
00:26:38,208 --> 00:26:40,458
‫בכל פעם שהסיטואציה מאפשרת זאת,‬

458
00:26:40,541 --> 00:26:42,458
‫אני מבקש לעשות את זה. אני מבקש.‬

459
00:26:42,541 --> 00:26:45,500
‫הבשורה על פי מתי, פרק ז' פסוק 7.‬
‫"שאלו ויינתן לכם". זה בתנ"ך.‬

460
00:26:47,166 --> 00:26:50,333
‫ותראו, מסיבה כלשהי, לאורך כל השנים האלה,‬

461
00:26:50,416 --> 00:26:52,458
‫אני חושב שאני אדם מאוד בר מזל,‬

462
00:26:52,541 --> 00:26:56,250
‫זכיתי להזדמנות הזאת מספיק פעמים‬

463
00:26:56,333 --> 00:27:00,458
‫כדי שאוכל לומר שאני פאקינג כוכב‬
‫במה שנוגע לאכילת כוס.‬

464
00:27:00,541 --> 00:27:05,666
‫במה שנוגע לאכילת כוס,‬
‫אף אחד לא יותר טוב ממני, בסדר? אף אחד.‬

465
00:27:06,250 --> 00:27:07,416
‫בסדר.‬

466
00:27:08,583 --> 00:27:09,708
‫אחרי שאמרתי את זה…‬

467
00:27:11,083 --> 00:27:12,541
‫אחרי שאמרתי את זה,‬

468
00:27:13,041 --> 00:27:16,708
‫הייתי רוצה להציע לכולכם מתנה קטנה הערב…‬

469
00:27:24,416 --> 00:27:26,750
‫הדמיון שלכם ממש השתולל כאן, הא?‬

470
00:27:29,916 --> 00:27:33,291
‫יהיו לי ריבועים על הלשון עד סוף הלילה.‬

471
00:27:33,916 --> 00:27:37,625
‫לא, מה שאני רוצה לתת לכם אלה כמה טיפים,‬

472
00:27:38,916 --> 00:27:40,083
‫כמה עצות,‬

473
00:27:41,291 --> 00:27:42,916
‫כדי שמעכשיו,‬

474
00:27:43,000 --> 00:27:46,541
‫בכל פעם שתצללו‬
‫לתוך הפעולה היפהפייה שהיא קונילינגוס,‬

475
00:27:46,625 --> 00:27:49,916
‫תוכלו להפוך אותה‬
‫לחוויה הרבה יותר מספקת, בסדר?‬

476
00:27:50,500 --> 00:27:54,750
‫אתם אולי חושבים, "בחיי, דני ייעץ לנו‬
‫איך לאכול כוס טוב יותר".‬

477
00:27:54,833 --> 00:27:55,708
‫לא.‬

478
00:27:56,375 --> 00:27:57,958
‫לא, זה לא העניין.‬

479
00:27:58,458 --> 00:28:01,166
‫העצות שלי הן‬

480
00:28:02,791 --> 00:28:05,833
‫לאנשים שיש להם כוס,‬
‫ונותנים לנו לאכול אותו.‬

481
00:28:07,500 --> 00:28:09,750
‫אני רק משנה כאן את נקודת המבט. בסדר.‬

482
00:28:10,583 --> 00:28:16,125
‫אחרי שאמרתי את זה, ולפני שניכנס לנושא,‬
‫אני מרגיש שזה הרגע המושלם‬

483
00:28:16,208 --> 00:28:21,333
‫להתחיל עם הקשר קצר‬
‫בנוגע לאנטומיה של איברי מין, בסדר?‬

484
00:28:21,416 --> 00:28:23,916
‫אני חושב שזה נחוץ.‬
‫אולי תגידו, "לא, זה לא".‬

485
00:28:24,000 --> 00:28:27,458
‫תמיד נחוץ לתת קצת הקשר, בסדר?‬

486
00:28:27,541 --> 00:28:30,208
‫תסלחו לי אם אהיה קצת טכני, טוב?‬

487
00:28:33,916 --> 00:28:35,125
‫מהו זין?‬

488
00:28:36,875 --> 00:28:39,666
‫אני אגיד הרבה "זין" ו"כוס", תסלחו לי.‬

489
00:28:39,750 --> 00:28:42,916
‫אלה רק שלוש הברות,‬
‫כמו כל מילה אחרת שחוזרת על עצמה.‬

490
00:28:43,000 --> 00:28:46,750
‫אנחנו מבוגרים פה.‬
‫אין צורך בלשון נקייה אם כבר יש מילה למשהו.‬

491
00:28:46,833 --> 00:28:48,291
‫מהו זין?‬

492
00:28:48,375 --> 00:28:52,000
‫הזין הוא אחד המתקנים האנטומיים-גניטליים‬
‫של גוף האדם,‬

493
00:28:52,083 --> 00:28:54,083
‫אשר ממוקם ממש מתחת לאזור הערווה.‬

494
00:28:54,166 --> 00:28:56,500
‫הוא חלק מהגוף שבולט החוצה, בסדר?‬

495
00:28:56,583 --> 00:28:59,625
‫יש כאלה שבולטים יותר,‬
‫ויש כאלה שבולטים בהיעדרם.‬

496
00:29:01,166 --> 00:29:02,000
‫תראו…‬

497
00:29:09,125 --> 00:29:11,083
‫ומכיוון שאני אוהב שמות ומטאפורות…‬

498
00:29:11,166 --> 00:29:12,625
‫תראו, אם הייתי קתדרלה…‬

499
00:29:12,708 --> 00:29:14,666
‫דמיינו את זה. אם הייתי קתדרלה,‬

500
00:29:14,750 --> 00:29:16,708
‫זה היה הגרגויל, בסדר?‬

501
00:29:18,000 --> 00:29:21,708
‫קתדרלות וגרגוילים… האפשרויות אינסופיות.‬
‫כמה פעמים ראיתם קתדרלה ענקית‬

502
00:29:21,791 --> 00:29:23,833
‫והגרגויל היה מאכזב?‬

503
00:29:24,625 --> 00:29:26,666
‫או שאולי זאת כנסייה קהילתית קטנה,‬

504
00:29:26,750 --> 00:29:30,583
‫והגרגויל גדול מכדי להיכנס בדלת?‬
‫או שאתם רואים קתדרלה ואומרים,‬

505
00:29:30,666 --> 00:29:35,291
‫"איפה הגרגויל?" יש לה אחד, אבל מכיוון‬
‫שהקתדרלה לא טופחה וכוסתה בצמחייה,‬

506
00:29:35,375 --> 00:29:37,666
‫אי אפשר לראות אותו. צריך לקצץ שם.‬

507
00:29:37,750 --> 00:29:40,250
‫או שאולי הקתדרלה כל כך חלקה,‬

508
00:29:40,333 --> 00:29:42,166
‫שאפשר לראות את הגרגויל מאלבסטה.‬

509
00:29:42,250 --> 00:29:45,208
‫יש גרגוילים עם ראש גדול.‬
‫יש גרגוילים שנראים עצובים.‬

510
00:29:45,291 --> 00:29:47,791
‫יש גרגוילים שנוטים לצד אחד,‬
‫אחרים לצד השני.‬

511
00:29:47,875 --> 00:29:50,458
‫יש גרגוילים שאיבדו‬
‫את המוצקות שלהם עם הזמן.‬

512
00:29:50,541 --> 00:29:52,750
‫יש מיקרו-גרגויל, יש גרגויל-עיפרון…‬

513
00:29:52,833 --> 00:29:54,750
‫יש המון סוגים של גרגוילים.‬

514
00:29:55,250 --> 00:29:56,833
‫וכולם יפים,‬

515
00:29:56,916 --> 00:29:59,666
‫ולכולם מגיע להרגיש עונג, בסדר?‬

516
00:30:00,958 --> 00:30:02,041
‫אני גם חושב‬

517
00:30:03,000 --> 00:30:06,875
‫שזין הוא איבר גוף הרבה יותר נגיש, נכון?‬

518
00:30:06,958 --> 00:30:10,000
‫אנחנו לובשים בגדים,‬
‫אבל אם היינו מסתובבים בעירום…‬

519
00:30:10,083 --> 00:30:13,500
‫באופן אישי, אני אוהב‬
‫ללכת מדי פעם לחוף נודיסטים בקיץ.‬

520
00:30:13,583 --> 00:30:16,916
‫אני אוהב את ההרגשה של להיות ערום.‬
‫"איזה חוף?" כאילו שאגיד לכם.‬

521
00:30:19,000 --> 00:30:21,291
‫אני תמיד הולך לאיזה חוף עם חבר שלי.‬

522
00:30:21,375 --> 00:30:23,250
‫הוא תמיד מגיע אחריי,‬

523
00:30:23,333 --> 00:30:25,666
‫והוא תמיד כבר ערום כשהוא יוצא מהמכונית.‬

524
00:30:26,500 --> 00:30:27,833
‫בסדר? הוא כבר ערום.‬

525
00:30:27,916 --> 00:30:30,250
‫אז אני בחוף, אני רואה אותו מגיע מרחוק,‬

526
00:30:30,333 --> 00:30:32,291
‫והוא סוחב צידנית, שמשייה,‬

527
00:30:32,375 --> 00:30:34,333
‫עם איזה תיק פה… הידיים שלו מלאות.‬

528
00:30:34,416 --> 00:30:37,833
‫אז הוא מגיע אליי, אומר שלום,‬
‫אבל לא מוריד שום דבר.‬

529
00:30:39,708 --> 00:30:42,375
‫"מה קורה, דני? מה נשמע?" זאת אומרת, אני…‬

530
00:30:43,250 --> 00:30:46,125
‫לא אתן לו נשיקה על הלחי.‬
‫אני אומר, "מה הולך?"‬

531
00:30:54,541 --> 00:30:57,208
‫דמיינו מונרכיה מודרנית,‬
‫אבל זו מושבת נודיסטים.‬

532
00:30:57,291 --> 00:31:00,458
‫אתה זוכה לקבלת פנים מלכותית.‬
‫"היי, מה נשמע? מה שלומך?"‬

533
00:31:01,041 --> 00:31:03,250
‫"יום טוב, הוד מלכותך. איך שלומך?"‬

534
00:31:05,166 --> 00:31:06,250
‫או ברכבת התחתית.‬

535
00:31:06,333 --> 00:31:07,958
‫דמיינו שאתם ברכבת התחתית.‬

536
00:31:08,041 --> 00:31:09,958
‫מישהו אומר לך, "אתה מחזיק חזק?"‬

537
00:31:10,041 --> 00:31:12,166
‫ואתה אומר, "כן". "גם אני. קדימה.‬

538
00:31:12,750 --> 00:31:14,958
‫"תן לי את הפניות החדות האלה." נכון?‬

539
00:31:16,291 --> 00:31:17,333
‫בכל מקרה…‬

540
00:31:18,583 --> 00:31:19,875
‫מהו כוס?‬

541
00:31:21,041 --> 00:31:24,833
‫הכוס הוא המתקן האנטומי-גניטלי השני‬
‫של גוף האדם,‬

542
00:31:24,916 --> 00:31:27,000
‫אבל במקום להיות בתחתית אזור הערווה,‬

543
00:31:27,083 --> 00:31:29,500
‫הוא נסתר קצת יותר למטה,‬

544
00:31:29,583 --> 00:31:33,125
‫באזור שאני אוהב לקרוא לו‬
‫"אזור הפרינאום האראגוני", בסדר?‬

545
00:31:34,500 --> 00:31:38,458
‫מבחוץ הוא נראה קצת יותר צנוע,‬
‫קצת יותר דיסקרטי.‬

546
00:31:38,541 --> 00:31:41,541
‫הכוס אסוף יותר.‬

547
00:31:42,458 --> 00:31:43,375
‫טוב…‬

548
00:31:47,875 --> 00:31:50,916
‫ראיתי כוסים שנראים‬
‫כמו כריך נקניק שהוכן בחיפזון.‬

549
00:31:52,708 --> 00:31:55,125
‫וכל מה שאתה מקבל זה בשר ממעדנייה.‬

550
00:31:55,208 --> 00:31:56,916
‫קצת לחם לא יזיק.‬

551
00:31:57,000 --> 00:31:58,750
‫אבל כל הכוסים יפים,‬

552
00:31:58,833 --> 00:32:01,666
‫ולכולם מגיע להרגיש עונג, בסדר?‬

553
00:32:04,125 --> 00:32:06,500
‫הייתי אומר שמבחינה ארגונומית,‬

554
00:32:07,083 --> 00:32:10,250
‫למצוץ זין היא פעולה הרבה יותר נגישה.‬

555
00:32:10,333 --> 00:32:12,250
‫יש הרבה יותר טכניקות קלות.‬

556
00:32:12,333 --> 00:32:15,833
‫אין צורך להיות בכושר מושלם‬
‫כדי למצוץ זין בלי לעשות התעמלות.‬

557
00:32:15,916 --> 00:32:20,125
‫הנה מישהו עם זין. אתה אומר, "היי",‬
‫הווייב טוב. "אפשר למצוץ את הזין שלך?"‬

558
00:32:20,208 --> 00:32:23,750
‫"בטח, תמצוץ לי את הזין."‬
‫אתה… אתה רק מתכופף ככה…‬

559
00:32:24,250 --> 00:32:27,000
‫אפשר לעשות את זה ככה, ככה.‬
‫אפילו בלי ידיים.‬

560
00:32:27,083 --> 00:32:29,583
‫אם הוא שוכב, ככה, עם או בלי ידיים.‬

561
00:32:29,666 --> 00:32:34,083
‫אם הוא עומד עם הפנים לצד השני,‬
‫אתה יכול לנווט את הספינה שלך מאחור.‬

562
00:32:34,166 --> 00:32:36,375
‫אני חושב שלמצוץ זין זה הרבה יותר כיף.‬

563
00:32:36,458 --> 00:32:38,583
‫אני חושב, כן? ככה שמעתי.‬

564
00:32:41,250 --> 00:32:43,000
‫לא, רגע, אני אגיד לכם משהו.‬

565
00:32:43,083 --> 00:32:45,916
‫אני כל כך נהנה לאחרונה,‬
‫שאולי אחזור בשנה הבאה‬

566
00:32:46,000 --> 00:32:48,083
‫ואספר לכם איך היה.‬

567
00:32:48,166 --> 00:32:49,041
‫תיזהרו.‬

568
00:32:49,125 --> 00:32:52,333
‫אל תיתנו להטרוסקסואליות למנוע מכם ליהנות.‬

569
00:32:52,416 --> 00:32:54,458
‫אנחנו חיים רק פעם אחת. זהירות.‬

570
00:32:56,916 --> 00:32:58,916
‫אם אתם מוצצים זין, זה מה שזה.‬

571
00:33:04,333 --> 00:33:05,291
‫עם זאת,‬

572
00:33:06,208 --> 00:33:10,250
‫לאכול כוס, אם בעלת הכוס המדובר‬
‫לא עוזרת לך קצת,‬

