1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:15,080 --> 00:00:17,360
‫גבירותיי ורבותיי,‬

4
00:00:17,440 --> 00:00:19,800
‫וקהילת הלהטב"ק,‬

5
00:00:19,880 --> 00:00:23,120
‫קבלו בבקשה את האחד, היחיד…‬

6
00:00:25,880 --> 00:00:29,160
‫תרימו ידיים באוויר כאילו פשוט לא אכפת לכם‬

7
00:00:29,240 --> 00:00:30,960
‫לכבוד האחד והיחיד,‬

8
00:00:31,040 --> 00:00:34,360
‫אודום טפאניש!‬

9
00:01:18,240 --> 00:01:21,680
‫תודה רבה.‬

10
00:01:48,040 --> 00:01:51,600
‫אוקיי, תודה רבה.‬

11
00:01:56,320 --> 00:01:59,240
‫"מי שטוב לו ושמח כף ימחא"‬

12
00:02:03,320 --> 00:02:05,760
‫כשמישהו עולה לבמה‬

13
00:02:05,840 --> 00:02:08,800
‫ואנשים צורחים ומוחאים כפיים,‬

14
00:02:08,880 --> 00:02:11,000
‫האדם הזה בטח מפורסם למדי.‬

15
00:02:13,040 --> 00:02:14,640
‫אז אני יודע שאני מפורסם.‬

16
00:02:16,560 --> 00:02:20,840
‫למען האמת, אני יודע שאני מפורסם.‬
‫אני די פופולרי.‬

17
00:02:20,920 --> 00:02:24,120
‫אבל אם הייתם מבקשים ממני לדרג את זה במספר?‬
‫אין לי מושג.‬

18
00:02:24,640 --> 00:02:28,480
‫אין לי מושג, כי אין מידות לתהילה‬

19
00:02:28,560 --> 00:02:33,720
‫כמו שדציבלים מודדים רעש.‬
‫אני לא יכול לדעת כמה אני מפורסם.‬

20
00:02:33,800 --> 00:02:37,080
‫סלבריטאים, שחקנים וזמרים‬
‫יודעים כשהם יוצאים החוצה,‬

21
00:02:37,160 --> 00:02:39,760
‫ואנשים מבקשים מהם תמונות וחתימות.‬

22
00:02:39,840 --> 00:02:42,880
‫הם יודעים שהם מפורסמים,‬
‫אבל הם לא יודעים כמה.‬

23
00:02:43,600 --> 00:02:46,240
‫הבנתי כמה אני מפורסם‬

24
00:02:47,000 --> 00:02:49,440
‫כשוויניז' לרטרטאנאצ'אי‬

25
00:02:49,520 --> 00:02:54,120
‫התקשר אליי והזמין אותי לשחק כדורגל.‬
‫אתם מכירים אותו, נכון?‬

26
00:02:54,200 --> 00:02:57,600
‫הוא ארגן את המשחק‬
‫בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד. אוקיי.‬

27
00:02:57,680 --> 00:03:01,200
‫זאת הייתה הפעם השישית שהוא התקשר.‬
‫אמרתי שאני לא יכול לבוא,‬

28
00:03:01,280 --> 00:03:05,760
‫כי הוא היה בבאנג פא-אין,‬
‫ואני הייתי בבאנג קאפי.‬

29
00:03:06,280 --> 00:03:07,760
‫זאת נסיעה ארוכה.‬

30
00:03:07,840 --> 00:03:10,920
‫עד שהייתי משחק וחוזר, כבר היה מאוחר.‬

31
00:03:11,000 --> 00:03:13,320
‫אמרתי לו, "אני עסוק.‬

32
00:03:13,400 --> 00:03:15,480
‫"כואבות לי הברכיים. עברתי ניתוח.‬

33
00:03:15,560 --> 00:03:18,560
‫"לא שיחקתי מאז התקופה שלי כנזיר…"‬

34
00:03:19,240 --> 00:03:21,920
‫אבל הוא התקשר אליי שוב לילה אחד,‬
‫בפעם השישית.‬

35
00:03:22,000 --> 00:03:23,480
‫"בוא נלך לשחק כדורגל."‬

36
00:03:23,560 --> 00:03:26,160
‫כרגיל, המצאתי תירוץ.‬

37
00:03:27,080 --> 00:03:30,160
‫"אני מצייר עכשיו, אין לי זמן."‬

38
00:03:30,240 --> 00:03:33,440
‫"תבוא, לא תתחרט. מחר בשעה ארבע."‬

39
00:03:34,280 --> 00:03:38,080
‫"מי משחק? אני לא רוצה לבוא.‬
‫אין לי אפילו נעליים."‬

40
00:03:38,760 --> 00:03:39,800
‫"ג'קסון וואנג."‬

41
00:03:42,560 --> 00:03:45,600
‫"לשחק עם ג'קסון וואנג? אתה בטוח?"‬

42
00:03:45,680 --> 00:03:50,000
‫"כן, הוא בכפר.‬
‫הוא אוהב לשחק כשיש לו זמן פנוי."‬

43
00:03:50,080 --> 00:03:51,440
‫"הוא באמת יבוא?"‬

44
00:03:51,520 --> 00:03:55,040
‫בשלב הזה כבר הייתי מוכן לנסוע לבטונג.‬

45
00:03:56,520 --> 00:03:58,480
‫זה ג'קסון וואנג, לעזאזל!‬

46
00:03:58,560 --> 00:04:00,880
‫אתם הייתם צריכים לקנות כרטיס,‬

47
00:04:00,960 --> 00:04:03,880
‫במחיר יקר, ולנסוע עוד יותר רחוק‬
‫כדי לראות אותו.‬

48
00:04:03,960 --> 00:04:07,240
‫אחיינית שלי, רטסאמי, היא מעריצה שרופה.‬

49
00:04:07,320 --> 00:04:10,440
‫היא שילמה אלפים כדי לראות אותו מרחוק,‬
‫כאילו הוא נקודה,‬

50
00:04:10,520 --> 00:04:14,560
‫ולי הייתה הזדמנות לשחק איתו באותה קבוצה.‬

51
00:04:14,640 --> 00:04:15,520
‫אז הלכתי.‬

52
00:04:15,600 --> 00:04:18,400
‫מוקדם בבוקר הלכתי לקנות נעליים,‬

53
00:04:19,000 --> 00:04:22,320
‫ואז הוא אמר לי שזה אירוע לאח"מים מיוחדים.‬

54
00:04:22,400 --> 00:04:24,160
‫זה רק למעגל הפנימי.‬

55
00:04:24,840 --> 00:04:28,160
‫הרגשתי מיוחד, אתם יודעים?‬
‫אז תכננתי לנהוג בעצמי.‬

56
00:04:28,240 --> 00:04:29,880
‫אבל אחיינית שלי, רטסאמי,‬

57
00:04:31,560 --> 00:04:33,040
‫סידרה את השיער שלה בבוקר.‬

58
00:04:33,920 --> 00:04:37,920
‫היא הגיעה לבושה יפה ואמרה,‬
‫"בבקשה, אפשר לבוא איתך? בבקשה!"‬

59
00:04:38,000 --> 00:04:39,440
‫"לא, זה משחק פרטי."‬

60
00:04:39,520 --> 00:04:44,440
‫"בבקשה, אני רק רוצה לראות את ג'קסון וואנג.‬
‫כשראיתי אותו פעם, הוא היה ממש רחוק."‬