573
00:33:10,333 --> 00:33:11,541
‫מבחינה ארגונומית,‬

574
00:33:11,625 --> 00:33:13,166
‫זו פעולה קצת יותר מורכבת.‬

575
00:33:13,666 --> 00:33:15,000
‫אותה סיטואציה, נכון?‬

576
00:33:15,083 --> 00:33:19,875
‫אתם עם מישהי שיש לה כוס, הווייב טוב.‬
‫"רוצה שאוכל את הכוס שלך?" "לך על זה."‬

577
00:33:19,958 --> 00:33:23,500
‫ובדרך כלל, היא עושה ככה,‬
‫"בסדר, תאכל את הכוס שלי".‬

578
00:33:27,500 --> 00:33:28,416
‫קדימה!‬

579
00:33:31,208 --> 00:33:32,500
‫ואתה מסתכל עליה…‬

580
00:33:33,666 --> 00:33:35,958
‫אתה מסתכל עליה, ואתה רוצה להגיד,‬

581
00:33:36,041 --> 00:33:38,458
‫"נראה כאילו סקווידוויד נפל מקומה חמישית."‬

582
00:33:39,583 --> 00:33:41,875
‫אתה בועט בה ככה ואומר, "היי, גברת?"‬

583
00:33:41,958 --> 00:33:45,333
‫אתה לא יודע אם לרדת לה‬
‫או לקרוא לחוקר מקרי מוות.‬

584
00:33:45,875 --> 00:33:47,458
‫טוב, שיהיה. היא לא עוזרת.‬

585
00:33:47,541 --> 00:33:50,875
‫אבל אני ממש נהנה לעשות את זה,‬
‫אז אני אעבוד בשביל שנינו.‬

586
00:33:50,958 --> 00:33:51,833
‫ואז,‬

587
00:33:52,583 --> 00:33:56,416
‫התנוחה עצמה לא נוחה מהרגע הראשון.‬

588
00:33:56,500 --> 00:33:57,583
‫סליחה, חבר'ה.‬

589
00:33:57,666 --> 00:34:00,500
‫פתאום אתה ככה… תראו את ה…‬

590
00:34:03,083 --> 00:34:06,041
‫התנוחה לא נעימה, כי האדם… כי…‬

591
00:34:08,250 --> 00:34:09,625
‫ומכיוון שהאור כבוי,‬

592
00:34:09,708 --> 00:34:11,666
‫במקום לחטט כדי למצוא את הכול,‬

593
00:34:11,750 --> 00:34:14,958
‫אתה מתחיל לדחוף את הפרצוף שלך.‬

594
00:34:15,041 --> 00:34:17,958
‫אתה דוחף את הפרצוף שלך מסביב…‬

595
00:34:18,041 --> 00:34:19,833
‫דמיינו חזיר שמחפש כמהין, בסדר?‬

596
00:34:20,500 --> 00:34:22,458
‫מחפש… אתה שם…‬

597
00:34:22,541 --> 00:34:25,000
‫אבל התנוחה ממש לא נעימה.‬

598
00:34:26,208 --> 00:34:30,958
‫היא לא נעימה, וזה גורם לך לרצות להגיד,‬
‫"בחייך, תעזרי לי קצת. תכניסי את עצם הזנב.‬

599
00:34:31,458 --> 00:34:34,958
‫"תטי את הירכיים קצת אחורה.‬
‫תעזרי לי עם הזווית, טוב?"‬

600
00:34:35,041 --> 00:34:38,541
‫ובנוסף, ברגע שהן מרגישות‬
‫את הדגדוג הנעים הראשון,‬

601
00:34:38,625 --> 00:34:42,750
‫מה הן עושות? הן עושות…‬
‫ואז מסובבות ומכווצות אותו עוד יותר פנימה.‬

602
00:34:43,250 --> 00:34:45,875
‫אתה כבר לא חזיר שמחפש כמהין,‬

603
00:34:45,958 --> 00:34:47,625
‫הפכת לדוב נמלים.‬

604
00:34:48,541 --> 00:34:50,875
‫אם היא תקום ותצא וייכנס לחדר מישהו אחר,‬

605
00:34:50,958 --> 00:34:53,416
‫הוא יראה אדם ששותה משלולית על הרצפה.‬

606
00:34:53,500 --> 00:34:54,333
‫"שלום.‬

607
00:34:55,416 --> 00:34:58,291
‫"יש כאן בצורת?"‬
‫בכל מקרה… אני אגיד לכם משהו.‬

608
00:34:58,375 --> 00:35:02,375
‫לבני אדם יש משהו‬
‫שנקרא חוליות צוואריות, בסדר?‬

609
00:35:03,750 --> 00:35:06,250
‫בשלב מסוים, הן מפסיקות להתארך.‬

610
00:35:07,125 --> 00:35:10,875
‫אתה שם עשר דקות,‬
‫רבע שעה, חצי שעה… כמה שצריך!‬

611
00:35:13,833 --> 00:35:16,500
‫אבל כשאתה מסיים, הצוואר שלך…‬

612
00:35:17,958 --> 00:35:20,208
‫אתה מסיים עם הישמטות מלאה.‬

613
00:35:20,291 --> 00:35:22,958
‫"מצא חן בעינייך?"‬
‫"כן. מה קרה לך בצוואר?"‬

614
00:35:23,041 --> 00:35:24,875
‫"יש לי שיעור כינור עוד מעט.‬

615
00:35:24,958 --> 00:35:26,958
‫"כשתלכי, פשוט אדחוף אותו לכאן."‬

616
00:35:27,041 --> 00:35:29,666
‫אתה יכול להישאר ככה שבוע. "מה אעשה עכשיו?‬

617
00:35:30,458 --> 00:35:31,750
‫"אני אלך לחפש דירה.‬

618
00:35:32,791 --> 00:35:34,125
‫"למכירה, קומה רביעית."‬

619
00:35:35,916 --> 00:35:38,666
‫בזמן שאתן כאן…‬

620
00:35:41,291 --> 00:35:42,250
‫למען השם!‬

621
00:35:43,375 --> 00:35:44,250
‫בסדר.‬

622
00:35:49,375 --> 00:35:50,291
‫טיפ שני.‬

623
00:35:51,375 --> 00:35:54,083
‫אני יודע שהתלוננתן כל חייכן,‬

624
00:35:54,166 --> 00:35:55,625
‫ומסיבה טובה,‬

625
00:35:55,708 --> 00:36:00,500
‫שבני הזוג שלכן תמיד היו מרוכזים בעצמם,‬
‫שהם תמיד היו אנוכיים,‬

626
00:36:00,583 --> 00:36:02,916
‫שהעונג שלהם חשוב יותר משלכן,‬

627
00:36:03,000 --> 00:36:05,291
‫שכשהם גומרים, הכול נגמר.‬

628
00:36:05,375 --> 00:36:08,000
‫ואתן צודקות. זה ככה כבר שנים רבות.‬

629
00:36:08,083 --> 00:36:10,875
‫אבל למרבה המזל, אנחנו סוף סוף חיים בתקופה‬

630
00:36:10,958 --> 00:36:13,875
‫של קידמה, של שוויון, של פתיחות מחשבתית,‬

631
00:36:13,958 --> 00:36:17,583
‫של נדיבות באופן כללי. וזה ממש מגניב.‬

632
00:36:17,666 --> 00:36:20,458
‫אם לפני 25 שנה הייתם אומרים לי "דגדגן",‬

633
00:36:20,541 --> 00:36:22,208
‫הייתי אומר, "פוקימון מים!"‬

634
00:36:25,041 --> 00:36:27,416
‫אבל עכשיו אני יכול להגיד לכם,‬

635
00:36:27,500 --> 00:36:31,500
‫"הידעת שהדגדגן הוא האיבר היחיד בגוף האדם‬

636
00:36:31,583 --> 00:36:35,833
‫"שתוכנן בלעדית לקבלת עונג?"‬

637
00:36:36,333 --> 00:36:37,166
‫בחיי!‬
‫-כן!‬

638
00:36:37,250 --> 00:36:38,625
‫"כן", היא אומרת. ברור.‬

639
00:36:40,333 --> 00:36:42,083
‫והיא הרימה רק יד אחת.‬

640
00:36:44,500 --> 00:36:47,708
‫אם זה המצב, בואו ננצל אותו עד הסוף, לא?‬

641
00:36:47,791 --> 00:36:50,666
‫זאת אומרת, כשאתם עומדים לבצע קונילינגוס,‬

642
00:36:50,750 --> 00:36:51,833
‫סעודת כוס,‬

643
00:36:51,916 --> 00:36:54,750
‫הדגדגן תמיד יושב לי כאן, בסדר?‬

644
00:36:54,833 --> 00:36:56,958
‫כלומר, לא באופן מילולי. טוב, לפעמים.‬

645
00:36:58,958 --> 00:37:03,291
‫אבל כמובן שצריך למצוא אותו.‬

646
00:37:03,375 --> 00:37:04,500
‫זה לא שאתה אומר…‬

647
00:37:04,583 --> 00:37:06,458
‫תראו, אם זה כוס פמיליארי…‬

648
00:37:06,541 --> 00:37:08,291
‫טוב, "פמיליארי"… חכו רגע…‬

649
00:37:11,833 --> 00:37:13,375
‫את מוכ… זאת אומרת…‬

650
00:37:13,958 --> 00:37:16,666
‫מישהי שאתה מכיר. ספרדית מזדיינת!‬

651
00:37:17,250 --> 00:37:20,416
‫אתה מנצל את השניות הראשונות‬
‫כדי להכיר את המפה.‬

652
00:37:20,500 --> 00:37:22,875
‫כל כוס הוא עולם ומלואו, תזכרו את זה.‬

653
00:37:24,333 --> 00:37:26,458
‫אז אתה כולך שם, ופתאום…‬

654
00:37:26,541 --> 00:37:30,791
‫אני לא מדבר על מציאת נקודת הג'י,‬
‫אבל אתה מחפש את הדגדגן. אתה מחפש…‬

655
00:37:30,875 --> 00:37:33,541
‫וכשאתה מוצא אותו,‬
‫אתה אומר, "זהו!" לא, לא זהו.‬

656
00:37:33,625 --> 00:37:34,708
‫"אז זהו." לא.‬

657
00:37:34,791 --> 00:37:37,500
‫אתה לא פרה שמלקקת עמוד.‬

658
00:37:38,000 --> 00:37:38,958
‫אתה צריך להיות…‬

659
00:37:39,041 --> 00:37:42,625
‫זה עובד קצת אחרת אצל כל אחת.‬
‫קצת פה, קצת לחץ פה.‬

660
00:37:42,708 --> 00:37:45,000
‫אתה מקשיב, צופה. זה מאוד יפה.‬

661
00:37:45,083 --> 00:37:47,916
‫ואחרי שתיים-שלוש דקות,‬
‫בדיוק כשאתה קולט את הקטע,‬

662
00:37:48,000 --> 00:37:49,875
‫בדיוק כשהיא מתחילה להיכנס לזה,‬

663
00:37:49,958 --> 00:37:54,583
‫היא אומרת, "אוי!" ומחליקה חצי מטר ממך.‬

664
00:37:54,666 --> 00:37:56,000
‫ואתה שם כמו…‬

665
00:37:57,750 --> 00:38:00,208
‫עם גשר שתלוי לך מהפה, ואתה אומר,‬

666
00:38:01,083 --> 00:38:04,291
‫"לעזאזל, הייתי צריך לתקוע סיכה‬
‫או לסמן את המיקום."‬

667
00:38:04,375 --> 00:38:07,208
‫זה כמו לקרוא את "דון קישוט"‬
‫ולהפיל את הספר,‬

668
00:38:07,291 --> 00:38:10,875
‫ואז אתה אומר, "לא השארתי סימנייה.‬
‫אין לי מושג איפה הייתי!"‬

669
00:38:12,166 --> 00:38:14,791
‫אני מבין שאם אתן נהנות, אולי תזוזו קצת,‬

670
00:38:14,875 --> 00:38:16,708
‫אבל בבקשה, אל תזוזו.‬

671
00:38:16,791 --> 00:38:19,416
‫התחלתי לאכול כוס כאן, וגמרתי שם.‬

672
00:38:19,500 --> 00:38:23,500
‫אני נראה כמו רובוט "רומבה"‬
‫שמחפש את עמדת הטעינה שלו. בבקשה!‬

673
00:38:31,458 --> 00:38:32,333
‫טיפ שלישי.‬

674
00:38:32,833 --> 00:38:36,000
‫אל תגידו שום דבר חשוב בזמן שאנחנו שם למטה.‬

675
00:38:38,750 --> 00:38:39,916
‫קשה לשמוע.‬

676
00:38:42,125 --> 00:38:43,875
‫המסר מתעוות.‬

677
00:38:46,041 --> 00:38:48,791
‫היו הרבה בקרים ששמעתי,‬

678
00:38:49,500 --> 00:38:51,166
‫"היי, לא קנית קפה?"‬

679
00:38:53,291 --> 00:38:55,250
‫"לא ידעתי שאנחנו צריכים קפה."‬

680
00:38:55,750 --> 00:38:57,250
‫"אמרתי לך אתמול בלילה."‬

681
00:38:57,333 --> 00:38:58,541
‫"מתי אתמול בלילה?"‬

682
00:38:58,625 --> 00:39:00,958
‫"אתמול בלילה, כשהיית שם למטה…" "אה.‬

683
00:39:01,958 --> 00:39:04,708
‫"שמעתי הרבה דברים. לא הבנתי אף אחד מהם.‬

684
00:39:04,791 --> 00:39:07,416
‫"הייתי שם למטה ושמעתי משהו כמו…‬

685
00:39:09,541 --> 00:39:10,416
‫"הייתי…‬

686
00:39:14,875 --> 00:39:18,166
‫"חשבתי שהשתגעת ואת שרה שיר של מאלומה."‬

687
00:39:19,208 --> 00:39:22,208
‫והרביעי, הטיפ האחרון והכי חשוב.‬

688
00:39:24,166 --> 00:39:27,958
‫זאת לא מעשייה.‬
‫זאת לא פנטזיה, זאת לא אגדה אורבנית.‬

689
00:39:28,041 --> 00:39:29,875
‫לא. זאת המציאות.‬

690
00:39:29,958 --> 00:39:32,375
‫אפשר להגיע לאורגזמה‬

691
00:39:32,875 --> 00:39:34,625
‫באמצעות קונילינגוס.‬

692
00:39:34,708 --> 00:39:36,250
‫זה דבר יפהפה.‬

693
00:39:36,333 --> 00:39:39,291
‫זאת מטרה שאנחנו תמיד צריכים לכוון אליה.‬

694
00:39:39,375 --> 00:39:41,375
‫זה ה-דבר. זאת אומרת, בחייכם.‬

695
00:39:41,958 --> 00:39:43,208
‫אבל תנו לי להגיד לכם,‬

696
00:39:44,041 --> 00:39:45,041
‫אם אי פעם‬

697
00:39:46,500 --> 00:39:49,791
‫תגיעו לאורגזמה באמצעות קונילינגוס,‬

698
00:39:51,166 --> 00:39:52,916
‫בבקשה, אף פעם אל תשכחו…‬

699
00:39:55,875 --> 00:39:57,000
‫זה מאוד רציני.‬

700
00:39:58,625 --> 00:39:59,833
‫אף פעם אל תשכחו‬

701
00:40:01,416 --> 00:40:03,541
‫שמה שיש לכן בין הרגליים…‬

702
00:40:07,291 --> 00:40:08,625
‫הוא בן אדם‬

703
00:40:10,375 --> 00:40:12,791
‫שרוצה להמשיך לחיות את חייו.‬

704
00:40:14,833 --> 00:40:15,708
‫בבקשה.‬

705
00:40:18,375 --> 00:40:23,583
‫כי אני יכול להבין שכשאתן קולטות‬
‫שיש בין הרגליים שלכן משהו שגורם לכן עונג,‬