61
00:04:44,520 --> 00:04:47,120
‫אמרתי, "אני לא יודע כמה תוכלי להתקרב.‬

62
00:04:47,200 --> 00:04:49,680
‫"שומרי הראש שלו קשוחים."‬

63
00:04:49,760 --> 00:04:52,200
‫שמעתם עליהם, נכון? הם חוסמים הכול.‬

64
00:04:52,280 --> 00:04:55,640
‫"בבקשה? אני אצפה מחוץ לגדר. בבקשה!"‬

65
00:04:55,720 --> 00:04:57,520
‫אז נתתי לה לנהוג.‬

66
00:04:58,400 --> 00:05:00,480
‫כשהגענו למקום,‬

67
00:05:00,560 --> 00:05:02,960
‫המגרש היה ברויאל סיטי אווניו,‬

68
00:05:04,280 --> 00:05:05,840
‫היו שם המון שומרי ראש,‬

69
00:05:05,920 --> 00:05:07,600
‫כאילו החדשות התפשטו.‬

70
00:05:07,680 --> 00:05:11,480
‫מאות מעריצים חיכו מחוץ לגדר‬

71
00:05:11,560 --> 00:05:13,400
‫כדי לראות לרגע את ג'קסון וואנג.‬

72
00:05:13,920 --> 00:05:15,320
‫חשבתי לעצמי‬

73
00:05:16,200 --> 00:05:20,040
‫שיהיה אכזרי להשאיר אותה בחוץ,‬

74
00:05:20,120 --> 00:05:22,880
‫אז אמרתי, "רטסאמי, אני אכניס אותך".‬

75
00:05:23,400 --> 00:05:25,160
‫זה הייתי אמור להיות רק אני.‬

76
00:05:25,760 --> 00:05:27,480
‫היא שאלה, "איך נעשה את זה?"‬

77
00:05:28,000 --> 00:05:30,520
‫"אם ישאלו, את המעסה שלי."‬

78
00:05:34,280 --> 00:05:36,360
‫"אבל אני לא יודעת לעשות מסאז'."‬

79
00:05:36,440 --> 00:05:37,880
‫"טוב, תצטרכי לדעת.‬

80
00:05:38,880 --> 00:05:41,360
‫"אם יהיה לך מזל,‬
‫לג'קסון יהיה כיווץ שרירים,‬

81
00:05:41,440 --> 00:05:43,280
‫"ותוכלי לעשות לו מסאז' במפשעה."‬

82
00:05:45,920 --> 00:05:48,480
‫פתאום הייתה לה מוטיבציה להיכנס.‬

83
00:05:48,560 --> 00:05:52,440
‫שומר שאל אותי מי אני.‬
‫"אה, אתה 'נוז'. ומי זאת?"‬

84
00:05:52,520 --> 00:05:54,080
‫"היא המעסה שלי."‬

85
00:05:54,160 --> 00:05:56,360
‫'לכו לאזור האח"מים.'‬

86
00:05:56,440 --> 00:05:58,240
‫חנינו באזור האח"מים.‬

87
00:05:58,320 --> 00:06:03,360
‫אמרתי, "תסחבי את הציוד שלי.‬
‫גם את הנעליים. ככה תיראי כמו המעסה שלי".‬

88
00:06:03,440 --> 00:06:07,400
‫הלכנו בערך 15 מטר‬

89
00:06:07,480 --> 00:06:11,720
‫והגענו לאולם התעמלות עם קירות זכוכית,‬
‫כמו באולם הזה. נכנסנו.‬

90
00:06:11,800 --> 00:06:15,760
‫ג'קסון וואנג היה שם‬
‫ורקד מואי תאי עם טוני ג'ה.‬

91
00:06:16,280 --> 00:06:20,320
‫ראיתם את הקליפ בטיקטוק?‬
‫הם רוקדים, והוא מסתובב אליי.‬

92
00:06:20,400 --> 00:06:23,120
‫ואז טוני ג'ה מראה לי את המקום.‬

93
00:06:23,200 --> 00:06:26,520
‫אחיינית שלי הייתה ממש קרובה.‬
‫היא לא תיארה לעצמה!‬

94
00:06:27,160 --> 00:06:29,920
‫בדרך כלל היו אומרים לה,‬
‫"לכי לשם. צאי החוצה.‬

95
00:06:30,000 --> 00:06:31,960
‫'לכי אחורה. את לא אח"מית.'‬

96
00:06:32,040 --> 00:06:34,480
‫אבל עכשיו זה היה, "בואי, בואי איתנו".‬

97
00:06:34,560 --> 00:06:37,200
‫ג'קסון וואנג עמד ממש שם, והיא…‬

98
00:06:38,680 --> 00:06:41,840
‫אמרתי לה, "צלמי תמונה עם הטלפון שלך".‬

99
00:06:42,360 --> 00:06:43,240
‫"דוד,‬

100
00:06:44,200 --> 00:06:45,600
‫"יש לי חולשה בידיים."‬

101
00:06:46,200 --> 00:06:48,960
‫אף פעם לא ראיתי‬
‫מישהו עם חולשה פתאומית בידיים.‬

102
00:06:49,040 --> 00:06:50,600
‫"יש לי חולשה בידיים."‬

103
00:06:50,680 --> 00:06:53,880
‫"לא יכולה להיות לך חולשה עכשיו.‬
‫זאת ההזדמנות שלך."‬

104
00:06:53,960 --> 00:06:54,840
‫"הוא…‬

105
00:06:56,920 --> 00:06:57,760
‫"וואו."‬

106
00:06:59,160 --> 00:07:00,560
‫"קדימה, צלמי תמונה."‬

107
00:07:00,640 --> 00:07:03,240
‫"אני לא רוצה להטריד אותו."‬

108
00:07:03,320 --> 00:07:04,960
‫"זה לא הזמן!"‬

109
00:07:06,680 --> 00:07:08,440
‫בסופו של דבר,‬

110
00:07:08,520 --> 00:07:14,120
‫הוא סיים לרקוד עם טוני ג'ה,‬
‫ולקחו אותנו להחליף בגדים.‬

111
00:07:14,200 --> 00:07:18,040
‫הלכתי אחרי ג'קסון וואנג‬
‫ונכנסנו לחדר ההלבשה,‬

112
00:07:18,120 --> 00:07:21,960
‫שם היו כל מיני דוגמנים ושחקנים‬

113
00:07:22,560 --> 00:07:23,960
‫מהדור החדש.‬

114
00:07:24,840 --> 00:07:29,920
‫ממה שאני זוכר, גולף פיצ'איה היה שם,‬

115
00:07:30,000 --> 00:07:32,160
‫וגם קהם האסווי.‬

116
00:07:32,240 --> 00:07:36,360
‫כולם היו בגובה 1.75 מטר לפחות, עם עור יפה,‬

117
00:07:36,440 --> 00:07:39,840
‫והם החליפו חולצות. היו שם המון אנשים.‬

118
00:07:40,800 --> 00:07:42,760
‫אוט פרומטה זיהה אותי. "היי, נוז."‬

119
00:07:42,840 --> 00:07:45,320
‫אמרתי לו שלום והלכתי לשבת איתם.‬

120
00:07:45,400 --> 00:07:48,560
‫היו שם ספסלים וגופיות, גרביים מסודרות.‬

121
00:07:48,640 --> 00:07:51,400
‫הוצאתי את הנעליים שלי‬
‫ולבשתי ערכת בגדים שחורים,‬

122
00:07:51,480 --> 00:07:55,080
‫כי ג'קסון וואנג היה בקבוצה השחורה.‬
‫אז לבשתי אותם.‬

123
00:07:55,880 --> 00:08:00,000
‫ואז אוט אמר לי, "אתה בקבוצה השנייה".‬

124
00:08:01,800 --> 00:08:03,840
‫"מה? אני לא… לא הבנתי."‬

125
00:08:03,920 --> 00:08:05,200
‫"זאת הקבוצה שלך."‬

126
00:08:06,000 --> 00:08:09,440
‫נחשו מי היה בקבוצה השנייה.‬
‫ויניז' לרטרטאנאצ'אי.‬

127
00:08:12,720 --> 00:08:17,240
‫ויניז' הכיר לי בחור אחר.‬
‫"זה השגריר הנפאלי."‬

128
00:08:17,320 --> 00:08:20,400
‫השגריר הנפאלי. בחור ממש זקן.‬

129
00:08:20,480 --> 00:08:24,680
‫"ולידו יושב אחיין של מלך בהוטן."‬

130
00:08:25,360 --> 00:08:28,160
‫האחיין של המלך ג'יגמה.‬
‫לא ידעתי איך להתנהג.‬

131
00:08:28,240 --> 00:08:31,440
‫הנה ג'קסון וואנג,‬
‫הנה האחיין של המלך ג'יגמה.‬

132
00:08:31,520 --> 00:08:35,560
‫שאקוד קידה? מה אני אמור לעשות‬
‫כשאני מוסר לו את הכדור?‬