706
00:40:23,666 --> 00:40:27,041
‫יצר ההישרדות שלכן מופעל,‬
‫כמו מלכודת דובים, ואתן חושבות,‬

707
00:40:27,125 --> 00:40:29,666
‫"אני רוצה אותך רק לעצמי עד סוף חיי",‬

708
00:40:29,750 --> 00:40:31,958
‫אבל אל תשכחו שלאדם הזה יש רגשות,‬

709
00:40:32,041 --> 00:40:36,541
‫ושהוא זקוק לרמה מסוימת‬
‫של חמצן שיגיע למוח שלו, בסדר?‬

710
00:40:36,625 --> 00:40:40,625
‫ראיתי את חיי עוברים לנגד עיניי‬
‫ארבע או חמש פעמים בסיטואציות האלה.‬

711
00:40:40,708 --> 00:40:42,208
‫אני אומר את האמת.‬

712
00:40:44,041 --> 00:40:47,625
‫לא אוכל כוס אם אין לי ג'ק שמחזיק את המיטה.‬

713
00:40:52,458 --> 00:40:54,375
‫עשיתי הכול. העמדתי פני מת.‬

714
00:40:54,458 --> 00:40:57,125
‫"אולי אם היא תראה טרף מת,‬
‫היא תשתעמם ותיפתח."‬

715
00:40:57,666 --> 00:40:59,333
‫מרחתי וזלין מאחורי האוזניים,‬

716
00:40:59,416 --> 00:41:03,208
‫כמו שעושים לילד הטיפש‬
‫כדי שהראש שלו לא ייתקע במעקה.‬

717
00:41:03,291 --> 00:41:05,916
‫פעם עשיתי…‬
‫ודחפתי אבטיח כדי שהיא לא תשים לב,‬

718
00:41:06,000 --> 00:41:08,416
‫והאבטיח התפוצץ! זה יכולתי להיות אני!‬

719
00:41:10,041 --> 00:41:11,541
‫הגזמתן לגמרי‬

720
00:41:11,625 --> 00:41:15,250
‫עם ה"באדי פאמפ", עם הפילאטיס, עם הקרוספיט.‬

721
00:41:15,333 --> 00:41:16,166
‫בבקשה!‬

722
00:41:16,708 --> 00:41:17,583
‫בבקשה.‬

723
00:41:19,250 --> 00:41:20,083
‫בבקשה.‬

724
00:41:22,541 --> 00:41:24,750
‫אל תנשכו את היד שמאכילה אתכן.‬

725
00:41:27,666 --> 00:41:32,250
‫טוב, אני חולק איתכם את הטיפים האלה‬

726
00:41:32,333 --> 00:41:34,708
‫מתוך כוונה שהחל מהיום,‬

727
00:41:34,791 --> 00:41:36,541
‫העיר הזאת וכל מי שצופה בזה‬

728
00:41:36,625 --> 00:41:40,208
‫יוכל לחיות חיים מהנים יותר‬
‫כשהוא עוסק בקונילינגוס.‬

729
00:41:40,291 --> 00:41:42,583
‫אני רק רוצה שאנשים יהיו מאושרים.‬

730
00:41:42,666 --> 00:41:43,958
‫אנשים כל כך כועסים.‬

731
00:41:45,625 --> 00:41:49,291
‫אבל אני יודע שתמיד‬
‫יש את האנשים שיש להם "אבל".‬

732
00:41:49,375 --> 00:41:50,625
‫הם אומרים, "כן, בטח.‬

733
00:41:50,708 --> 00:41:53,625
‫"תייעץ לאנשים שיש להם כוס, אבל…‬

734
00:41:53,708 --> 00:41:55,458
‫"מה לגבי אנשים עם זין?‬

735
00:41:55,541 --> 00:41:58,166
‫"כשמוצצים לך,‬
‫אתה עושה את כל מה שאתה צריך לעשות?"‬

736
00:41:58,250 --> 00:42:01,458
‫אני אומר, "אני?‬
‫סליחה, אבל אני עושה את שלי".‬

737
00:42:02,208 --> 00:42:04,333
‫אני באמת עושה את שלי.‬

738
00:42:04,416 --> 00:42:07,416
‫כמו מה? דברים כמו זמינות, לדוגמה.‬

739
00:42:10,083 --> 00:42:11,416
‫אני תמיד מסכים לזה.‬

740
00:42:11,500 --> 00:42:14,416
‫פעם אחת סירבתי, אבל זה היה במהלך וידוי.‬

741
00:42:15,958 --> 00:42:16,916
‫ואז…‬

742
00:42:21,291 --> 00:42:22,833
‫אני חייב לומר‬

743
00:42:22,916 --> 00:42:25,333
‫שביותר מ-90 מאחוז מהפעמים‬

744
00:42:25,416 --> 00:42:29,083
‫שמישהי הציעה לתת לי מציצה,‬

745
00:42:29,166 --> 00:42:31,583
‫בדרך כלל יש להן שיער ארוך, בסדר?‬

746
00:42:31,666 --> 00:42:34,666
‫ולעיתים קרובות הן לא אוספות את השיער שלהן.‬

747
00:42:34,750 --> 00:42:35,833
‫ואז מה קורה?‬

748
00:42:35,916 --> 00:42:39,500
‫בזמן שאתה צופה בה‬
‫מעניקה לך את העונג המדהים הזה,‬

749
00:42:39,583 --> 00:42:41,333
‫אתה רואה אותה שם למטה ככה…‬

750
00:42:47,416 --> 00:42:49,875
‫אתה באמת אמור לראות אותה עושה את זה‬

751
00:42:50,750 --> 00:42:52,291
‫ולא לעשות שום דבר בנידון?‬

752
00:42:52,916 --> 00:42:55,000
‫אני תמיד…‬

753
00:43:00,583 --> 00:43:01,416
‫ואני…‬

754
00:43:04,083 --> 00:43:07,666
‫ואני אומר, "את תתרכזי רק במשימה. אני…"‬

755
00:43:07,750 --> 00:43:09,791
‫ואני אוסף את השיער בקוקו, כמובן.‬

756
00:43:09,875 --> 00:43:12,708
‫היו פעמים שהן סיימו, הסתכלו במראה,‬

757
00:43:12,791 --> 00:43:14,791
‫ואמרו, "צמות קריביות?" ואני עושה…‬

758
00:43:22,041 --> 00:43:24,458
‫"אם יהיה לך עוד זמן מחר, אצבע אותן."‬

759
00:43:29,250 --> 00:43:31,708
‫אחד הכלים שעזרו לי‬

760
00:43:32,208 --> 00:43:34,833
‫להתגבר על הדיכאון,‬
‫ואני לא מתבייש להודות בזה,‬

761
00:43:35,333 --> 00:43:37,166
‫זו חשיבה קסומה, בסדר?‬

762
00:43:37,250 --> 00:43:41,416
‫הרבה אנשים שומעים את זה ואומרים,‬
‫"דני, הדברים האלה, חשיבה קסומה…"‬

763
00:43:41,500 --> 00:43:43,875
‫יש אנשים שלא מאמינים בזה או ש…‬

764
00:43:43,958 --> 00:43:46,416
‫תראו, חשיבה קסומה קיימת,‬

765
00:43:46,500 --> 00:43:50,666
‫בין אם אנחנו מאמינים בה או יודעים מהי‬
‫או שלא. היא קיימת כבר מאות שנים.‬

766
00:43:50,750 --> 00:43:53,791
‫כולנו עסקנו בחשיבה קסומה כלשהי,‬
‫אפילו בלי לדעת.‬

767
00:43:53,875 --> 00:43:56,000
‫לדוגמה, יש לכם יום הולדת,‬

768
00:43:56,541 --> 00:43:59,291
‫ואתם מקבלים עוגה עם נרות. הנרות דולקים.‬

769
00:43:59,375 --> 00:44:02,708
‫המשפחה והחברים שלכם שרים, "יום הולדת שמח",‬

770
00:44:02,791 --> 00:44:05,208
‫וכשהשיר נגמר,‬

771
00:44:05,291 --> 00:44:08,041
‫אתם נושפים על הנרות,‬
‫וכולם אומרים, "לא, רגע!‬

772
00:44:08,583 --> 00:44:09,583
‫"תביעו משאלה."‬

773
00:44:10,791 --> 00:44:13,416
‫אפילו שאתם לא מאמינים בזה,‬
‫אתם אומרים, "בטח".‬

774
00:44:13,500 --> 00:44:15,833
‫אתם חושבים, "נודניקים. אחשוב על משאלה".‬

775
00:44:15,916 --> 00:44:18,958
‫וכשאתם עושים את זה,‬
‫אתם חושבים על משאלה מגניבה.‬

776
00:44:19,041 --> 00:44:21,166
‫אתם חושבים, "ליתר ביטחון".‬

777
00:44:22,500 --> 00:44:23,708
‫זאת חשיבה קסומה.‬

778
00:44:24,291 --> 00:44:26,666
‫חשיבה קסומה היא שבאיזה אחר צהריים‬

779
00:44:26,750 --> 00:44:30,916
‫יש לכם איזשהו אתגר או אירוע‬

780
00:44:31,000 --> 00:44:33,416
‫שמדאיג אתכם קצת, שמקשה עליכם,‬

781
00:44:33,500 --> 00:44:35,958
‫ויש לכם איזו שמלה או חולצה‬

782
00:44:36,041 --> 00:44:38,833
‫שאתם מרגישים אליה חיבור רגשי מסיבה כלשהי.‬

783
00:44:38,916 --> 00:44:41,083
‫היא נותנת לכם מזל, אנרגייה טובה,‬

784
00:44:41,166 --> 00:44:44,958
‫ואתם אומרים, "אלבש את השמלה הזאת,‬
‫כי היא תעזור לי להתמודד עם זה".‬

785
00:44:45,041 --> 00:44:46,541
‫זאת חשיבה קסומה.‬

786
00:44:46,625 --> 00:44:49,958
‫חשיבה קסומה היא כשאתם בבית,‬
‫שותים את הקפה של הבוקר,‬

787
00:44:50,041 --> 00:44:51,125
‫ואתם מרגישים חרא,‬

788
00:44:51,208 --> 00:44:53,708
‫ועל הספל שלכם יש איזה משפט נדוש כזה‬

789
00:44:53,791 --> 00:44:55,458
‫שגורם לכולם לגלגל עיניים.‬

790
00:44:55,541 --> 00:44:59,833
‫אבל אם המשפט הנדוש הזה עוזר לכם‬
‫לצאת החוצה בהרגשה טובה יותר,‬

791
00:44:59,916 --> 00:45:01,208
‫זאת חשיבה קסומה.‬

792
00:45:01,291 --> 00:45:03,416
‫וזה אמיתי, כי זה עוזר לכם.‬

793
00:45:03,500 --> 00:45:06,083
‫אם זה עוזר,‬
‫תשתמשו בכל חשיבה קסומה שבא לכם.‬

794
00:45:06,166 --> 00:45:11,250
‫אני, לדוגמה, תמיד השתמשתי בחשיבה קסומה.‬
‫אבל בתקופה הקשה הזאת השתמשתי בה עוד יותר.‬

795
00:45:11,333 --> 00:45:13,083
‫השתמשתי בה הרבה יותר.‬

796
00:45:13,166 --> 00:45:14,833
‫לדוגמה, כשאני מתאמן.‬

797
00:45:14,916 --> 00:45:17,750
‫אני אוהב להתאמן, להתעמל.‬
‫למדתי מדעי הספורט.‬

798
00:45:17,833 --> 00:45:19,750
‫אבל האמת היא שבמהלך התקופה הזאת,‬

799
00:45:19,833 --> 00:45:25,000
‫מכיוון שהכימיה שלך במוח משובשת,‬
‫כל הגוף שלך מרגיש את זה.‬

800
00:45:25,083 --> 00:45:29,333
‫אתה לא מסוגל לתפקד, אתה מרגיש נורא.‬
‫העצב פשוט מכבה אותך.‬

801
00:45:29,416 --> 00:45:31,416
‫הייתי יוצא לרוץ בפארק רטירו,‬

802
00:45:31,500 --> 00:45:34,541
‫ויום אחד עקף אותי פנטומימאי.‬
‫אמרתי, "זה עצוב!‬

803
00:45:35,083 --> 00:45:35,916
‫"זה עצוב."‬

804
00:45:36,416 --> 00:45:39,375
‫אני אוהב לרוץ ליד הנהר של מדריד, בסדר?‬

805
00:45:39,458 --> 00:45:41,333
‫ואני זוכר שיצאתי לרוץ יום אחד,‬

806
00:45:41,416 --> 00:45:44,958
‫רצתי אולי קילומטר,‬
‫וחשבתי, "בחיי, אני לא יכול לרוץ יותר".‬

807
00:45:45,041 --> 00:45:47,833
‫רציתי לבכות, לא נשאר בי כלום.‬

808
00:45:47,916 --> 00:45:48,791
‫הייתי…‬

809
00:45:48,875 --> 00:45:51,875
‫חשבתי, "דני, בחייך. תשתמש בחשיבה קסומה".‬

810
00:45:51,958 --> 00:45:53,166
‫אמרתי, "קדימה",‬

811
00:45:53,250 --> 00:45:55,541
‫והסתכלתי על המשך המסלול,‬

812
00:45:55,625 --> 00:45:57,083
‫ובמרחק של כ-500 מטר ממני‬

813
00:45:57,583 --> 00:45:59,250
‫הייתה מנהרה, בסדר?‬

814
00:45:59,333 --> 00:46:00,750
‫או גשר, אני לא יודע.‬

815
00:46:02,666 --> 00:46:05,750
‫בכל מקרה,‬
‫זה היה במרחק של כ-500 מטר, ואמרתי לעצמי,‬

816
00:46:06,333 --> 00:46:07,875
‫"טוב, אם אגיע לשם‬

817
00:46:08,583 --> 00:46:10,958
‫"בשתיים וחצי הדקות הקרובות…"‬

818
00:46:12,250 --> 00:46:14,708
‫המצאתי את זה על המקום. אמרתי,‬

819
00:46:15,583 --> 00:46:17,375
‫"ההורים שלי ישוחררו,‬

820
00:46:18,291 --> 00:46:20,208
‫"אחרי שנחטפו‬

821
00:46:21,791 --> 00:46:22,916
‫"בקולומביה‬

822
00:46:24,500 --> 00:46:26,916
‫"על ידי קרטל סמים."‬

823
00:46:28,250 --> 00:46:29,250
‫זאת לא האמת,‬

824
00:46:29,791 --> 00:46:31,458
‫אבל האמנתי בזה.‬

825
00:46:31,541 --> 00:46:34,958
‫והייתם צריכים לראות אותי‬
‫רץ ליד הנהר של מדריד באותו יום.‬