133
00:08:36,240 --> 00:08:40,280
‫"הוד מעלתך, קח בבקשה את הבעיטה החופשית"?‬

134
00:08:43,480 --> 00:08:45,160
‫לא ידעתי איך להתנהג.‬

135
00:08:45,240 --> 00:08:47,760
‫ולא רציתי להיות בקבוצה הזאת.‬

136
00:08:47,840 --> 00:08:51,360
‫באתי כדי לשחק עם ג'קסון וואנג.‬

137
00:08:51,960 --> 00:08:55,520
‫רציתי למסור לו, אתם מבינים?‬
‫להתקרב אליו קצת, לדבר.‬

138
00:08:55,600 --> 00:08:58,760
‫להיות איתו בקבוצה,‬
‫לשים ידיים ביחד לפני שאנחנו מתחרים.‬

139
00:08:58,840 --> 00:09:01,240
‫זה היה יכול להיות כבוד. אבל לעזאזל!‬

140
00:09:01,840 --> 00:09:06,000
‫הייתי בקבוצה עם האיש הזקן.‬
‫ואתם יודעים איפה שיחקתי? הייתי חלוץ.‬

141
00:09:06,080 --> 00:09:08,400
‫התפקיד של חלוץ הוא להבקיע שערים.‬

142
00:09:08,480 --> 00:09:10,920
‫ג'קסון וואנג היה חלוץ בקבוצה השחורה.‬

143
00:09:12,520 --> 00:09:13,800
‫היינו כל כך רחוקים.‬

144
00:09:14,320 --> 00:09:18,160
‫כל המשחק ראינו זה את זה רק מרחוק.‬

145
00:09:19,560 --> 00:09:21,880
‫לא שיחקתי המון זמן.‬

146
00:09:21,960 --> 00:09:24,000
‫התכווצו לי השרירים אחרי חמש דקות.‬

147
00:09:24,080 --> 00:09:26,200
‫השעה הייתה 16:00, והיה נורא חם.‬

148
00:09:26,760 --> 00:09:31,600
‫היה לי קשה, אבל היו מעריצים באצטדיון,‬
‫חוץ מאלה שחיכו בחוץ.‬

149
00:09:31,680 --> 00:09:35,560
‫היו בערך 100 אוהדים באזור האח"מים.‬

150
00:09:35,640 --> 00:09:40,080
‫הם באו עם השחקנים התאילנדים,‬
‫למשל המנהלים של השחקנים‬

151
00:09:40,840 --> 00:09:43,360
‫והמנהלים של הקבוצה הזרה.‬

152
00:09:43,440 --> 00:09:47,120
‫היו בערך 100. הם היו ליד המגרש,‬

153
00:09:47,720 --> 00:09:49,520
‫מאחורי שורה של שיחים.‬

154
00:09:49,600 --> 00:09:51,640
‫אסור היה להם לעבור את הקו הלבן.‬

155
00:09:51,720 --> 00:09:53,920
‫הם בחוץ, עם מצלמות ועדשות.‬

156
00:09:54,000 --> 00:09:55,080
‫עדר שלם.‬

157
00:09:57,000 --> 00:09:59,640
‫שיחקתי חמש דקות, וביקשתי שיחליפו אותי.‬

158
00:10:00,800 --> 00:10:05,360
‫לא הייתי מסוגל. כבר לא היה לי אכפת,‬
‫כי לא יכולתי לראות אותו.‬

159
00:10:05,440 --> 00:10:08,720
‫רציתי ללכת משם.‬
‫אבל לקבוצה של הבחור הזקן לא היו מחליפים.‬

160
00:10:09,320 --> 00:10:12,600
‫סתם הסתובבתי במגרש.‬
‫לא יכולתי להתרכז במשחק.‬

161
00:10:12,680 --> 00:10:14,160
‫רציתי שמשייה.‬

162
00:10:14,240 --> 00:10:16,360
‫מה לעזאזל עשיתי שם?‬

163
00:10:16,880 --> 00:10:18,800
‫המשחק לא שודר.‬

164
00:10:18,880 --> 00:10:21,800
‫אם היו שם מצלמות טלוויזיה, הייתי…‬

165
00:10:22,920 --> 00:10:26,400
‫אבל אף אחד לא ראה. נראיתי נורא.‬

166
00:10:26,480 --> 00:10:29,560
‫בסוף כבר לא עמדתי בזה,‬
‫הייתי חייב לצאת. היה כל כך חם.‬

167
00:10:29,640 --> 00:10:32,480
‫לא היו עצים ליד המגרש, אז הייתי צריך ל…‬

168
00:10:32,560 --> 00:10:35,560
‫היה שם אולם התעמלות. עמדתי בצל.‬

169
00:10:36,360 --> 00:10:38,840
‫ואז הבנתי כמה אני מפורסם.‬

170
00:10:39,400 --> 00:10:42,440
‫מעריצים עמדו ליד השיחים‬
‫כדי לצפות בג'קסון וואנג.‬

171
00:10:42,960 --> 00:10:47,120
‫והם הסתובבו והסתכלו עליי,‬
‫שעמדתי במרחק עשרה מטרים מהם.‬

172
00:10:47,200 --> 00:10:49,880
‫הלכתי מהמגרש לשיחים.‬

173
00:10:49,960 --> 00:10:52,400
‫"היי! היי, אתה.‬

174
00:10:53,000 --> 00:10:57,720
‫"זה נוז! בואו נצטלם איתו!"‬

175
00:10:57,800 --> 00:10:59,840
‫שניים או שלושה מהם ניגשו אליי.‬

176
00:10:59,920 --> 00:11:02,800
‫מישהו צעק, "רוצים תמונה איתו?"‬

177
00:11:03,640 --> 00:11:05,360
‫"כן, בטח."‬

178
00:11:10,640 --> 00:11:11,720
‫זה כמה אני מפורסם.‬

179
00:11:15,160 --> 00:11:16,760
‫מפורסם ברמה של, "כן, בטח".‬

180
00:11:16,840 --> 00:11:17,920
‫בחיי!‬

181
00:11:18,000 --> 00:11:20,120
‫זה היה כמו סכין‬

182
00:11:20,200 --> 00:11:22,040
‫שחודר לי ללב.‬

183
00:11:22,120 --> 00:11:26,720
‫כבר נראיתי קשוח במכנסי כדורגל קצרים,‬
‫עם הרגליים העקומות והעור הכהה והמוכתם שלי,‬

184
00:11:26,800 --> 00:11:27,640
‫ואז…‬

185
00:11:28,920 --> 00:11:30,920
‫"כן, בטח." והם באו וצילמו תמונות.‬

186
00:11:31,760 --> 00:11:33,720
‫הם צילמו כדי להרוג אותי.‬

187
00:11:34,320 --> 00:11:40,080
‫כשהמשחק נגמר, לקחו אותנו חזרה לחדר ההלבשה‬

188
00:11:40,640 --> 00:11:41,720
‫כדי להתקלח.‬

189
00:11:41,800 --> 00:11:47,080
‫הייתי בין הראשונים לצאת מהמגרש.‬
‫ג'קסון וואנג והקבוצה שלו היו מאחוריי.‬

190
00:11:47,160 --> 00:11:49,000
‫כולם נראו ממש טוב.‬

191
00:11:50,160 --> 00:11:51,960
‫לא היה לי אומץ להצטרף אליהם.‬

192
00:11:52,040 --> 00:11:54,040
‫הלכתי לפניהם.‬

193
00:11:54,640 --> 00:11:58,800
‫אני זוכר את זה בבירור.‬
‫שלושה אנשים בחולצות כהות‬