826
00:46:35,041 --> 00:46:36,291
‫הייתי כאילו,‬

827
00:46:36,375 --> 00:46:39,375
‫"ההורים שלי!"‬

828
00:46:39,458 --> 00:46:41,666
‫הגעתי לגשר, בום! שתי דקות וחצי.‬

829
00:46:41,750 --> 00:46:43,833
‫אז חשיבה קסומה עובדת או לא?‬

830
00:46:44,625 --> 00:46:47,416
‫עשיתי את זה. טוב, זה לא באמת היה נכון.‬

831
00:46:47,500 --> 00:46:48,875
‫כמובן שהמצאתי את זה.‬

832
00:46:48,958 --> 00:46:51,083
‫ההורים שלי עדיין מוחזקים כבני ערובה.‬

833
00:47:02,000 --> 00:47:04,125
‫אני אבקש מכם טובה קטנה.‬

834
00:47:04,875 --> 00:47:08,458
‫כל מי שיש לו בן או בת זוג, שירים יד.‬

835
00:47:08,541 --> 00:47:11,458
‫אתם לא חייבים להיות איתם כאן,‬
‫אבל השאלה אם יש לכם.‬

836
00:47:11,541 --> 00:47:15,083
‫אל דאגה, לא ניכנס לעניינים אישיים.‬
‫אני רק רוצה לקבל תמונה של…‬

837
00:47:15,166 --> 00:47:17,125
‫מי שיש לו בן או בת זוג, שירים יד.‬

838
00:47:18,166 --> 00:47:22,291
‫בסדר. כן, זה בדרך כלל חצי מהאנשים.‬
‫אולי קצת יותר, אולי קצת פחות.‬

839
00:47:22,375 --> 00:47:23,708
‫יש התנהגות מוזרה.‬

840
00:47:24,208 --> 00:47:26,458
‫בסדר, תודה. לפעמים מישהו מרים יד,‬

841
00:47:26,541 --> 00:47:28,458
‫מסתכל לידו, "מה? אה, אנחנו לא…?"‬

842
00:47:30,500 --> 00:47:31,500
‫סוג של לימבו.‬

843
00:47:31,583 --> 00:47:35,166
‫במקרה כזה, הייתי מוסיף כוכבית,‬
‫"ראה ערך: רוצה לצאת איתי".‬

844
00:47:35,250 --> 00:47:36,541
‫זה מבהיר את המצב.‬

845
00:47:38,875 --> 00:47:40,791
‫אני אספר לכם אמת לא נעימה.‬

846
00:47:41,833 --> 00:47:44,041
‫וזאת האמת המוחלטת היחידה‬

847
00:47:44,583 --> 00:47:45,958
‫שאחלוק איתכם הערב.‬

848
00:47:47,500 --> 00:47:49,625
‫כל בני זוג משקרים זה לזה.‬

849
00:47:51,750 --> 00:47:52,583
‫כולם.‬

850
00:47:54,125 --> 00:47:55,750
‫מישהו לא מסכים?‬

851
00:48:00,083 --> 00:48:00,916
‫בסדר.‬

852
00:48:01,916 --> 00:48:05,041
‫אבל תראו, אני אניח למחשבה הזאת בינתיים.‬

853
00:48:05,125 --> 00:48:06,000
‫בסדר?‬

854
00:48:06,541 --> 00:48:09,291
‫אני אהיה כמו אחד השפים האלה‬
‫שרואים בטלוויזיה.‬

855
00:48:09,375 --> 00:48:14,041
‫הם מערבבים רוטב ואומרים,‬
‫"את הרוטב הזה נשמור בצד לאחר כך…"‬

856
00:48:15,750 --> 00:48:16,750
‫זה שם, בסדר?‬

857
00:48:16,833 --> 00:48:18,291
‫אני לא אשכח. זה שם.‬

858
00:48:19,208 --> 00:48:22,958
‫טוב, יש לי עוד כלי שאני רוצה לחלוק איתכם.‬

859
00:48:23,916 --> 00:48:24,958
‫מדיטציה.‬

860
00:48:25,041 --> 00:48:27,083
‫מדיטציה עזרה לי מאוד.‬

861
00:48:27,166 --> 00:48:31,583
‫יש אנשים ששומעים "מדיטציה" ואומרים,‬
‫"דני, כל עניין המדיטציה…‬

862
00:48:32,083 --> 00:48:35,833
‫"זה ליוגים, לא? האנשים הרוחניים האלה‬
‫שעושים תנוחות מוזרות."‬

863
00:48:35,916 --> 00:48:37,041
‫לא.‬

864
00:48:37,125 --> 00:48:39,791
‫כל אחד יכול לעשות מדיטציה. אני עושה, אז…‬

865
00:48:39,875 --> 00:48:42,625
‫יש לי אפילו אפליקציה עם מדיטציות מודרכות.‬

866
00:48:42,708 --> 00:48:45,958
‫וזה הכול, זה לא מסובך.‬
‫צריך רק לעשות את זה.‬

867
00:48:46,041 --> 00:48:51,541
‫איך אני יכול להסביר‬
‫מה המשמעות של מדיטציה עבורי רק בכמה מילים?‬

868
00:48:51,625 --> 00:48:52,458
‫עבורי.‬

869
00:48:52,958 --> 00:48:56,291
‫עבורי, העניין במדיטציה הוא להחליט…‬

870
00:48:56,375 --> 00:48:59,083
‫להקדיש חמש, עשר, אולי 15 דקות ביום,‬

871
00:48:59,166 --> 00:49:00,375
‫לא צריך יותר,‬

872
00:49:00,458 --> 00:49:04,541
‫שבהן אתה בוחר להתמקד אך ורק בעצמך‬

873
00:49:04,625 --> 00:49:08,000
‫ולכבות את כל הרעש שבחוץ,‬

874
00:49:08,500 --> 00:49:10,666
‫כדי שתוכל להתמודד עם הרעש שבפנים,‬

875
00:49:10,750 --> 00:49:13,375
‫שלפעמים יכול להיות חזק יותר, נכון?‬

876
00:49:13,875 --> 00:49:17,000
‫ובמהלך הזמן הזה שבו אתה מתמקד בעצמך,‬

877
00:49:17,500 --> 00:49:19,666
‫מהות התרגיל היא בעיקרון‬

878
00:49:20,625 --> 00:49:23,500
‫להיעשות מודע לעצמך, לכאן ולעכשיו, בסדר?‬

879
00:49:23,583 --> 00:49:26,833
‫לנסות לא לתת לנפש שלך לנדוד לשום דבר אחר.‬

880
00:49:27,875 --> 00:49:31,750
‫רק הגוף שלך, החדר, היציבה שלך.‬

881
00:49:31,833 --> 00:49:34,000
‫יש עוגנים שעוזרים עם זה,‬

882
00:49:34,083 --> 00:49:35,833
‫למשל נשימה.‬

883
00:49:35,916 --> 00:49:39,291
‫אם אתם נשארים ממוקדים‬
‫בנשימה שלכם במהלך המדיטציה,‬

884
00:49:39,791 --> 00:49:43,750
‫מה יכול להיות יותר כאן ועכשיו‬
‫מאשר הנשימה שלכם, נכון?‬

885
00:49:43,833 --> 00:49:46,250
‫ו… תראו, אני אתן לכם הדגמה קטנה.‬

886
00:49:46,750 --> 00:49:51,083
‫חתיכה קטנה מאיך נראית מדיטציה‬
‫בחיי היום-יום שלי, בסדר?‬

887
00:49:51,166 --> 00:49:54,625
‫מה שאתם עומדים לשמוע‬
‫הוא בעיקרון מונולוג פנימי שלי,‬

888
00:49:54,708 --> 00:49:57,625
‫כלומר, המחשבות שלי שמבוטאות בקול רם, בסדר?‬

889
00:49:57,708 --> 00:49:59,000
‫זה מתחיל ב"גונג",‬

890
00:49:59,083 --> 00:50:00,500
‫נגמר ב"גונג" נוסף,‬

891
00:50:00,583 --> 00:50:04,958
‫והתנוחה צריכה להיות נוחה אבל זקופה, בסדר?‬

892
00:50:06,083 --> 00:50:09,250
‫אפשר לשבת על הרצפה עם כרית, או על כיסא…‬

893
00:50:09,333 --> 00:50:12,333
‫זה לא חייב להיות משוגע מדי.‬
‫זה הולך בערך ככה.‬

894
00:50:22,416 --> 00:50:24,541
‫טוב, בוא נראה איך ילך היום.‬

895
00:50:25,916 --> 00:50:28,291
‫נתחיל עם הנשימה. בסדר.‬

896
00:50:29,333 --> 00:50:30,166
‫קדימה.‬

897
00:50:30,666 --> 00:50:31,541
‫תנשום.‬

898
00:50:32,583 --> 00:50:33,916
‫לשאוף.‬

899
00:50:36,958 --> 00:50:38,000
‫לנשוף.‬

900
00:50:39,958 --> 00:50:41,458
‫לשאוף.‬

901
00:50:41,541 --> 00:50:42,833
‫לשאוף.‬

902
00:50:43,375 --> 00:50:44,750
‫לשאוף זה כמו…‬

903
00:50:45,250 --> 00:50:47,375
‫כמו כשיש לך רעיון, ואתה מקבל השראה.‬

904
00:50:47,458 --> 00:50:50,708
‫כן, זה טוב. אתה שואף, והוא מעורר בך השראה.‬

905
00:50:50,791 --> 00:50:53,250
‫ולנשוף… שיט, לנשוף זה כמו למות.‬

906
00:50:53,333 --> 00:50:54,833
‫יש לך רעיון, ואז אתה מת.‬

907
00:50:55,416 --> 00:50:57,083
‫טוב, אני מאבד פוקוס. קדימה.‬

908
00:50:57,166 --> 00:51:00,458
‫קדימה. תתרכז, דני. תתמקד בנשימה שלך.‬

909
00:51:00,958 --> 00:51:01,916
‫יש לי רעיון.‬

910
00:51:02,000 --> 00:51:06,458
‫אני אעקוב אחרי זרם האוויר‬
‫שעובר דרך מערכת הנשימה שלי.‬

911
00:51:06,541 --> 00:51:07,375
‫בוא נראה.‬

912
00:51:08,625 --> 00:51:11,375
‫אוויר נכנס דרך הנחיריים שלי,‬

913
00:51:12,583 --> 00:51:14,000
‫ואז הוא עובר ל…‬

914
00:51:17,791 --> 00:51:18,708
‫איך קוראים לזה?‬

915
00:51:19,208 --> 00:51:21,375
‫זה היה הלרינקס? לא, איך קוראים לזה?‬

916
00:51:21,458 --> 00:51:22,958
‫הפרינקס, נכון?‬

917
00:51:24,041 --> 00:51:26,541
‫קנה הנשימה! כן, זה זה. קנה הנשימה.‬

918
00:51:27,083 --> 00:51:29,875
‫בחיי, לאנשים שעושים פיום קנה‬
‫יש עכשיו ביצים.‬

919
00:51:30,458 --> 00:51:33,541
‫הם מבצעים פיום קנה עם עט. בחיי, זה מטורף.‬

920
00:51:33,625 --> 00:51:36,458
‫טוב, שוב איבדתי פוקוס. קדימה.‬

921
00:51:37,000 --> 00:51:37,875
‫הנה זה בא.‬

922
00:51:38,375 --> 00:51:40,666
‫בסדר. אני נושם דרך האף.‬

923
00:51:40,750 --> 00:51:44,958
‫אומרים שצריך לנשום דרך האף,‬
‫כי יש שם שיערות קטנות‬

924
00:51:45,041 --> 00:51:48,208
‫שלוכדות את כל האבק והחיידקים.‬

925
00:51:50,125 --> 00:51:54,166
‫בחיי, אני מצמיח שיערות באף כבר שנים.‬

926
00:51:54,250 --> 00:51:55,458
‫אני כאילו, "מה זה?"‬

927
00:51:56,166 --> 00:51:59,583
‫אני גם מצמיח שיערות באוזניים.‬
‫בן אדם, לפעמים…‬

928
00:51:59,666 --> 00:52:03,125
‫לפעמים אני מסתכל במראה ואומר,‬
‫"אלוהים, אני נראה כמו לינקס".‬

929
00:52:03,625 --> 00:52:05,625
‫טוב, קדימה.‬

930
00:52:05,708 --> 00:52:07,083
‫אני אתרכז עכשיו. קדימה.‬

931
00:52:08,583 --> 00:52:09,416
‫בסדר.‬

932
00:52:10,916 --> 00:52:12,208
‫לשאוף.‬

933
00:52:15,083 --> 00:52:18,291
‫בחיי, למה מייבאים‬
‫את כל האבוקדו מניו זילנד?‬

934
00:52:29,250 --> 00:52:30,250
‫ככה זה.‬

935
00:52:32,291 --> 00:52:33,291
‫ככה זה.‬

936
00:52:35,041 --> 00:52:37,750
‫המוח שלך כל הזמן נודד.‬

937
00:52:37,833 --> 00:52:40,666
‫אני אפילו לא רואה את זה כקרב,‬
‫זה יותר כמו ריקוד.‬

938
00:52:40,750 --> 00:52:43,416
‫כשאתה מבין שהמוח שלך התחיל לנדוד,‬

939
00:52:43,500 --> 00:52:45,791
‫אתה פשוט חוזר ומתמקד שוב.‬

940
00:52:45,875 --> 00:52:49,833
‫אין דבר כזה מדיטציה רעה.‬
‫אתם צריכים לנסות, באמת. זה אדיר.‬

941
00:52:59,333 --> 00:53:02,208
‫כל בני זוג משקרים זה לזה.‬

942
00:53:03,583 --> 00:53:04,458
‫כולם.‬

943
00:53:05,416 --> 00:53:06,333
‫הוא משקר לה.‬

944
00:53:06,875 --> 00:53:07,875
‫היא משקרת לו.‬

945
00:53:08,583 --> 00:53:09,500
‫הוא משקר לו.‬

946
00:53:10,041 --> 00:53:10,958
‫היא משקרת לה.‬

947
00:53:11,458 --> 00:53:12,666
‫הם משקרים להם.‬

948
00:53:12,750 --> 00:53:13,875
‫אח משקר לאח.‬

949
00:53:13,958 --> 00:53:15,708
‫אולה, אולה. איולי.‬

950
00:53:16,708 --> 00:53:19,208
‫כולם. אין יוצאים מן הכלל.‬

951
00:53:23,625 --> 00:53:26,708
‫כי בכל מערכת יחסים,‬

952
00:53:26,791 --> 00:53:30,958
‫בשלב מסוים, אולי במהלך רגע אינטימי,‬

953
00:53:31,041 --> 00:53:34,291
‫כשבן זוג אחד מסתובב לשני ואומר,‬

954
00:53:35,083 --> 00:53:35,958
‫"מותק,‬

955
00:53:38,000 --> 00:53:39,375
‫"על מה את חושבת?"‬

956
00:53:44,541 --> 00:53:48,125
‫ב-99.9 אחוז מהזמן,‬

957
00:53:48,208 --> 00:53:49,750
‫התשובה היא…‬

958
00:53:50,250 --> 00:53:52,208
‫שום דבר.‬
‫-"שום דבר."‬

959
00:53:53,416 --> 00:53:54,250
‫שום דבר.‬

960
00:53:56,333 --> 00:53:57,166
‫שום דבר.‬

961
00:53:59,375 --> 00:54:00,208
‫שום דבר.‬

962
00:54:01,583 --> 00:54:02,916
‫לך תאכל זין.‬

963
00:54:05,000 --> 00:54:07,625
‫אז אתם אומרים לי,‬

964
00:54:07,708 --> 00:54:10,041
‫מישהו שעושה מדיטציה כבר 11 שנה,‬

965
00:54:10,125 --> 00:54:11,250
‫אחת עשרה שנה,‬

966
00:54:11,333 --> 00:54:13,958
‫מאות על גבי מאות שעות מדיטציה,‬

967
00:54:14,041 --> 00:54:16,166
‫ואם מישהו ישאל אותי, "בכמה מהזמן הזה‬

968
00:54:16,250 --> 00:54:18,666
‫"המוח שלך היה באמת ריק?"‬

969
00:54:18,750 --> 00:54:21,250
‫אני אגיד, "אולי שתיים-שלוש שניות בחיי".‬

970
00:54:21,750 --> 00:54:25,416
‫ובכנות, השניות האלה היו כנראה‬
‫רגע לפני ששחררתי פלוץ קטן.‬

971
00:54:25,500 --> 00:54:27,333
‫כשאתה מפליץ, המוח שלך…‬

972
00:54:27,416 --> 00:54:29,833
‫אז עכשיו אתה אומר לי,‬

973
00:54:29,916 --> 00:54:32,041
‫חלאה קטנה,‬

974
00:54:32,125 --> 00:54:34,458
‫שכשמישהו שואל אותך, המוח שלך ריק?‬

975
00:54:34,541 --> 00:54:37,916
‫כן, בטח. מי אתה עכשיו? סידהארטהה גאוטמה?‬

976
00:54:38,583 --> 00:54:41,750
‫מי אתה, קרישנמורטי?‬

977
00:54:41,833 --> 00:54:43,875
‫מי אתה, מהטמה גנדי?‬

978
00:54:43,958 --> 00:54:45,708
‫מי אתה, בודהה?‬

979
00:54:45,791 --> 00:54:47,416
‫מי אתה, שיווה?‬

980
00:54:47,500 --> 00:54:50,583
‫אתה שקרן גדול כמו כבאית.‬

981
00:54:51,333 --> 00:54:53,583
‫תגיד את זה! תגיד מה אתה חושב.‬

982
00:54:53,666 --> 00:54:57,416
‫זה לא אומר שאנחנו לא אומרים את זה‬
‫כי תמיד יש לנו מחשבות רעות.‬

983
00:54:57,500 --> 00:54:59,208
‫כאילו, "מה אתה חושב, מותק?"‬

984
00:54:59,291 --> 00:55:01,708
‫"חשבתי על לעשות אורגיה עם 50 אנשים,‬

985
00:55:01,791 --> 00:55:04,708
‫"בזמן שאימא שלך צופה ונוגעת…" לא!‬

986
00:55:04,791 --> 00:55:07,333
‫זה לא מה שאני אומר,‬
‫אבל אולי, "מה אתה חושב?"‬

987
00:55:07,416 --> 00:55:09,583
‫ואתה אומר, "כאילו שאגיד לך!"‬

988
00:55:10,125 --> 00:55:12,083
‫אתה בלה-לה לנד. "כאילו שאגיד לך!‬

989
00:55:12,583 --> 00:55:16,416
‫"דמיינתי שאני בגובה ארבעה מטרים,‬
‫ושאני בחוף הים.‬

990
00:55:16,500 --> 00:55:20,083
‫"הרגליים שלי היו אקלרים,‬
‫והייתה לי סוכרייה ענקית על מקל עם קוצים,‬

991
00:55:20,166 --> 00:55:22,583
‫"ונלחמתי בעוגת ספוג ענקית מרושעת‬

992
00:55:22,666 --> 00:55:24,666
‫"שרצתה להשמיד את הפלנטה."‬

993
00:55:26,166 --> 00:55:27,375
‫"מה דעתך?"‬

994
00:55:28,500 --> 00:55:30,750
‫תגידו את זה. נראה אתכם.‬

995
00:55:31,541 --> 00:55:32,750
‫ותנו לי להגיד לכם,‬

996
00:55:34,125 --> 00:55:35,958
‫אם תגידו את זה לבת הזוג שלכם,‬

997
00:55:37,958 --> 00:55:40,000
‫והיא תחליט להישאר איתכם,‬

998
00:55:41,833 --> 00:55:43,166
‫אז זה לנצח.‬

999
00:55:44,125 --> 00:55:45,166
‫תהיו ביחד לנצח.‬

1000
00:55:51,958 --> 00:55:53,375
‫אבל תנו לי גם להגיד לכם,‬

1001
00:55:54,083 --> 00:55:56,333
‫זאת אפשרות לגיטימית לחלוטין,‬

1002
00:55:56,416 --> 00:55:59,750
‫אם בן או בת הזוג‬
‫שואלים אתכם מה אתם חושבים,‬

1003
00:55:59,833 --> 00:56:02,916
‫להגיד, "תראי, מותק,‬
‫כרגע אני לא חושב שזה מתאים‬

1004
00:56:03,000 --> 00:56:07,500
‫"לספר לך על מה אני חושב,‬
‫כי המחשבות שלי פרטיות."‬

1005
00:56:14,041 --> 00:56:16,541
‫אני חושב שהסיפור על עוגת הספוג פחות מסוכן.‬

1006
00:56:19,000 --> 00:56:23,833
‫אני מעודד אתכם לשאול זה את זה‬
‫באופן אקראי ואז להגיד את האמת.‬

1007
00:56:23,916 --> 00:56:25,333
‫לא תאמינו מה מצפה לכם.‬

1008
00:56:28,208 --> 00:56:32,833
‫אני חושב שאנחנו חיים בתקופה,‬
‫ברגע חברתי טוב,‬

1009
00:56:32,916 --> 00:56:35,583
‫שבו יש יותר התמקדות, יותר אמפתיה,‬

1010
00:56:35,666 --> 00:56:38,791
‫יותר אדיבות, יותר ערך,‬
‫איך שתרצו לקרוא לזה,‬

1011
00:56:38,875 --> 00:56:43,916
‫במה שנוגע לבריאות נפשית או להיעדרה, בסדר?‬

1012
00:56:44,000 --> 00:56:48,375
‫בימינו, אנחנו כבר יודעים‬
‫על מחלות והפרעות מסוימות.‬

1013
00:56:48,458 --> 00:56:51,333
‫עצם זה שאנחנו נותנים להן שם‬
‫הופך אותן לאמיתיות,‬

1014
00:56:51,416 --> 00:56:54,625
‫וזה עושה הבדל גדול‬
‫באופן שבו אנחנו מטפלים בהן.‬

1015
00:56:54,708 --> 00:57:00,083
‫אני לא יודע אם יש כאן‬
‫אנשים בגילי או מבוגרים ממני שמרגישים ככה,‬

1016
00:57:00,166 --> 00:57:02,208
‫אבל לפני 15-20 שנה,‬

1017
00:57:02,291 --> 00:57:06,958
‫כל מה שקשור לבריאות נפשית נזרק לאותה שקית,‬

1018
00:57:07,041 --> 00:57:09,458
‫שקית עם הסטיגמה "משוגעים".‬

1019
00:57:09,541 --> 00:57:11,291
‫הכול לאותה שקית, אתם יודעים?‬

1020
00:57:11,375 --> 00:57:14,000
‫וזה היה משהו שצריך לשמור על מרחק ממנו.‬

1021
00:57:14,083 --> 00:57:17,583
‫"הבחור הזה בוכה כל הזמן, הוא בטח משוגע.‬
‫ההוא שיכור כל היום.‬

1022
00:57:17,666 --> 00:57:20,041
‫"הבחור הזה צועק כל היום, הוא בטח משוגע…"‬

1023
00:57:20,125 --> 00:57:24,458
‫ובימינו מתייחסים לדברים כאלה‬
‫בהרבה יותר אמפתיה.‬

1024
00:57:24,541 --> 00:57:27,208
‫ואני חושב שזה דבר משמח.‬

1025
00:57:28,125 --> 00:57:29,333
‫תנו לי להגיד לכם…‬

1026
00:57:29,833 --> 00:57:31,166
‫תנו לי להגיד לכם.‬

1027
00:57:31,250 --> 00:57:34,125
‫בין מישהו שחסרים לו כמה ברגים בראש…‬

1028
00:57:36,833 --> 00:57:38,833
‫לבין מישהו שחטף מכה בראש כתינוק…‬

1029
00:57:40,833 --> 00:57:42,375
‫איפשהו בטווח הזה…‬

1030
00:57:46,416 --> 00:57:47,958
‫כולנו איפשהו פה.‬

1031
00:57:48,458 --> 00:57:50,625
‫יציבות נפשית של 100 אחוז‬

1032
00:57:51,125 --> 00:57:52,583
‫אין לאף אחד מאיתנו.‬

1033
00:57:53,125 --> 00:57:54,583
‫כי אם אין לכם איזה טיק,‬

1034
00:57:56,500 --> 00:57:57,666
‫יש לכם או-סי-די.‬

1035
00:57:59,708 --> 00:58:01,750
‫או טיקטוק. לא יודע מה יותר גרוע.‬

1036
00:58:03,125 --> 00:58:04,083
‫זאת אומרת…‬

1037
00:58:08,625 --> 00:58:14,250
‫אבל מבין כל ההפרעות או המחלות,‬

1038
00:58:15,833 --> 00:58:19,583
‫רציתי להדגיש שתיים‬
‫שלדעתי הן המלכות של הבריאות הנפשית.‬

1039
00:58:19,666 --> 00:58:21,250
‫לא כי הן הכי מגניבות,‬

1040
00:58:21,333 --> 00:58:25,291
‫אלא כי נראה‬
‫שהן אלה ששזורות הכי עמוק בחברה.‬

1041
00:58:25,375 --> 00:58:30,291
‫אם לא חווינו אותן בעצמנו,‬
‫נחווה בעתיד, או שמישהו קרוב אלינו יחווה.‬

1042
00:58:30,791 --> 00:58:33,791
‫אני מדבר על חרדה.‬

1043
00:58:35,291 --> 00:58:36,291
‫אחת גדולה, נכון?‬

1044
00:58:37,458 --> 00:58:38,541
‫ועל דיכאון.‬

1045
00:58:39,583 --> 00:58:40,416
‫בסדר.‬

1046
00:58:40,916 --> 00:58:44,875
‫עבור אלה מאיתנו שסובלים מחרדה, זה מבאס.‬

1047
00:58:44,958 --> 00:58:48,583
‫בואו לא נעשה לזה רומנטיזציה‬
‫ולא נמתיק את זה.‬

1048
00:58:48,666 --> 00:58:50,291
‫חרדה היא מבאסת.‬

1049
00:58:50,375 --> 00:58:52,833
‫אני מתמודד איתה כבר הרבה שנים.‬

1050
00:58:52,916 --> 00:58:56,166
‫לאחרונה התייצבתי על ארבע או חמש מתוך עשר,‬

1051
00:58:56,250 --> 00:58:58,916
‫ואז היא מזנקת. צריך לדעת איך להתמודד איתה.‬

1052
00:58:59,000 --> 00:59:04,125
‫במשך הרבה שנים ניסיתי לחסל אותה.‬
‫לחסל את החרדה ולסלק אותה מחיי.‬

1053
00:59:04,208 --> 00:59:07,958
‫ועכשיו אני בדרך לקבל אותה.‬

1054
00:59:08,041 --> 00:59:10,041
‫לקבל את העובדה שיש לי חרדה,‬

1055
00:59:10,125 --> 00:59:13,333
‫וכשהיא מגיעה,‬
‫אני מנסה לנהל אותה כמיטב יכולתי,‬

1056
00:59:13,416 --> 00:59:16,041
‫להבין שזה ענן אפל שמגיע ללא התראה,‬

1057
00:59:16,125 --> 00:59:18,458
‫אבל גם עוזב ללא התראה, בסדר?‬

1058
00:59:19,375 --> 00:59:23,125
‫בואו נגיד שיש לך התקף חרדה אחר הצהריים,‬

1059
00:59:23,208 --> 00:59:26,208
‫אבל בבוקר איימו עליך בסכין.‬

1060
00:59:26,291 --> 00:59:29,583
‫שני הדברים גרועים,‬
‫אבל בחיי, זה הגיוני לגמרי.‬

1061
00:59:29,666 --> 00:59:30,875
‫אם קורה א', קורה ב'.‬

1062
00:59:30,958 --> 00:59:35,041
‫ההבנה של הגורם נותנת לך הקלה.‬
‫"שדדו אותי הבוקר. זה נורמלי."‬

1063
00:59:35,125 --> 00:59:39,458
‫החלק הכי גרוע לגבי חרדה‬
‫הוא כשהיא מגיעה משום מקום.‬

1064
00:59:39,541 --> 00:59:42,208
‫אתה יכול סתם לנוח בבית,‬

1065
00:59:42,291 --> 00:59:44,625
‫הכול נראה בסדר,‬

1066
00:59:44,708 --> 00:59:46,875
‫ופתאום מגיעים ענני הסערה.‬

1067
00:59:46,958 --> 00:59:49,541
‫פתאום אתה מרגיש שהלב שלך מתחיל לדהור,‬

1068
00:59:49,625 --> 00:59:53,666
‫הפה שלך מתייבש,‬
‫אתה לא יכול לנשום, הגוף שלך מרגיש לא בנוח.‬

1069
00:59:53,750 --> 00:59:56,458
‫אתה חושב, "אני רוצה לקפוץ מהחלון".‬
‫זה ממש מבאס.‬

1070
00:59:56,541 --> 01:00:01,333
‫אני רוצה לחזק כל אדם שנאלץ להתמודד עם זה.‬

1071
01:00:01,416 --> 01:00:05,916
‫דעתי האישית היא שאלה מאיתנו שסובלים מחרדה‬

1072
01:00:06,000 --> 01:00:09,208
‫הם פשוט אנשים שלא מתואמים‬

1073
01:00:10,166 --> 01:00:12,958
‫עם הקצב של החיים. זאת אומרת, זה כמו…‬

1074
01:00:13,041 --> 01:00:18,541
‫אנחנו נוטים תמיד לחשוב על הלפני…‬
‫יש לנו אלף "לפני".‬

1075
01:00:18,625 --> 01:00:21,916
‫אנחנו דואגים לגבי דברים‬
‫לפני שהם קורים, נכון?‬

1076
01:00:22,416 --> 01:00:24,875
‫יש איזה ציטוט של דקארט,‬

1077
01:00:24,958 --> 01:00:27,458
‫הפילוסוף, לא החנות לחומרי בניין.‬

1078
01:00:28,833 --> 01:00:32,791
‫הוא אמר, "החיים שלי‬
‫היו מלאים באסונות נוראיים,‬