194
00:11:59,400 --> 00:12:00,280
‫ניגשו אליי.‬

195
00:12:00,360 --> 00:12:01,920
‫"נוז?"‬

196
00:12:02,000 --> 00:12:05,280
‫הם היו בגילי, כאילו גדלנו יחד.‬

197
00:12:05,360 --> 00:12:07,600
‫כאילו הם היו בהופעות הראשונות שלי.‬

198
00:12:07,680 --> 00:12:09,680
‫"אנחנו יכולים לצלם תמונה, בבקשה?"‬

199
00:12:09,760 --> 00:12:12,240
‫בחיי, כל כך שמחתי שמישהו רוצה תמונה.‬

200
00:12:12,760 --> 00:12:15,560
‫אמרתי להם, "חכו שנייה, אני חייב להשתין".‬

201
00:12:16,160 --> 00:12:18,080
‫לא יכולתי להתאפק יותר.‬

202
00:12:18,160 --> 00:12:21,200
‫"אני רץ לשירותים, וכבר אחזור."‬

203
00:12:21,280 --> 00:12:24,360
‫אז הלכתי להשתין.‬

204
00:12:25,200 --> 00:12:26,360
‫נכנסתי.‬

205
00:12:27,320 --> 00:12:30,520
‫ג'קסון וואנג והקבוצה שלו היו שם.‬

206
00:12:31,440 --> 00:12:32,720
‫הם התלבשו.‬

207
00:12:33,800 --> 00:12:38,520
‫אם הייתי יוצא בשביל התמונות,‬
‫הייתי מפספס את ג'קסון וואנג בלי חולצה.‬

208
00:12:38,600 --> 00:12:43,080
‫אם אתם הייתם בחדר הזה,‬
‫עם ג'קסון וואנג בלי חולצה, הייתם יוצאים?‬

209
00:12:43,880 --> 00:12:47,320
‫רציתי להישאר ולראות. כולם החליפו בגדים.‬

210
00:12:47,400 --> 00:12:51,760
‫לכולם היו ריבועים בבטן, כמובן.‬
‫אבל ההילה שלהם, הזוהר שלהם…‬

211
00:12:52,480 --> 00:12:57,960
‫כבר ראיתי אנשים עם עור יפה,‬
‫אבל עור זוהר כזה לא רואים לעיתים קרובות.‬

212
00:12:58,040 --> 00:13:01,640
‫ג'קסון וואנג כנראה‬
‫אוכל נורות נאון לארוחת ערב.‬

213
00:13:01,720 --> 00:13:03,720
‫פשוט היה בו משהו.‬

214
00:13:03,800 --> 00:13:07,400
‫השחקנים והחבר'ה המבוגרים התקלחו והתלבשו.‬

215
00:13:07,480 --> 00:13:11,560
‫הסתובבתי מול התא של ג'קסון וואנג,‬

216
00:13:12,200 --> 00:13:14,440
‫בתקווה להציץ בו לרגע.‬

217
00:13:15,200 --> 00:13:18,600
‫באמת. כדי שיהיה לי סיפור לספר לנכדים שלי.‬

218
00:13:20,000 --> 00:13:22,480
‫אוקיי, בואו נגיד שסיימתי את ענייניי.‬

219
00:13:22,560 --> 00:13:24,400
‫סיימתי והלכתי,‬

220
00:13:24,480 --> 00:13:25,920
‫כמו שהבטחתי,‬

221
00:13:26,000 --> 00:13:28,680
‫כי אני אדם מבוגר. יש לי מילה.‬

222
00:13:28,760 --> 00:13:30,920
‫יצאתי החוצה,‬

223
00:13:31,640 --> 00:13:35,680
‫והיו שם מאה אנשים שחיכו בחוץ‬

224
00:13:36,480 --> 00:13:38,480
‫שג'קסון וואנג יתקלח.‬

225
00:13:38,560 --> 00:13:39,560
‫אני…‬

226
00:13:40,160 --> 00:13:41,480
‫יצאתי החוצה.‬

227
00:13:43,120 --> 00:13:44,920
‫שומרי הראש ניגשו אליי.‬

228
00:13:47,040 --> 00:13:48,360
‫"נוז, את מי אתה מחפש?"‬

229
00:13:52,000 --> 00:13:56,960
‫"כן, שלושה אנשים, בערך בגילי.‬

230
00:13:57,520 --> 00:14:02,240
‫"הם רצו תמונה,‬
‫אבל הייתי צריך ללכת לשירותים קודם."‬

231
00:14:02,800 --> 00:14:06,480
‫"אתה מחפש שלושה אנשים?"‬
‫הוא לחש לתוך הצווארון שלו.‬

232
00:14:06,560 --> 00:14:10,120
‫למה שומרי הראש האלה‬
‫אוהבים לדבר לתוך הצווארונים שלהם?‬

233
00:14:14,440 --> 00:14:16,720
‫יש אנשים שדיברו לתוך השרוולים שלהם.‬

234
00:14:17,600 --> 00:14:19,600
‫"אל תדאג, אני אמצא אותם."‬

235
00:14:21,920 --> 00:14:23,680
‫"מי רצה תמונה עם 'נוז'?"‬

236
00:14:29,480 --> 00:14:30,520
‫ואתם יודעים מה?‬

237
00:14:30,600 --> 00:14:31,920
‫הייתה דממה.‬

238
00:14:34,400 --> 00:14:35,560
‫מוחלטת.‬

239
00:14:35,640 --> 00:14:37,600
‫משכתי לו בחולצה. "לעזאזל.‬

240
00:14:38,800 --> 00:14:43,000
‫"אל תעשה את זה, אידיוט. זה…‬

241
00:14:43,080 --> 00:14:45,480
‫"אין לי איפה להתחבא, חתיכת מזדיין."‬

242
00:14:45,560 --> 00:14:47,720
‫כשהוא הבין שאני נבוך,‬

243
00:14:47,800 --> 00:14:49,280
‫הוא צעק יותר חזק.‬

244
00:14:50,280 --> 00:14:52,400
‫"היי, כולם!"‬

245
00:14:52,480 --> 00:14:53,600
‫שיט.‬

246
00:14:54,320 --> 00:14:56,080
‫"מי רוצה תמונה עם נוז?"‬

247
00:14:57,800 --> 00:14:58,880
‫דממה.‬

248
00:14:58,960 --> 00:15:02,280
‫זה קרה מול כולם. זה היה כל כך מביך!‬

249
00:15:02,360 --> 00:15:03,240
‫דממה.‬

250
00:15:03,320 --> 00:15:06,480
‫ומתוך הדממה, מישהו צעד קדימה.‬

251
00:15:07,880 --> 00:15:10,200
‫"שיהיה, למה לא?"‬

252
00:15:10,280 --> 00:15:11,400
‫פאק.‬

253
00:15:14,680 --> 00:15:17,120
‫אני ברמה של "כן, בטח",‬

254
00:15:17,200 --> 00:15:18,720
‫מפורסם ברמת "שיהיה".‬

255
00:15:19,480 --> 00:15:21,160
‫עד כדי כך אני מפורסם בימינו.‬

256
00:15:22,760 --> 00:15:27,640
‫הרגשתי כאילו איבדתי את כל הביטחון שלי.‬

257
00:15:28,240 --> 00:15:31,360
‫לחלוטין. נכנסתי למכונית שלי‬
‫כדי לנסוע הביתה.‬

258
00:15:31,440 --> 00:15:36,400
‫בדרך כלל יש אפטר-פארטי,‬
‫אבל לא רציתי להישאר.‬

259
00:15:36,480 --> 00:15:38,000
‫אנחנו מקאסטות שונות.‬

260
00:15:38,080 --> 00:15:40,120
‫נכנסתי רק לשנייה,‬

261
00:15:40,200 --> 00:15:44,840
‫והחבר'ה החתיכים עם העור היפה‬
‫דיברו בשפה מערבית.‬

262
00:15:44,920 --> 00:15:47,720
‫הרגשתי שאני לא שייך.‬

263
00:15:48,800 --> 00:15:52,240
‫באמת, אם היו לנו קאסטות,‬
‫הם היו בקאסטה השולטת,‬

264
00:15:52,320 --> 00:15:54,440
‫ואני בקאסטה של אלה שלא נוגעים בהם.‬

265
00:15:57,360 --> 00:15:59,360
‫אז נכנסתי למכונית כדי לנסוע הביתה.‬

266
00:15:59,880 --> 00:16:04,080
‫רטסאמי נהגה, והיא שרקה ושרה שירים.‬

267
00:16:04,160 --> 00:16:05,040
‫כלבה.‬

268
00:16:05,120 --> 00:16:07,440
‫הייתי כל כך מדוכא.‬

269
00:16:07,520 --> 00:16:09,560
‫איבדתי את הביטחון שלי.‬

270
00:16:09,640 --> 00:16:12,520
‫הרגשתי… באמת שככה הרגשתי. הייתי הרוס.‬

271
00:16:12,600 --> 00:16:13,720
‫הרגשתי מיושן.‬

272
00:16:13,800 --> 00:16:15,320
‫אני אדם מיושן.‬

273
00:16:15,400 --> 00:16:17,320
‫לא הייתי צריך לבוא, לעזאזל.‬

274
00:16:18,680 --> 00:16:21,760
‫בזמן שהרגשתי פגוע,‬

275
00:16:21,840 --> 00:16:23,520
‫עוד דברים המשיכו לקרות.‬

276
00:16:23,600 --> 00:16:25,520
‫כשאנשים מבקשים לראיין אותי‬

277
00:16:26,120 --> 00:16:30,440
‫לאיזה עמוד אינטרנט או לאוניברסיטה,‬

278
00:16:30,520 --> 00:16:33,240
‫הם אוהבים לשאול,‬

279
00:16:33,320 --> 00:16:35,040
‫וזאת בדרך כלל השאלה האחרונה,‬

280
00:16:35,120 --> 00:16:39,000
‫"לסיום, יש משהו שאתה רוצה לומר לדור החדש?"‬

281
00:16:42,720 --> 00:16:43,560
‫אני?‬

282
00:16:44,400 --> 00:16:45,600
‫מישהו כמוני?‬

283
00:16:46,160 --> 00:16:50,120
‫מה אני יכול להגיד לדור החדש? אני מיושן.‬

284
00:16:50,680 --> 00:16:51,520
‫מי הם?‬

285
00:16:51,600 --> 00:16:54,760
‫אלה האנשים מהדורות אחריי. הם חדשים, נכון?‬

286
00:16:54,840 --> 00:16:55,760
‫אני מדור ה-X.‬

287
00:16:56,280 --> 00:16:57,880
‫אחריי יש את‬

288
00:16:59,480 --> 00:17:00,600
‫Y, Z,‬

289
00:17:01,120 --> 00:17:02,240
‫אלפא, נכון?‬

290
00:17:02,840 --> 00:17:04,800
‫לפני כן יש את דור הבייבי בום.‬

291
00:17:05,960 --> 00:17:08,320
‫מי מדור הבייבי בום? פריות.‬

292
00:17:08,920 --> 00:17:10,960
‫יש את פריות, פראוויט,‬

293
00:17:12,240 --> 00:17:13,280
‫בירד ת'ונגצ'אי.‬

294
00:17:13,960 --> 00:17:15,440
‫בדור ה-X‬

295
00:17:16,280 --> 00:17:17,240
‫יש את‬

296
00:17:17,840 --> 00:17:18,840
‫דוד פול,‬

297
00:17:19,880 --> 00:17:20,880
‫ושמאן פלא.‬

298
00:17:21,400 --> 00:17:23,720
‫תראו, זה המצב של הדור שלי.‬

299
00:17:28,120 --> 00:17:30,200
‫בדור ה-Y יש את‬

300
00:17:30,880 --> 00:17:31,880
‫נונט טאנונט,‬

301
00:17:32,400 --> 00:17:33,760
‫גאן נאפאט‬

302
00:17:33,840 --> 00:17:35,600
‫ואת בלה. היא מדור ה-Y.‬

303
00:17:35,680 --> 00:17:38,320
‫בלה היא מדור ה-Y.‬

304
00:17:38,400 --> 00:17:39,960
‫יש גם את בוקיליון.‬

305
00:17:40,040 --> 00:17:41,480
‫אחר כך‬

306
00:17:42,000 --> 00:17:43,680
‫יש את דור ה-Z,‬

307
00:17:43,760 --> 00:17:46,640
‫עם 4EVE, נכון? 4EVE.‬

308
00:17:47,240 --> 00:17:49,440
‫דור האלפא אלה הילדים של הסלבריטאים.‬

309
00:17:49,520 --> 00:17:51,920
‫הילדים של סאייפה, של צ'ומפו ושל אחרים.‬

310
00:17:52,000 --> 00:17:55,520
‫אז תחשבו, לאנשים מהדור הבא,‬
‫כלומר מהדור שבא אחריי,‬

311
00:17:55,600 --> 00:17:57,400
‫מה יכולתי להגיד?‬

312
00:17:58,560 --> 00:18:03,280
‫אתם יודעים איך גדלנו בדור ה-X?‬
‫אוקיי, דורות מאוחרים יותר כמו Y,‬

313
00:18:03,360 --> 00:18:04,720
‫בואו נפשט את זה,‬

314
00:18:04,800 --> 00:18:06,360
‫אתם גדלתם‬

315
00:18:06,880 --> 00:18:09,800
‫כשאתם אוכלים חלב מרוכז משפופרות.‬

316
00:18:09,880 --> 00:18:12,560
‫אכלתם אותו כל חייכם, הוא הגיע בשפופרות.‬

317
00:18:12,640 --> 00:18:15,840
‫אבל לדור ה-X לא היה דבר כזה. לא היה לנו.‬

318
00:18:15,920 --> 00:18:18,000
‫הדור שלי אכל חלב מרוכז‬

319
00:18:18,640 --> 00:18:19,880
‫רק מפחיות שימורים.‬

320
00:18:20,640 --> 00:18:21,640
‫פחיות.‬

321
00:18:21,720 --> 00:18:23,880
‫וכדי לשתות חלב מפחית,‬

322
00:18:24,440 --> 00:18:27,560
‫היית צריך לפתוח אותה כאילו אתה שרברב.‬

323
00:18:28,800 --> 00:18:31,280
‫היית צריך המון כלים כדי לפתוח את הפחית.‬

324
00:18:31,360 --> 00:18:34,640
‫סכין, סכין קצבים, פטיש, מברג.‬

325
00:18:37,840 --> 00:18:40,320
‫היה מאוד קשה לעשות את זה לבד.‬

326
00:18:40,400 --> 00:18:44,560
‫כמובן שהיו פותחנים בזמנו.‬

327
00:18:44,640 --> 00:18:47,120
‫הם נראו כמו הקלשון של שיווה.‬

328
00:18:47,760 --> 00:18:49,640
‫אבל 95 אחוז מהם היו חלודים.‬

329
00:18:50,840 --> 00:18:53,480
‫הם היו רעועים ובלויים.‬

330
00:18:53,560 --> 00:18:56,160
‫חלקים מהם בלטו החוצה מכל מקום.‬

331
00:18:56,240 --> 00:18:59,520
‫אני לא יודע מה התכלית שלהם,‬
‫אבל הם חסרי תועלת!‬

332
00:18:59,600 --> 00:19:03,240
‫אי אפשר היה לפתוח שום דבר,‬
‫אפילו לא פחית דגים משומרים.‬

333
00:19:03,320 --> 00:19:06,880
‫הייתי צריך לגנוב את סכין הקצבים של אימא‬
‫ולהשתמש בקצה החד.‬

334
00:19:08,040 --> 00:19:11,480
‫אם היא הייתה רואה אותי,‬
‫היא הייתה כועסת שהרסתי לה את הסכין.‬

335
00:19:11,560 --> 00:19:12,640
‫ואני…‬

336
00:19:12,720 --> 00:19:15,520
‫כשאני… היה מאוד קשה לעשות את זה לבד.‬

337
00:19:15,600 --> 00:19:17,280
‫היית שם אותה בין הרגליים…‬

338
00:19:20,200 --> 00:19:22,400
‫ודופק עליה. היית מזיע.‬

339
00:19:23,000 --> 00:19:25,360
‫אם הצלחת לעשות חור, חלב היה יוצא?‬
‫-לא.‬

340
00:19:25,440 --> 00:19:27,280
‫היית צריך לעבוד גם על הצד השני.‬

341
00:19:27,360 --> 00:19:29,360
‫לעשות עוד חור בצד השני.‬

342
00:19:30,840 --> 00:19:31,840
‫אחר כך,‬

343
00:19:32,840 --> 00:19:36,400
‫רצית לשפוך קצת חלב על מקלון לחם מטוגן‬

344
00:19:36,480 --> 00:19:39,040
‫ולאכול אותו עם "אובאלטין",‬
‫אבל האם הוא יוצא?‬