1079
01:00:33,541 --> 01:00:37,875
‫"שרובם מעולם לא קרו."‬

1080
01:00:38,416 --> 01:00:43,125
‫יש לנו את היכולת‬
‫לחשוב על כל תרחיש גרוע ביותר,‬

1081
01:00:43,208 --> 01:00:44,625
‫לחיות את כולם בראש שלנו,‬

1082
01:00:44,708 --> 01:00:49,208
‫ולא משנה אם בסוף הם מתגשמים או לא.‬
‫אבל הגוף שלנו כבר רץ את המרתון.‬

1083
01:00:52,208 --> 01:00:53,416
‫ודיכאון,‬

1084
01:00:53,500 --> 01:00:55,291
‫לדעתי,‬

1085
01:00:56,250 --> 01:00:58,666
‫הוא טראומה שלא החלימה.‬

1086
01:00:59,500 --> 01:01:01,583
‫זה עצב שהשתרש‬

1087
01:01:02,166 --> 01:01:05,291
‫אחרי אירוע טראומתי כלשהו,‬

1088
01:01:05,375 --> 01:01:10,000
‫מה שזה לא יהיה,‬
‫פרידה, אובדן, לא משנה מה, בסדר?‬

1089
01:01:10,500 --> 01:01:12,500
‫משהו קורה,‬

1090
01:01:12,583 --> 01:01:15,666
‫הזמן עובר, הטראומה לא מחלימה לחלוטין,‬

1091
01:01:15,750 --> 01:01:17,916
‫העצב מוצא לעצמו מקום.‬

1092
01:01:18,000 --> 01:01:22,875
‫יכולות לעבור שנתיים,‬
‫אתה ממשיך לחיות את חייך,‬

1093
01:01:22,958 --> 01:01:24,875
‫אבל הרגשות שלך, המחשבות שלך,‬

1094
01:01:24,958 --> 01:01:27,791
‫הכול עדיין קשור למה שקרה לפני שנתיים.‬

1095
01:01:27,875 --> 01:01:30,375
‫אז אתה לא מפסיק לחיות את העבר.‬

1096
01:01:30,458 --> 01:01:32,833
‫חרדה היא האובססיה לעתיד,‬

1097
01:01:32,916 --> 01:01:35,125
‫ודיכאון הוא האובססיה לעבר.‬

1098
01:01:35,208 --> 01:01:38,083
‫זה כמו לחיות את החיים‬
‫כשצופים בהם דרך מראה אחורית‬

1099
01:01:38,166 --> 01:01:39,666
‫או דרך טלסקופ.‬

1100
01:01:40,250 --> 01:01:42,000
‫חברה שלי אמרה לי פעם,‬

1101
01:01:42,083 --> 01:01:45,541
‫"תראה, דני, אם יש לך‬
‫רגל אחת בעבר ורגל אחת בעתיד,‬

1102
01:01:45,625 --> 01:01:47,458
‫"אתה תחרבן על ההווה."‬

1103
01:01:49,208 --> 01:01:50,166
‫איזו משוררת.‬

1104
01:01:59,458 --> 01:02:02,416
‫זה מדהים כשמגלים שבאנגלית,‬
‫"הווה" פירושו "מתנה".‬

1105
01:02:03,166 --> 01:02:06,166
‫יש עוד רעיון ש…‬

1106
01:02:06,250 --> 01:02:08,000
‫שהוא קצת באזור אפור,‬

1107
01:02:08,083 --> 01:02:10,625
‫אבל הוא מאוד חם עכשיו, וזו נוסטלגיה.‬

1108
01:02:10,708 --> 01:02:12,875
‫נוסטלגיה היא דבר טוב או לא?‬

1109
01:02:12,958 --> 01:02:16,666
‫אני חושב שיש שני סוגי נוסטלגיה.‬
‫הסוג הטוב והסוג הלא כל כך טוב.‬

1110
01:02:16,750 --> 01:02:17,833
‫מהו הסוג הטוב?‬

1111
01:02:17,916 --> 01:02:21,875
‫נוסטלגיה טובה היא כזאת‬
‫שמחזירה אותך לזיכרונות ישנים,‬

1112
01:02:21,958 --> 01:02:24,416
‫לדברים שחיית לפני הרבה זמן.‬

1113
01:02:24,916 --> 01:02:28,041
‫אתה נהנה ממנה,‬
‫אבל היא לא בהכרח משאירה אותך עצוב.‬

1114
01:02:28,125 --> 01:02:30,041
‫אתן לכם דוגמה כיפית, בסדר?‬

1115
01:02:30,125 --> 01:02:32,041
‫נולדתי בשנת 1980, בסדר?‬

1116
01:02:32,125 --> 01:02:37,250
‫אלה מכם שמבוגרים בעשר שנים,‬
‫שצעירים יותר ב-15 שנה, פחות או יותר,‬

1117
01:02:37,333 --> 01:02:38,458
‫אולי תבינו את זה.‬

1118
01:02:38,541 --> 01:02:39,750
‫אם אני אומר,‬

1119
01:02:40,500 --> 01:02:43,208
‫"אנחנו הקטנים…‬

1120
01:02:43,291 --> 01:02:45,208
‫"שאיש לא יודע היכן הם"‬

1121
01:02:45,291 --> 01:02:48,041
‫ואפשר להמשיך עם וילי פוג, קפטן טסובאסה,‬

1122
01:02:48,125 --> 01:02:51,166
‫"מבוכים ודרקונים", חואנה האזוקי,‬
‫"קנדי קנדי", "סיילור מון"…‬

1123
01:02:51,250 --> 01:02:55,333
‫הייתי יכול לצאת עם שתי השורות פה,‬
‫זרים גמורים עבורי, לשתות איתם בירות,‬

1124
01:02:55,416 --> 01:02:56,875
‫לשיר ביחד כל הלילה,‬

1125
01:02:56,958 --> 01:02:59,583
‫והיינו חוזרים הביתה, שיכורים לגמרי,‬

1126
01:03:00,166 --> 01:03:04,000
‫היינו אומרים,‬
‫"ממש נהניתי להיזכר בדברים מהעבר,‬

1127
01:03:04,083 --> 01:03:07,291
‫"אבל בלי שום הרגשה של עצב."‬

1128
01:03:07,375 --> 01:03:10,708
‫נוסטלגיה רעה משאירה אותך‬
‫עם הרגשה כזאת של עצב.‬

1129
01:03:10,791 --> 01:03:13,541
‫למעשה, אנשי המקצוע קוראים לה "מלנכוליה".‬

1130
01:03:13,625 --> 01:03:15,375
‫זה כמו שלב אחר לגמרי.‬

1131
01:03:15,458 --> 01:03:19,125
‫יש אנשים שנתקעים בעידן מסוים.‬

1132
01:03:20,458 --> 01:03:22,125
‫אני קורא להם "קארינרס".‬

1133
01:03:22,208 --> 01:03:25,916
‫אנשים חושבים שהחיים היו טובים יותר בעבר.‬

1134
01:03:26,000 --> 01:03:29,416
‫והאנשים האלה יכולים‬
‫להיתקע בעידן מסוים מכל סיבה שלא תהיה.‬

1135
01:03:29,500 --> 01:03:32,166
‫זה יכול להיות בגלל חברים שהיו להם,‬

1136
01:03:32,250 --> 01:03:36,208
‫בגלל המקום בו הם גרו,‬
‫בן זוג שהיה להם, או כי הם היו צעירים,‬

1137
01:03:36,291 --> 01:03:38,250
‫כי לא היו להם בעיות או אחריות,‬

1138
01:03:38,333 --> 01:03:40,458
‫כי אף אחד לא מת… זאת אומרת, ברור.‬

1139
01:03:41,000 --> 01:03:43,916
‫כל פעם שאני מדבר על זה,‬
‫אני חושב על חבר טוב שלי‬

1140
01:03:44,000 --> 01:03:45,791
‫מהדור שלי, שגדלתי איתו.‬

1141
01:03:45,875 --> 01:03:49,083
‫אני חושב שהוא נתקע בעידן ההוא.‬

1142
01:03:49,166 --> 01:03:50,958
‫אתה מדבר איתו בשנת 2000,‬

1143
01:03:51,041 --> 01:03:55,333
‫ואתה שומע את כל הסיפורים שלו,‬
‫הרקע שלו, הבדיחות שלו, אזכורים,‬

1144
01:03:55,416 --> 01:03:57,083
‫הכול היה מהתקופה ההיא.‬

1145
01:03:57,166 --> 01:03:59,750
‫אתה אומר, "בחיי, אתה בפיגור של עשר שנים".‬

1146
01:04:00,250 --> 01:04:04,041
‫אתה רואה אותו ב-2010, אותו דבר.‬
‫אתה אומר, "אתה בפיגור של 20 שנה".‬

1147
01:04:04,125 --> 01:04:08,041
‫ואתה רואה אותו ב-2025,‬
‫והוא עדיין מדבר על דברים שקרו לפני 35 שנה.‬

1148
01:04:08,125 --> 01:04:11,958
‫זה כאילו שהזמן תופס אותך וגורר אותך קדימה,‬

1149
01:04:12,041 --> 01:04:15,791
‫ואתה רוצה להישאר, אבל אתה חייב להתקדם,‬
‫כאילו שאתה מתחיל להיעלם.‬

1150
01:04:15,875 --> 01:04:17,916
‫כמו התמונות ב"בחזרה לעתיד".‬

1151
01:04:18,416 --> 01:04:21,208
‫תראו, למלנכוליים שביניכם,‬

1152
01:04:21,291 --> 01:04:24,458
‫או למי שנעשה נוסטלגי,‬
‫וגם אני כזה, הנה עוד טיפ.‬

1153
01:04:24,958 --> 01:04:27,083
‫אני חושב שזה נחמד שבהווה,‬

1154
01:04:27,166 --> 01:04:30,625
‫כשאתה חי רגע מגניב, כשאתה חי רגע של הנאה,‬

1155
01:04:30,708 --> 01:04:34,125
‫של קצת אושר, כשאתה אומר, "אחי, זה מגניב",‬

1156
01:04:34,208 --> 01:04:35,875
‫לנסות באמת לתת לו להיכנס.‬

1157
01:04:35,958 --> 01:04:39,541
‫תנו לרגע להיכנס ותגידו,‬
‫"אני חי עכשיו רגע ממש מדהים".‬

1158
01:04:39,625 --> 01:04:43,291
‫ולא רק זה, "אני אנסה‬
‫לזכור את הרגע הזה עד סוף חיי".‬

1159
01:04:43,375 --> 01:04:45,791
‫ואם אתם עם מישהו, תגידו את זה בקול רם.‬

1160
01:04:45,875 --> 01:04:48,666
‫להגיד את זה בקול רם‬
‫עוזר לנעול את הרגע בזיכרון,‬

1161
01:04:48,750 --> 01:04:52,208
‫אפילו אם זה רק כדי לתדלק נוסטלגיה עתידית.‬

1162
01:04:52,291 --> 01:04:54,958
‫דמיינו את זה.‬
‫באתם הערב לראות את ההופעה הזאת.‬

1163
01:04:55,041 --> 01:04:56,875
‫באתם עם בן או בת זוג, עם חבר,‬

1164
01:04:56,958 --> 01:04:59,500
‫עם אבא שלכם, קולגה, מי שלא יהיה.‬

1165
01:04:59,583 --> 01:05:01,791
‫ומסיבה כלשהי, נהניתם בטירוף.‬

1166
01:05:01,875 --> 01:05:05,833
‫תנו לזה להיכנס.‬
‫אם אתם באמת חושבים שזה היה רגע מהנה,‬

1167
01:05:05,916 --> 01:05:09,375
‫אפילו אם רק לזמן הקצר שחלקנו יחד,‬
‫תנו לזה להיכנס.‬

1168
01:05:09,458 --> 01:05:10,458
‫נסו להפנים את זה.‬

1169
01:05:10,541 --> 01:05:14,916
‫וכשתצאו, תגידו את זה בקול רם.‬
‫"בן אדם, זה היה אדיר." זה ממש מגניב.‬

1170
01:05:15,000 --> 01:05:17,333
‫כי אולי בעוד 20 שנה‬

1171
01:05:17,416 --> 01:05:20,083
‫תשבו בפלאסה דה קטלוניה עם אותו חבר,‬

1172
01:05:20,625 --> 01:05:23,250
‫תשתו בירה, ותגידו,‬

1173
01:05:23,333 --> 01:05:27,208
‫"בחיי, אתה זוכר‬
‫את ההופעה ההיא של רובירה, 'שווה את זה'?‬

1174
01:05:27,875 --> 01:05:28,958
‫"אתה זוכר?"‬

1175
01:05:29,041 --> 01:05:33,083
‫והוא יגיד, "בחיי, זה היה לפני איזה 20 שנה.‬
‫בחיי, לפני 20 שנה!"‬

1176
01:05:33,166 --> 01:05:34,958
‫"זה היה מעולה, צחקנו המון."‬

1177
01:05:35,041 --> 01:05:37,458
‫"צחקנו. הבחור ההוא עשה עבודה מעולה."‬

1178
01:05:37,541 --> 01:05:40,250
‫"הוא היה הכי טוב בעולם!" "טוב, אל תיסחף."‬

1179
01:05:40,791 --> 01:05:43,041
‫"כן, זה היה כיף. ממש חבל שהוא מת."‬

1180
01:05:43,125 --> 01:05:44,333
‫"ברור, זה עצוב."‬

1181
01:05:47,750 --> 01:05:48,708
‫תשאירו את זה פה.‬

1182
01:05:50,833 --> 01:05:52,041
‫תודה רבה.‬

1183
01:05:58,375 --> 01:06:03,791
‫טוב, אנחנו מתקרבים לסוף ההופעה.‬

1184
01:06:03,875 --> 01:06:08,666
‫ומכיוון שאנחנו מדברים על נוסטלגיה,‬
‫זה הזכיר לי שיר יפה של סבינה. הוא שר,‬

1185
01:06:08,750 --> 01:06:11,916
‫"הנוסטלגיה האכזרית ביותר‬
‫היא למשהו שמעולם לא קרה."‬

1186
01:06:12,416 --> 01:06:15,458
‫אני אגיד לכם משהו.‬
‫כילד, אף פעם לא סיפרו לי סיפורים.‬

1187
01:06:15,541 --> 01:06:18,375
‫הרגשתי הרבה נוסטלגיה למשהו שאף פעם לא קרה.‬

1188
01:06:18,458 --> 01:06:22,458
‫זה כנראה כי כמבוגר,‬
‫כשמדובר בתקשורת אוראלית,‬

1189
01:06:22,541 --> 01:06:23,791
‫כמו גם במין…‬

1190
01:06:27,416 --> 01:06:30,666
‫אז כמתנה קטנה אחרונה‬
‫ונגיעה של נוסטלגיה מתוקה,‬

1191
01:06:30,750 --> 01:06:32,500
‫כי בטח מזמן לא שמעתם סיפור,‬

1192
01:06:32,583 --> 01:06:33,916
‫אני אספר לכם סיפור קצר‬

1193
01:06:34,000 --> 01:06:38,583
‫שלדעתי ממש מתקשר‬
‫לכל מה שדיברנו עליו הערב, בסדר?‬

1194
01:06:38,666 --> 01:06:40,458
‫טוב, מה שאני דיברתי עליו.‬

1195
01:06:41,833 --> 01:06:45,416
‫הסיפור הזה מתרחש בכפר קטן,‬
‫בעיירה מאוד פשוטה,‬

1196
01:06:45,500 --> 01:06:47,833
‫עיירה מאוד קטנה ולא מסבירת פנים.‬

1197
01:06:47,916 --> 01:06:52,291
‫והדמות הראשית בסיפור שלנו הוא איש זקן,‬

1198
01:06:52,375 --> 01:06:54,625
‫אבל זה לא אומר שהוא איבד את המרץ שלו,‬

1199
01:06:54,708 --> 01:06:56,833
‫את הכוח שלו או את הזריזות שלו, בסדר?‬

1200
01:06:57,333 --> 01:07:01,666
‫לאדם הזה היה הרגל, מאז שהוא זוכר את עצמו,‬

1201
01:07:01,750 --> 01:07:03,208
‫להתעורר בכל בוקר‬

1202
01:07:03,291 --> 01:07:07,083
‫לפני שהתרנגול קורא‬
‫ולפני שהשמש עולה מעל ההרים.‬

1203
01:07:07,166 --> 01:07:09,083
‫הוא היה מתעורר,‬

1204
01:07:09,166 --> 01:07:10,375
‫יוצא מהמיטה,‬

1205
01:07:10,458 --> 01:07:12,666
‫נועל סנדלים,‬

1206
01:07:13,541 --> 01:07:15,750
‫לוקח שני קנקנים ענקיים מחמר,‬

1207
01:07:15,833 --> 01:07:21,041
‫ומתחיל לצעוד חמישה קילומטרים,‬
‫עד למעיין עם מים צלולים.‬

1208
01:07:21,125 --> 01:07:24,041
‫שם הוא היה ממלא את שני הקנקנים עד הסוף,‬

1209
01:07:24,125 --> 01:07:26,916
‫ואז חוזר באותה דרך את חמשת הקילומטרים.‬

1210
01:07:27,000 --> 01:07:28,625
‫כשהוא היה מגיע חזרה לכפר,‬

1211
01:07:28,708 --> 01:07:31,458
‫הוא היה משתמש במים האלה לכל צרכיו.‬

1212
01:07:31,541 --> 01:07:35,125
‫הוא שתה אותם, בישל איתם,‬
‫השקה איתם את האדמה,‬

1213
01:07:35,208 --> 01:07:38,541
‫התרחץ בהם ונתן אותם לבעלי החיים שלו, בסדר?‬

1214
01:07:39,083 --> 01:07:45,000
‫במשך משהו כמו שמונה או עשר שנים,‬
‫אחד הקנקנים שלו התחיל להישבר,‬

1215
01:07:45,083 --> 01:07:46,208
‫התחיל להיסדק.‬

1216
01:07:46,291 --> 01:07:50,083
‫הוא כבר היה שחוק,‬
‫הוא היה מלא בשברים קטנים.‬

1217
01:07:50,166 --> 01:07:52,708
‫זה הגיע לשלב שבו התחילו לנזול ממנו מים.‬

1218
01:07:52,791 --> 01:07:55,333
‫ברוב הימים, עד שהוא היה מגיע לכפר,‬

1219
01:07:55,416 --> 01:07:57,916
‫יותר מחצי מהמים כבר נזלו בדרך.‬

1220
01:07:58,458 --> 01:08:03,000
‫ומכיוון שבסיפורים‬
‫חפצים דוממים יכולים להתעורר לחיים,‬

1221
01:08:03,708 --> 01:08:04,750
‫לילה אחד,‬

1222
01:08:04,833 --> 01:08:07,500
‫לפני שהגיבור שלנו הלך לישון,‬

1223
01:08:07,583 --> 01:08:12,625
‫הקנקן השבור, וסליחה על משחק המילים,‬
‫שבר את הכלים והתחיל לדבר.‬

1224
01:08:13,125 --> 01:08:15,833
‫הוא התחיל להתאבל בפני בעליו,‬

1225
01:08:15,916 --> 01:08:17,041
‫"אוי, אדון שלי,‬

1226
01:08:17,125 --> 01:08:18,458
‫"אני מרגיש נורא.‬

1227
01:08:18,541 --> 01:08:21,875
‫"אני יודע שאני שבור‬
‫ושאני כבר לא משרת אותך כמו פעם.‬

1228
01:08:21,958 --> 01:08:24,708
‫"אני מלא בבושה ובצער,‬

1229
01:08:24,791 --> 01:08:28,250
‫"ובאמת שלא יפריע לי‬
‫אם תחליף אותי בקנקן חדש,‬

1230
01:08:28,333 --> 01:08:30,416
‫"כי אני כבר לגמרי חסר תועלת!"‬

1231
01:08:31,166 --> 01:08:35,708
‫האיש ממש לא התערער, ובטון עדין אמר,‬

1232
01:08:36,833 --> 01:08:40,208
‫"לעולם לא אחליף אותך בקנקן חדש.‬

1233
01:08:41,000 --> 01:08:42,958
‫"אבל לא אספר לך למה היום.‬

1234
01:08:43,625 --> 01:08:47,083
‫"אני אספר לך מחר, איפשהו לאורך הדרך."‬

1235
01:08:48,041 --> 01:08:50,958
‫וכך האיש הלך לישון,‬
‫כמו שהלך לישון בכל לילה.‬

1236
01:08:51,041 --> 01:08:53,875
‫שני הקנקנים נשארו שם, כאילו, "טוב, בסדר".‬

1237
01:08:55,041 --> 01:08:56,250
‫ולמחרת,‬

1238
01:08:56,916 --> 01:09:01,083
‫כמו תמיד, לפני שהתרנגול קרא‬
‫ולפני שהשמש עלתה מעל ההרים,‬

1239
01:09:01,833 --> 01:09:04,208
‫האיש התעורר, נעל את הסנדלים שלו,‬

1240
01:09:04,291 --> 01:09:06,416
‫ולקח את שני הקנקנים הענקיים שלו.‬

1241
01:09:06,958 --> 01:09:11,041
‫הוא תמיד הרים כל קנקן באותה יד.‬

1242
01:09:11,125 --> 01:09:15,000
‫את הקנקן השבור הוא תמיד הרים ביד ימין.‬

1243
01:09:15,083 --> 01:09:15,916
‫תמיד.‬

1244
01:09:16,000 --> 01:09:18,833
‫גם בדרך למעיין וגם בדרך חזרה.‬

1245
01:09:19,458 --> 01:09:22,125
‫כשהם התחילו‬
‫את חמשת הקילומטרים בדרך למעיין,‬

1246
01:09:22,208 --> 01:09:23,541
‫אף אחד לא אמר מילה.‬

1247
01:09:24,041 --> 01:09:26,458
‫אפשר היה לשמוע רק את קולות הציפורים‬

1248
01:09:26,541 --> 01:09:29,166
‫ואת הרשרוש הרך של העלים ברוח.‬

1249
01:09:29,958 --> 01:09:32,625
‫כשהוא הגיע למעיין עם המים הצלולים,‬

1250
01:09:32,708 --> 01:09:35,125
‫הוא התיישב והתחיל למלא את הקנקנים.‬

1251
01:09:35,208 --> 01:09:36,500
‫ואף אחד לא אמר מילה.‬

1252
01:09:36,583 --> 01:09:41,583
‫אפשר היה לשמוע‬
‫רק את הצליל של המים שמהדהד במערה.‬

1253
01:09:42,791 --> 01:09:45,000
‫גם בדרך חזרה אף אחד לא דיבר,‬

1254
01:09:45,083 --> 01:09:48,333
‫עד הרבה מעבר לנקודת אמצע הדרך.‬

1255
01:09:48,416 --> 01:09:50,666
‫עד אז הקנקן כבר איבד הרבה מים.‬

1256
01:09:50,750 --> 01:09:53,791
‫ובאותו רגע, הגיבור שלנו נעצר.‬

1257
01:09:54,625 --> 01:09:56,166
‫הוא נעצר והסתובב,‬

1258
01:09:56,708 --> 01:09:59,000
‫פנה אל הקנקן השבור ואמר,‬

1259
01:09:59,833 --> 01:10:03,291
‫"עכשיו אתה מבין למה לא החלפתי אותך?‬

1260
01:10:04,166 --> 01:10:05,000
‫"תראה.‬

1261
01:10:05,791 --> 01:10:07,458
‫"תראה את החלק הזה בשביל.‬

1262
01:10:08,416 --> 01:10:09,791
‫"הוא מלא בפרחים,‬

1263
01:10:10,458 --> 01:10:11,458
‫"בזכותך."‬

1264
01:10:23,833 --> 01:10:25,250
‫שווה לחיות את החיים.‬

1265
01:10:26,708 --> 01:10:28,500
‫זה פשוט, זה ברור,‬

1266
01:10:28,583 --> 01:10:31,833
‫אבל אני חושב שדברים ברורים‬
‫יכולים להיות כל כך ברורים,‬

1267
01:10:31,916 --> 01:10:33,333
‫שלפעמים אפשר להתעלם מהם.‬

1268
01:10:33,416 --> 01:10:37,500
‫אבל הצער, בפני עצמו, גם הוא שווה משהו.‬

1269
01:10:38,250 --> 01:10:40,625
‫לאורך הערב,‬

1270
01:10:40,708 --> 01:10:43,291
‫בין צחוקים וכמה וידויים,‬

1271
01:10:43,375 --> 01:10:45,958
‫סיפרתי לכם על חלק מהאבל שחוויתי,‬

1272
01:10:46,041 --> 01:10:49,208
‫על כמה מהאובדנים שלי בשנים האחרונות.‬

1273
01:10:49,291 --> 01:10:51,666
‫אבל בכוונה שמרתי אחד לסוף,‬

1274
01:10:51,750 --> 01:10:56,458
‫כדי שאוכל לשתף אתכם‬
‫באובדן הגדול ביותר בחיי,‬

1275
01:10:57,000 --> 01:10:59,583
‫האבל הכי קשה שעברתי.‬

1276
01:11:00,666 --> 01:11:04,333
‫וזה האבל על איבוד עצמי.‬

1277
01:11:05,125 --> 01:11:06,875
‫אתם אולי חושבים, "מה זה אומר?‬

1278
01:11:07,375 --> 01:11:10,208
‫"מה זה אומר, דני? איך אתה מאבד את עצמך?"‬

1279
01:11:10,708 --> 01:11:11,875
‫זה קל מאוד.‬

1280
01:11:12,500 --> 01:11:13,875
‫מדהים כמה שזה קל.‬

1281
01:11:13,958 --> 01:11:17,541
‫כי אני גם חושב שזה מתחיל‬
‫עוד לפני שאנחנו מבינים.‬

1282
01:11:18,041 --> 01:11:20,250
‫כשאנחנו ילדים קטנים,‬

1283
01:11:20,333 --> 01:11:23,958
‫כל מה שאנחנו משתוקקים לו‬
‫זאת האהבה של אימא, נכון?‬

1284
01:11:24,458 --> 01:11:29,666
‫אנחנו רוצים שהיא תאהב אותנו ותחבק אותנו.‬
‫ויש איזה פחד מושרש עמוק שנינטש.‬

1285
01:11:29,750 --> 01:11:30,875
‫אף אחד לא יודע למה.‬

1286
01:11:30,958 --> 01:11:35,791
‫אז אתה כל הזמן עושה כל מה שאתה יכול‬
‫כדי לוודא שאימא שלך תאהב אותך,‬

1287
01:11:35,875 --> 01:11:40,416
‫והרבה מהדברים האלה‬
‫כנראה ממש לא שיקפו את מי שאתה באמת,‬

1288
01:11:40,500 --> 01:11:43,125
‫אבל ידעת מה לעשות ומה לא לעשות‬

1289
01:11:43,208 --> 01:11:45,500
‫כדי לקבל חיבה ולהימנע מעונש.‬

1290
01:11:45,583 --> 01:11:49,041
‫אבל הרבה מזה לא שיקף‬
‫את הטבע האמיתי שלך, נכון?‬

1291
01:11:49,750 --> 01:11:53,000
‫ומה זה אם לא, מגיל צעיר מאוד,‬

1292
01:11:53,083 --> 01:11:54,583
‫לעטות סוג של…‬

1293
01:11:55,541 --> 01:11:56,500
‫מסכה?‬

1294
01:11:57,250 --> 01:11:58,625
‫זה קרה גם עם אבא.‬

1295
01:11:58,708 --> 01:12:03,833
‫כמה פעמים בילדותנו‬
‫רצינו שאבא שלנו יהיה גאה בנו?‬

1296
01:12:03,916 --> 01:12:07,208
‫כמה פעמים רדפנו אחרי הטפיחה הזאת על השכם?‬

1297
01:12:07,291 --> 01:12:10,458
‫כמה פעמים הרגשנו‬
‫שאחד האחים שלנו הוא המועדף,‬

1298
01:12:10,541 --> 01:12:12,416
‫והיינו עושים מה שהם עשו‬

1299
01:12:12,500 --> 01:12:15,708
‫כדי לגרום לאבא להתגאות בנו‬
‫כמו שהוא התגאה בהם?‬

1300
01:12:15,791 --> 01:12:17,958
‫והרבה מהדברים האלה, כשעשית אותם,‬

1301
01:12:18,041 --> 01:12:21,750
‫לא שיקפו את מי שאתה באמת.‬
‫הם לא היו חלק מהמהות האמיתית שלך.‬

1302
01:12:21,833 --> 01:12:25,625
‫אבל עשית אותם כי השתוקקת‬
‫לחיבה ולאישור מצד אבא שלך.‬

1303
01:12:25,708 --> 01:12:27,208
‫ומה זה, אם לא…‬

1304
01:12:28,500 --> 01:12:29,791
‫לעטות עוד מסכה?‬

1305
01:12:30,375 --> 01:12:32,625
‫או מערכת יחסים זוגית, לדוגמה.‬

1306
01:12:33,250 --> 01:12:34,916
‫יחסים רומנטיים.‬

1307
01:12:35,000 --> 01:12:38,000
‫כמה פעמים שמענו, או אפילו אמרנו,‬

1308
01:12:38,083 --> 01:12:41,125
‫"וואו, היא מוציאה ממני‬
‫את הגרסה הכי טובה של עצמי"?‬

1309
01:12:42,291 --> 01:12:44,291
‫וזה יכול להיות נכון לפעמים.‬

1310
01:12:44,375 --> 01:12:46,791
‫אבל לעיתים קרובות, מה שזה באמת אומר זה,‬

1311
01:12:46,875 --> 01:12:49,208
‫"וואו, היא מוציאה ממני את הגרסה של עצמי‬

1312
01:12:49,291 --> 01:12:52,541
‫"שאני חושב שבת הזוג שלי הכי תאהב."‬

1313
01:12:52,625 --> 01:12:56,750
‫כי הרבה פעמים אנחנו מכירים זה את זה,‬
‫ואנחנו יודעים על המטען שלנו,‬