345
00:19:39,880 --> 00:19:41,080
‫לא! מה עושים?‬

346
00:19:41,680 --> 00:19:42,880
‫נושפים עליה.‬

347
00:19:44,000 --> 00:19:45,040
‫נושפים עליה.‬

348
00:19:48,320 --> 00:19:50,720
‫אם הייתה אז קורונה, כולנו היינו מתים.‬

349
00:19:54,520 --> 00:19:56,920
‫יותר מזה, אחרי שאכלת מהחלב,‬

350
00:19:57,000 --> 00:19:59,480
‫אף אחד לא היה יכול‬
‫לסיים את הפחית בפעם אחת.‬

351
00:19:59,560 --> 00:20:01,840
‫היה צריך לאחסן אותה. אבל איך?‬

352
00:20:01,920 --> 00:20:04,760
‫היית צריך לשים אותה על צלחת מלאה במים.‬

353
00:20:05,720 --> 00:20:06,840
‫צלחת עם מים.‬

354
00:20:06,920 --> 00:20:08,400
‫אבל אז הפחית נהיית לחה.‬

355
00:20:09,240 --> 00:20:10,960
‫היא מחלידה.‬

356
00:20:11,040 --> 00:20:14,240
‫הקצה שממנו היה יוצא החלב‬

357
00:20:14,320 --> 00:20:18,000
‫היה מתייבש ונראה כמו פריחת הרפס.‬

358
00:20:18,880 --> 00:20:20,360
‫כאילו יש לו הרפס.‬

359
00:20:20,440 --> 00:20:24,520
‫ואז הוא כבר לא היה מעורר תיאבון.‬
‫התווית נהיית רכה.‬

360
00:20:24,600 --> 00:20:27,520
‫כן, ככה חיינו.‬

361
00:20:27,600 --> 00:20:30,200
‫מה אני יכול ללמד אתכם, אנשים צעירים?‬

362
00:20:30,960 --> 00:20:32,760
‫זה מה שאני יודע.‬

363
00:20:34,680 --> 00:20:38,600
‫כשהייתי ילד, איך גדלתי?‬
‫אימא שלי רצתה שיהיו לי גבות עבות.‬

364
00:20:40,520 --> 00:20:41,840
‫פרח אפונת הפרפר.‬

365
00:20:42,800 --> 00:20:45,840
‫לא היו לנו תוספי מזון.‬

366
00:20:45,920 --> 00:20:49,040
‫לא היה ויטמין E לצמיחת שיער.‬

367
00:20:49,120 --> 00:20:50,440
‫פרח אפונת הפרפר.‬

368
00:20:50,520 --> 00:20:54,400
‫ילדים בדור X‬
‫מרחו פרח אפונת הפרפר על הגבות.‬

369
00:20:54,480 --> 00:20:59,760
‫הגבות של שינצ'אן עדיין נראו טוב יותר.‬
‫מרחנו את זה בלי שום צורה.‬

370
00:21:00,280 --> 00:21:02,520
‫זה עבד?‬

371
00:21:02,600 --> 00:21:06,320
‫חקרו את העניין, זה לא עובד.‬
‫הפרחים לא השפיעו על הגבות.‬

372
00:21:06,400 --> 00:21:11,600
‫אם הם היו משפיעים, היה צריך קעקועי גבות?‬
‫למה שאנשים יציירו עליהן?‬

373
00:21:11,680 --> 00:21:14,880
‫הודים ולטינים לא צריכים להשתמש בזה,‬

374
00:21:15,400 --> 00:21:16,800
‫והגבות שלהם עבות.‬

375
00:21:17,320 --> 00:21:19,320
‫ככה גדלתי.‬

376
00:21:21,240 --> 00:21:23,960
‫ואפילו עוד לא דיברנו על גשר אף גבוה יותר.‬

377
00:21:24,040 --> 00:21:28,400
‫בזמנו, כשאנשים מערביים התחילו להגיע,‬
‫אימהות רצו שלילדיהן יהיה אף גבוה יותר,‬

378
00:21:28,480 --> 00:21:29,840
‫אז הן משכו להם באף.‬

379
00:21:32,360 --> 00:21:34,440
‫כולן בשכונה עשו את זה.‬

380
00:21:34,960 --> 00:21:37,480
‫אבל אימא שלי לא קיבלה את כל המידע קודם.‬

381
00:21:38,320 --> 00:21:43,760
‫בדרך כלל צריך למשוך מהגשר לקצה,‬

382
00:21:44,920 --> 00:21:46,480
‫אבל אימא שלי התחילה בקצה.‬

383
00:21:49,720 --> 00:21:53,240
‫ככה קיבלתי את הדבר הזה.‬
‫את מי אני יכול לתבוע?‬

384
00:21:57,480 --> 00:21:59,120
‫היה גם מיתוס על חזרת.‬

385
00:21:59,800 --> 00:22:01,600
‫כן, חזרת.‬

386
00:22:01,680 --> 00:22:03,760
‫במקום ללכת לרופא,‬

387
00:22:03,840 --> 00:22:06,800
‫הלכתי למומחה לרפואה סינית מסורתית.‬

388
00:22:06,880 --> 00:22:07,800
‫מה הוא עשה?‬

389
00:22:08,440 --> 00:22:09,600
‫הוא כתב "טיגריס".‬

390
00:22:11,360 --> 00:22:14,160
‫הייתה לי חזרת, והוא כתב "טיגריס".‬

391
00:22:14,240 --> 00:22:16,360
‫בסגול. הוא כתב "טיגריס".‬

392
00:22:16,880 --> 00:22:18,920
‫ממש רציתי לדעת למה,‬

393
00:22:19,000 --> 00:22:22,360
‫אז שאלתי אחד. שאלתי את המקורי.‬

394
00:22:23,160 --> 00:22:27,080
‫הוא אמר שהסינים מאמינים‬
‫כשיש לנו חזרת, אנחנו כמו חזירים.‬

395
00:22:27,160 --> 00:22:29,720
‫זה נקרא סנטר של חזיר. הוא כמו של חזיר.‬

396
00:22:29,800 --> 00:22:31,760
‫כותבים "טיגריס"‬

397
00:22:32,600 --> 00:22:34,160
‫כדי להפחיד את החזיר.‬

398
00:22:34,840 --> 00:22:37,120
‫שמעתם פעם על דבר כזה?‬

399
00:22:38,160 --> 00:22:39,280
‫לעזאזל.‬

400
00:22:39,360 --> 00:22:41,560
‫וכשהיו לנו כיבים בפה כילדים,‬

401
00:22:41,640 --> 00:22:44,080
‫לקחו אותנו למרוח תרופה לפה במטוש.‬

402
00:22:44,600 --> 00:22:45,840
‫כשהיו לנו בעיות בפה,‬

403
00:22:45,920 --> 00:22:49,720
‫היו מורחים לנו תרופה עם מטוש.‬
‫היו מורחים שם איזו תרופה סגולה.‬

404
00:22:51,160 --> 00:22:52,800
‫היא לא נשארה בתוך הפה.‬

405
00:22:52,880 --> 00:22:57,160
‫זה היה נוזל סגול בלי שום דבר דביק.‬

406
00:22:57,880 --> 00:23:00,560
‫הם היו מורחים אותו, ומייד אחר כך ראית…‬

407
00:23:01,560 --> 00:23:05,000
‫רק ריר. לא הייתה שם שום תרופה.‬

408
00:23:06,840 --> 00:23:09,440
‫טיפול הטיגריס ממש הרגיז אותי.‬

409
00:23:09,520 --> 00:23:13,920
‫אם לכתוב "טיגריס" היה יכול להקטין אותו,‬

410
00:23:14,000 --> 00:23:16,480
‫אנשים היו כותבים את זה‬
‫על שרירי השוק, נכון?‬

411
00:23:16,560 --> 00:23:18,680
‫לא היה צורך בשאיבת שומן.‬

412
00:23:19,880 --> 00:23:23,200
‫גברים שמרגישים מאותגרים מבחינה גברית,‬

413
00:23:24,240 --> 00:23:25,120
‫תכתבו "סוס".‬

414
00:23:26,240 --> 00:23:28,880
‫אולי הוא יתנפח.‬
‫רוצים גדול יותר? "אנקונדה."‬

415
00:23:34,440 --> 00:23:36,280
‫ככה גדלתי.‬

416
00:23:38,040 --> 00:23:40,480
‫דור X גדל‬

417
00:23:41,080 --> 00:23:43,880
‫עם שני סוגים בלבד של קפה.‬

418
00:23:45,040 --> 00:23:45,880
‫או-ליאנג,‬

419
00:23:46,400 --> 00:23:47,280
‫או-יואה.‬

420
00:23:48,000 --> 00:23:49,160
‫"או" זה "שחור".‬

421
00:23:49,840 --> 00:23:51,040
‫"ליאנג" זה "קר".‬

422
00:23:51,840 --> 00:23:53,320
‫או… "שחור קר",‬

423
00:23:53,400 --> 00:23:54,840
‫ו"או-יואה" זה "שחור חם".‬

424
00:23:54,920 --> 00:23:57,600
‫להוסיף חלב היה דבר מיוחד.‬
‫זה נקרא "יוקלור".‬

425
00:23:57,680 --> 00:23:58,720
‫זה היה הכול.‬

426
00:23:58,800 --> 00:24:01,680
‫אבל היום, אנשים מדור ה-X, כמוני,‬

427
00:24:02,520 --> 00:24:04,760
‫עומדים בדלפק בסטארבאקס‬

428
00:24:05,320 --> 00:24:06,640
‫כמו חסרי השכלה.‬

429
00:24:12,480 --> 00:24:15,920
‫הכול באנגלית.‬

430
00:24:16,800 --> 00:24:18,520
‫טוב, אספרסו,‬

431
00:24:19,040 --> 00:24:20,600
‫קפוצ'ינו,‬

432
00:24:21,200 --> 00:24:22,080
‫מוקה,‬

433
00:24:23,320 --> 00:24:24,280
‫לאטה,‬

434
00:24:25,120 --> 00:24:26,680
‫מקיאטו קרמל.‬

435
00:24:27,280 --> 00:24:29,120
‫יש את הפראפ…‬

436
00:24:29,720 --> 00:24:30,920
‫פראפוצ'ינו.‬

437
00:24:31,000 --> 00:24:34,760
‫ומה עוד? צריך לדעת אילו פולים אתה רוצה.‬

438
00:24:34,840 --> 00:24:36,880
‫מה? אני צריך לדעת מה הם?‬

439
00:24:36,960 --> 00:24:41,080
‫יש קלייה כהה, בינונית או קלה.‬

440
00:24:41,160 --> 00:24:44,160
‫יש פולים מאתיופיה,‬

441
00:24:44,240 --> 00:24:46,800
‫מכל מיני מדינות. אני צריך לדעת את זה?‬

442
00:24:46,880 --> 00:24:49,960
‫למה מגדלים קפה באתיופיה?‬
‫שמעתי שהם מאוד עניים.‬

443
00:24:50,760 --> 00:24:53,120
‫למה? חשבתי שאין להם מה לאכול.‬

444
00:24:53,200 --> 00:24:55,520
‫אין לי מושג.‬

445
00:24:55,600 --> 00:24:57,360
‫שיט! וכאילו…‬

446
00:24:58,920 --> 00:25:00,000
‫ואז הכוסות.‬

447
00:25:00,080 --> 00:25:02,760
‫הכוסות! הגדלים הם לא קטן, בינוני וגדול,‬

448
00:25:02,840 --> 00:25:04,920
‫אלא "אריאנה גראנדה" וכל מיני כאלה.‬

449
00:25:05,880 --> 00:25:07,760
‫מה זה?‬

450
00:25:08,640 --> 00:25:10,240
‫"ונדי שמנדי."‬

451
00:25:10,760 --> 00:25:14,960
‫יש גם "גבוה". שיט, זה יותר מדי!‬

452
00:25:15,560 --> 00:25:17,800
‫אני אוהב את הפולים שנקראים "פירותיים".‬

453
00:25:18,360 --> 00:25:21,400
‫הם שואלים, "אתה רוצה פירותיים?"‬

454
00:25:21,480 --> 00:25:23,160
‫זה מזכיר לי להקות ישנות,‬

455
00:25:24,040 --> 00:25:25,320
‫"פרוטי וקיריבון."‬

456
00:25:25,400 --> 00:25:26,800
‫אני כל כך מיושן.‬

457
00:25:27,360 --> 00:25:28,200
‫הרגשתי לחוץ.‬

458
00:25:28,280 --> 00:25:29,360
‫"נוז אודום מזמין."‬

459
00:25:29,440 --> 00:25:32,000
‫לא רציתי להיראות טיפש‬
‫בעיני האנשים שמאחוריי.‬

460
00:25:32,080 --> 00:25:35,240
‫"כבר שתיתי הרבה קפה, אז אקח מיץ תפוחים."‬

461
00:25:45,080 --> 00:25:48,840
‫ככה הדור שלי גדל.‬
‫מה אני יכול ללמד את הילדים האלה?‬

462
00:25:49,760 --> 00:25:53,200
‫הדברים שאנשים מדור ה-X‬
‫או מדורות שקדמו לו מכירים,‬

463
00:25:53,840 --> 00:25:59,520
‫אני מרגיש שהם לא חשובים בעיני צעירים.‬

464
00:26:00,160 --> 00:26:04,200
‫זה כאילו שאתה צובר הרבה חוכמה‬
‫כדי להעביר לדורות הבאים,‬

465
00:26:04,800 --> 00:26:08,000
‫אבל איך אתה יכול לדעת שזה לא יהיה כמו…‬

466
00:26:09,000 --> 00:26:10,360
‫"לומוטיל"?‬

467
00:26:11,560 --> 00:26:15,240
‫לומוטיל. אם אתם מכירים את זה,‬
‫זה אומר שאנחנו באותו גיל.‬

468
00:26:16,600 --> 00:26:21,480
‫לומוטיל הייתה תרופה לשלשול‬
‫שקיבלו אנשים מדור ה-X ודור הבייבי בום.‬

469
00:26:21,560 --> 00:26:23,400
‫אם לא הרגשת טוב…‬

470
00:26:23,480 --> 00:26:28,160
‫כל פעם שהיה לך שלשול,‬
‫השם הראשון שחשבת עליו היה לומוטיל.‬

471
00:26:28,240 --> 00:26:31,920
‫או בזמן הזה בחודש, הפד היה נקרא "קוטקס",‬

472
00:26:32,000 --> 00:26:34,200
‫אפילו אם זה לא היה המותג שהשתמשנו בו.‬

473
00:26:34,280 --> 00:26:36,960
‫מה היו אינסטנט נודלס?‬

474
00:26:37,040 --> 00:26:40,560
‫אנחנו קוראים להם "מאמא נודלס",‬
‫אפילו אם הם "יאם-יאם".‬

475
00:26:40,640 --> 00:26:44,560
‫ככה גם עם לומוטיל.‬
‫כל התרופות לשלשול היו לומוטיל.‬

476
00:26:45,080 --> 00:26:49,760
‫אבל בסופו של דבר נאסר השימוש בלומוטיל.‬

477
00:26:50,480 --> 00:26:51,840
‫זו תרופה ש…‬

478
00:26:51,920 --> 00:26:53,120
‫קוראים לזה…‬

479
00:26:53,760 --> 00:26:55,360
‫היא…‬

480
00:26:55,440 --> 00:26:58,320
‫מפחיתה את תנועות המעיים.‬

481
00:26:58,400 --> 00:27:01,680
‫היא מפסיקה את הקקי, אבל החיידקים עדיין שם.‬

482
00:27:05,320 --> 00:27:08,520
‫ומה שבאמת צריך לעשות זה לשחרר אותם.‬

483
00:27:09,280 --> 00:27:13,800
‫מספיק לקחת אלקטרוליטים.‬
‫אבל אז היינו לוקחים לומוטיל.‬

484
00:27:13,880 --> 00:27:17,120
‫דמיינו שאתם שם,‬
‫ולוקחים את כל הלומוטיל הזה.‬