1314
01:12:56,833 --> 01:13:00,000
‫על השטויות שלנו, על השלדים בארון שלנו.‬

1315
01:13:00,083 --> 01:13:03,458
‫ואם אנחנו מראים‬
‫לבן או בת הזוג את האני האמיתי שלנו,‬

1316
01:13:03,541 --> 01:13:06,666
‫אנחנו נבהלים ופוחדים, וחושבים שהם יברחו.‬

1317
01:13:06,750 --> 01:13:12,666
‫אז אני אהיה מה שבת הזוג שלי רוצה שאהיה,‬
‫כדי שהיא תאהב אותי ולא תנטוש אותי.‬

1318
01:13:13,166 --> 01:13:15,041
‫ומה זה, אם לא…‬

1319
01:13:16,916 --> 01:13:18,291
‫לעטות עוד מסכה?‬

1320
01:13:18,875 --> 01:13:19,958
‫רשתות חברתיות.‬

1321
01:13:20,500 --> 01:13:23,041
‫זה מרגיש כאילו גדלנו איתן, נכון?‬

1322
01:13:23,541 --> 01:13:25,125
‫ואנחנו באמת חושבים‬

1323
01:13:25,625 --> 01:13:29,541
‫שהפרופיל שלנו מייצג 100 אחוז ממי שאנחנו?‬

1324
01:13:30,458 --> 01:13:35,750
‫כי אנחנו כל הזמן עושים דברים‬
‫כדי לרצות אנשים שאנחנו אפילו לא מכירים.‬

1325
01:13:35,833 --> 01:13:37,875
‫בשביל מה? בשביל עוקבים?‬

1326
01:13:38,458 --> 01:13:39,291
‫בשביל לייקים?‬

1327
01:13:39,375 --> 01:13:43,166
‫אנחנו באמת האדם‬
‫שהרשתות החברתיות שלנו מתארות?‬

1328
01:13:43,250 --> 01:13:44,625
‫אם זה היה נכון,‬

1329
01:13:44,708 --> 01:13:48,333
‫הייתי אומר, "בחיי, לא ייאמן‬
‫שיש כל כך הרבה חארות כמו בטוויטר.‬

1330
01:13:48,416 --> 01:13:52,750
‫"גם לא ייאמן שיש אנשים‬
‫עם חיים כל כך מושלמים כמו באינסטגרם."‬

1331
01:13:52,833 --> 01:13:57,166
‫אבל אנחנו עושים את זה. אנחנו באמת האדם‬
‫שאנחנו מראים לעולם ברשתות החברתיות,‬

1332
01:13:57,250 --> 01:13:59,166
‫או שגם זאת רק…‬

1333
01:14:01,250 --> 01:14:02,375
‫עוד מסכה?‬

1334
01:14:03,291 --> 01:14:06,541
‫ובמקרה המסוים שלי, אני אדם מאוד מוכר.‬

1335
01:14:06,625 --> 01:14:09,791
‫אני פופולרי מאוד כבר כמעט 20 שנה.‬

1336
01:14:09,875 --> 01:14:13,916
‫ובמשך ה-20 שנה האלה,‬
‫תמיד רציתי למצוא חן בעיני אנשים.‬

1337
01:14:14,000 --> 01:14:15,208
‫רציתי שיאהבו אותי.‬

1338
01:14:15,291 --> 01:14:17,458
‫ואחד הפחדים הכי גדולים שלי‬

1339
01:14:17,541 --> 01:14:20,666
‫היה שאנשים יחשבו שאני אפס,‬

1340
01:14:21,208 --> 01:14:24,416
‫או שלא יחבבו אותי, או שיחשבו שאני מניאק.‬

1341
01:14:24,500 --> 01:14:28,000
‫או… לא יודע, שאנשים יחשבו‬
‫שהתהילה עלתה לי לראש.‬

1342
01:14:28,083 --> 01:14:31,916
‫וכדי לוודא שזה אף פעם לא יקרה,‬
‫שמתי את עצמי במקום האחרון.‬

1343
01:14:32,791 --> 01:14:35,541
‫כל הזמן דרכתי על עצמי,‬

1344
01:14:36,041 --> 01:14:38,083
‫רק כדי לגרום לאנשים לאהוב אותי.‬

1345
01:14:38,916 --> 01:14:40,833
‫אפילו הצטלמתי בבית לוויות.‬

1346
01:14:42,791 --> 01:14:46,791
‫אני לא יודע מה המפתח להצלחה,‬
‫אבל גיליתי שהמפתח לכישלון‬

1347
01:14:46,875 --> 01:14:49,666
‫הוא לנסות לרצות את כל העולם.‬

1348
01:14:51,625 --> 01:14:53,750
‫וכשאתה עוטה כל כך הרבה מסכות,‬

1349
01:14:53,833 --> 01:14:56,625
‫מגיעה נקודה שבה החיים, לטוב או לרע,‬

1350
01:14:56,708 --> 01:15:00,333
‫נותנים לך סטירה כל כך חזקה בסיבוב,‬

1351
01:15:00,833 --> 01:15:04,833
‫שלא רק שכל המסכות שלך נושרות,‬
‫אלא גם המספרים בתעודת הזהות שלך.‬

1352
01:15:05,416 --> 01:15:08,708
‫והיסודות שלך, האיים שלך,‬
‫יכולים אפילו להתמוטט.‬

1353
01:15:08,791 --> 01:15:12,416
‫אתם זוכרים את "הקול בראש" הראשון?‬
‫זה עם הילדה הקטנה.‬

1354
01:15:12,500 --> 01:15:13,500
‫כשהכול נראה אבוד,‬

1355
01:15:13,583 --> 01:15:17,166
‫והאיים האלה,‬
‫שנראים בלתי ניתנים להריסה, מתמוטטים?‬

1356
01:15:17,250 --> 01:15:20,625
‫אי המשפחה, אי החברות, אי הקסם,‬

1357
01:15:20,708 --> 01:15:23,333
‫אי השטויות, אי הכנות…‬

1358
01:15:23,833 --> 01:15:26,750
‫היה רגע שהחיים נתנו לי סטירה כל כך חזקה,‬

1359
01:15:26,833 --> 01:15:30,333
‫שכל המסכות שלי נשרו וכל האיים שלי התמוטטו.‬

1360
01:15:30,875 --> 01:15:34,625
‫והסתכלתי במראה, ולא זיהיתי את עצמי.‬

1361
01:15:34,708 --> 01:15:37,750
‫ותאמינו לי, זאת הרגשה איומה.‬

1362
01:15:38,541 --> 01:15:40,791
‫אני כמעט יכול להגיד‬

1363
01:15:40,875 --> 01:15:44,500
‫שהייתה תקופה שבה הרגשתי‬
‫שאין קרקע מתחת לרגליים שלי.‬

1364
01:15:45,000 --> 01:15:46,791
‫זאת הרגשה של נטישה,‬

1365
01:15:47,291 --> 01:15:50,250
‫זאת הרגשה של דיסאוריינטציה,‬

1366
01:15:50,333 --> 01:15:51,250
‫של פחד…‬

1367
01:15:51,333 --> 01:15:52,916
‫כל כך הרבה פחד.‬

1368
01:15:53,000 --> 01:15:54,916
‫פחד כי אתה לא חושב שתוכל להמשיך,‬

1369
01:15:55,000 --> 01:15:58,791
‫כי אתה חושש להמשיך, כי אתה לא רוצה להמשיך.‬

1370
01:16:00,041 --> 01:16:04,083
‫למדתי שמיסטיקנים קוראים לזה,‬
‫"הלילה האפל של הנשמה".‬

1371
01:16:05,500 --> 01:16:06,625
‫בכיתי, אתם יודעים.‬

1372
01:16:07,333 --> 01:16:10,541
‫במילותיה של להקת "מנה",‬
‫"בכיתי נהר ובכיתי אוקיינוס".‬

1373
01:16:11,291 --> 01:16:16,916
‫אבל במילותיה של להקת "וטוסטה מורלה",‬
‫"נהיה חופשיים רק כשלא יישאר מה להפסיד".‬

1374
01:16:18,333 --> 01:16:22,541
‫לפני שנים קראתי פואמה‬
‫של המשורר האהוב עליי, מריו בנדטי,‬

1375
01:16:23,208 --> 01:16:26,208
‫שאמר שחיוך הוא הרבה יותר יפה‬

1376
01:16:27,041 --> 01:16:28,833
‫כשהוא בא אחרי דמעות.‬

1377
01:16:29,416 --> 01:16:31,416
‫זה כמו כשהשמש יוצאת‬

1378
01:16:32,166 --> 01:16:34,041
‫אחרי ימים רבים של גשם,‬

1379
01:16:34,791 --> 01:16:38,083
‫ורוב הסיכויים שיש קשת בענן בדרך.‬

1380
01:16:39,250 --> 01:16:40,916
‫אחרי כל התהליך הזה,‬

1381
01:16:41,000 --> 01:16:44,666
‫אני לא יכול להגיד לכם‬
‫אם אני אדם טוב יותר או רע יותר.‬

1382
01:16:45,791 --> 01:16:48,583
‫מה שאני יכול להגיד‬
‫זה שאני הרבה יותר אותנטי,‬

1383
01:16:48,666 --> 01:16:50,333
‫ואני חושב שזה כל העניין.‬

1384
01:16:50,416 --> 01:16:52,833
‫אף פעם לא הייתי יותר אני ממה שאני עכשיו.‬

1385
01:16:53,333 --> 01:16:56,833
‫האמת שזה מזכיר לי את האיש ההוא‬
‫שהתגנב למעלית, זוכרים אותו?‬

1386
01:16:56,916 --> 01:16:58,083
‫הוא שאל, "זה אתה?"‬

1387
01:16:58,666 --> 01:16:59,875
‫וצחקתי על זה.‬

1388
01:17:00,416 --> 01:17:04,250
‫אולי הוא ראה בי משהו,‬
‫והוא ניסה להזהיר אותי.‬

1389
01:17:04,333 --> 01:17:08,500
‫אם הוא היה פה מולי היום, הייתי אומר לו,‬
‫"אני יותר אני משהייתי אי פעם".‬

1390
01:17:09,000 --> 01:17:10,041
‫ולכולכם,‬

1391
01:17:10,541 --> 01:17:13,916
‫אני רוצה להגיד לכם‬
‫שאם תעברו מתישהו תקופה של עצב,‬

1392
01:17:14,000 --> 01:17:15,833
‫או שאתם עוברים תקופה כזו עכשיו,‬

1393
01:17:16,333 --> 01:17:17,666
‫תזכרו שלושה דברים.‬

1394
01:17:17,750 --> 01:17:19,791
‫דבר ראשון, תחזיקו מעמד.‬

1395
01:17:20,500 --> 01:17:22,375
‫תחזיקו מעמד. זה יעבור.‬

1396
01:17:23,000 --> 01:17:26,791
‫דבר שני, אם אתם כבר עוברים‬
‫תקופה כזאת של אפלה ושל כאב,‬

1397
01:17:26,875 --> 01:17:28,541
‫נסו ללמוד מזה.‬

1398
01:17:29,208 --> 01:17:31,291
‫אל תיתנו לזה להיות לחינם.‬

1399
01:17:32,000 --> 01:17:35,166
‫ודבר שלישי, תעשו את מה שהכי טוב בשבילכם.‬

1400
01:17:35,250 --> 01:17:37,416
‫תעשו את מה שמרגיש הכי טוב בשבילכם.‬

1401
01:17:37,500 --> 01:17:41,083
‫ואם יש לכם בוקר מחורבן,‬
‫והמשפט הנדוש ההוא על ספל הקפה שלכם‬

1402
01:17:41,166 --> 01:17:44,125
‫נותן לכם עוד דחיפה לצאת החוצה עם אנרגייה,‬

1403
01:17:44,208 --> 01:17:47,541
‫תעשו את זה, ותשכחו ממה שאנשים חושבים.‬

1404
01:17:48,666 --> 01:17:52,833
‫אבל אני אגיד לכם עוד משהו.‬
‫כשהעצב תופס אתכם ככה,‬

1405
01:17:53,625 --> 01:17:55,125
‫הוא אף פעם לא מרפה לגמרי.‬

1406
01:17:55,208 --> 01:17:58,291
‫הוא כמו מסטיק שנדבק לסולייה של הנעל.‬

1407
01:17:58,791 --> 01:18:03,291
‫ואצלי, כשהעצב הזה מופיע,‬
‫הוא תמיד מביא איתו הרבה בדידות.‬

1408
01:18:03,791 --> 01:18:04,666
‫הרבה.‬

1409
01:18:05,458 --> 01:18:08,708
‫כי אני מרגיש שבחוץ יש המון רעש,‬

1410
01:18:08,791 --> 01:18:10,541
‫המון עוינות.‬

1411
01:18:11,166 --> 01:18:14,041
‫וכשהעצב הזה והבדידות הזאת מתגנבים פנימה,‬

1412
01:18:14,125 --> 01:18:15,375
‫ואני לבד בבית,‬

1413
01:18:16,750 --> 01:18:18,125
‫אתם יודעים מה אני עושה?‬

1414
01:18:19,625 --> 01:18:21,250
‫אני פונה לחשיבה קסומה.‬

1415
01:18:22,666 --> 01:18:26,000
‫ואולי אני יושב על הספה שלי,‬
‫ואני מסתכל ימינה…‬

1416
01:18:30,166 --> 01:18:31,541
‫ואני רואה את השמיכה,‬

1417
01:18:32,541 --> 01:18:33,958
‫ואתם יודעים מה אני עושה?‬

1418
01:18:34,583 --> 01:18:35,541
‫אני מחבק אותה.‬

1419
01:18:36,125 --> 01:18:37,125
‫ואני מריח אותה.‬

1420
01:18:38,000 --> 01:18:42,166
‫ומחשבה קסומה קטנה מתגנבת פנימה‬
‫ודוחפת אותי להסתכל על דלת הכניסה שלי‬

1421
01:18:42,666 --> 01:18:47,041
‫ולחשוב שכל מה שהוא כבר לא חלק מחיי,‬

1422
01:18:47,125 --> 01:18:50,750
‫כל מה שהחיים לקחו ממני,‬
‫כל מה שאהבתי ונעלם,‬

1423
01:18:51,250 --> 01:18:54,833
‫יום אחד, איכשהו, החיים יחזירו לי אותם.‬

1424
01:18:55,791 --> 01:18:58,250
‫וממש לא אכפת לי מה אתם חושבים,‬

1425
01:18:59,250 --> 01:19:00,458
‫כי בשבילי זה עובד.‬

1426
01:19:26,958 --> 01:19:28,708
‫תודה רבה, ו…‬

1427
01:19:30,666 --> 01:19:33,666
‫ואם נשאר עוד משהו להגיד,‬
‫אני אגיד שזה תמיד,‬

1428
01:19:33,750 --> 01:19:36,875
‫אבל תמיד, תמיד, תמיד,‬

1429
01:19:37,708 --> 01:19:38,666
‫שווה את זה.‬

1430
01:20:56,875 --> 01:21:01,875
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