485
00:27:17,200 --> 00:27:19,400
‫מספיק כדי למכור כמו פימפריפאיי.‬

486
00:27:20,160 --> 00:27:22,360
‫ואז אתם נותנים את זה לדורות הצעירים.‬

487
00:27:23,080 --> 00:27:24,680
‫זה מה שזה.‬

488
00:27:24,760 --> 00:27:28,880
‫התוקף של מה שהם יקבלו יפוג,‬
‫ואז הם לא יוכלו להשתמש בזה בכל מקרה.‬

489
00:27:28,960 --> 00:27:31,840
‫לכן אני לא מנסה להגיד להם שום דבר.‬

490
00:27:31,920 --> 00:27:34,560
‫הם עסוקים ביותר דברים ממני בכל מובן.‬

491
00:27:34,640 --> 00:27:38,440
‫מידע וידע. אתה לא צריך מאסטר שילמד אותך.‬

492
00:27:38,520 --> 00:27:41,440
‫אתה לא צריך להתחנן לאף אחד‬
‫שילמד אותך סודות כלשהם.‬

493
00:27:41,520 --> 00:27:46,440
‫הכול נמצא באינטרנט.‬
‫אני לא מנסה להגיד להם שום דבר.‬

494
00:27:47,000 --> 00:27:48,680
‫אנשים מדורות מבוגרים יותר,‬

495
00:27:48,760 --> 00:27:52,720
‫אתם צריכים רק להתנהג‬
‫כך שהם עדיין יכבדו אתכם.‬

496
00:28:04,200 --> 00:28:06,840
‫הדברים שניסיתם למנוע מהם לעשות,‬

497
00:28:08,560 --> 00:28:10,560
‫הם יכולים לעשות אותם ולשגשג.‬

498
00:28:11,320 --> 00:28:12,640
‫"אל תהיה בדרן…"‬

499
00:28:12,720 --> 00:28:14,200
‫תראו את ליסה.‬

500
00:28:15,200 --> 00:28:16,680
‫תראו את באם באם.‬

501
00:28:16,760 --> 00:28:18,520
‫הם יכולים להצליח בדברים האלה.‬

502
00:28:20,360 --> 00:28:22,520
‫"אל תתאפרי, את צעירה מדי."‬

503
00:28:22,600 --> 00:28:25,480
‫תראו את נסטי,‬

504
00:28:26,080 --> 00:28:28,320
‫הנערה הטרנסית.‬

505
00:28:29,600 --> 00:28:35,520
‫היא קנתה לאימא שלה בית לפני שהייתה בת 15.‬
‫ואקלייר ג'ופאק מקלונג טויסלאם,‬

506
00:28:35,600 --> 00:28:39,200
‫היא קנתה בית ב-30 מיליון באט ליד אופאל.‬

507
00:28:39,280 --> 00:28:42,760
‫אתם רואים? נכון שהם משגשגים?‬

508
00:28:43,600 --> 00:28:48,000
‫לי אמרו לא לעסוק באמנות.‬
‫"אם תצייר קריקטורות, מה תהיה כשתגדל?"‬

509
00:28:48,080 --> 00:28:50,480
‫אמרו לי שאהיה אמן רעב ללחם.‬

510
00:28:50,560 --> 00:28:53,200
‫אתם מכירים את קריי-בייבי?‬

511
00:28:53,280 --> 00:28:57,720
‫הקריקטוריסטית? ביומיים הראשונים‬
‫בתערוכה שלה ההכנסות היו יותר מ-100 מיליון.‬

512
00:28:57,800 --> 00:28:59,240
‫יותר מ-100 מיליון.‬

513
00:28:59,320 --> 00:29:01,640
‫האמנים המבוגרים, אפילו הגדולים,‬

514
00:29:01,720 --> 00:29:04,000
‫לא הרוויחו כל כך הרבה במשך כל חייהם.‬

515
00:29:04,080 --> 00:29:07,400
‫אז אל תחשבו שיש לכם מה ללמד את הצעירים.‬

516
00:29:07,480 --> 00:29:08,800
‫פשוט תהיו בשקט.‬

517
00:29:08,880 --> 00:29:12,160
‫במיוחד כל האנשים המבוגרים שעובדים בפרלמנט.‬

518
00:29:16,880 --> 00:29:18,720
‫אל תריעו. לא איכנס לזה.‬

519
00:29:19,800 --> 00:29:22,920
‫כל פעם שאני מסתבך,‬
‫אני אף פעם לא רואה אף אחד מכם.‬

520
00:29:24,040 --> 00:29:26,800
‫אם אגיד יותר מזה, סריסוואן יגיש תלונה.‬

521
00:29:27,920 --> 00:29:29,840
‫למנוול הזה יש יותר מדי זמן פנוי!‬

522
00:29:36,920 --> 00:29:39,360
‫אל תמחאו כפיים, אין טעם. לא אכפת לי.‬

523
00:29:47,520 --> 00:29:52,600
‫מה שאני רוצה‬
‫לחלוק עם הדורות הצעירים זה לא ידע.‬

524
00:29:53,280 --> 00:29:54,760
‫זאת טעות שעשיתי.‬

525
00:29:55,400 --> 00:29:56,880
‫לאנשים מבוגרים‬

526
00:29:58,120 --> 00:30:01,080
‫יש את היתרון שהם עשו יותר טעויות.‬

527
00:30:01,760 --> 00:30:03,920
‫היו להם יותר הזדמנויות.‬

528
00:30:04,000 --> 00:30:06,360
‫אז אנחנו יכולים לקחת את הטעויות האלה‬

529
00:30:06,440 --> 00:30:09,160
‫וללמוד מהן, כדי שנעשה פחות טעויות בעתיד.‬

530
00:30:09,240 --> 00:30:13,680
‫האנשים שאומרים שיש להם ניסיון‬
‫הם האנשים שעשו טעויות. זה נכון.‬

531
00:30:14,200 --> 00:30:17,080
‫אז מה שהייתי מספר לצעירים‬

532
00:30:17,160 --> 00:30:19,720
‫זו דוגמה לטעות שעשיתי.‬

533
00:30:19,800 --> 00:30:22,160
‫פעם פישלתי במשהו‬

534
00:30:22,240 --> 00:30:26,000
‫באופן כל כך חמור, שזה כמעט הרג אותי.‬

535
00:30:26,080 --> 00:30:27,920
‫הייתי בן 20 ומשהו.‬

536
00:30:28,480 --> 00:30:33,840
‫התנהגתי כמו ילד טיפוסי בבית ספר מקצועי.‬
‫כמו ב"ארבעה מלכים".‬

537
00:30:34,440 --> 00:30:36,520
‫כי למדתי בבית ספר מקצועי.‬

538
00:30:37,040 --> 00:30:39,320
‫לבשתי בגדים מבית הספר.‬

539
00:30:39,400 --> 00:30:42,960
‫הרכבתי משקפי שמש וכל מיני דברים כאלה.‬

540
00:30:44,000 --> 00:30:46,320
‫בזמנו לא ידעתי למה אני עושה את זה.‬

541
00:30:46,400 --> 00:30:48,840
‫חיקיתי את האופן בו הלכו המבוגרים.‬

542
00:30:48,920 --> 00:30:50,400
‫הסתובבנו בחבורה,‬

543
00:30:50,480 --> 00:30:53,640
‫עם כתפיים מורמות, כאילו קר לנו.‬

544
00:30:53,720 --> 00:30:56,880
‫או כאילו פרקנו את האגן. הלכנו…‬

545
00:30:58,360 --> 00:31:02,600
‫אני לא יודע,‬
‫זה היה כאילו יש לנו חצץ בתוך הנעליים.‬

546
00:31:04,920 --> 00:31:07,560
‫היינו יוצאים ככה,‬
‫כאילו אנחנו בעלי מוגבלות.‬

547
00:31:07,640 --> 00:31:09,480
‫לא ידענו למה אנחנו עושים את זה.‬

548
00:31:10,240 --> 00:31:12,280
‫היינו מסתובבים בגישה‬

549
00:31:12,880 --> 00:31:16,200
‫שכל מי שרק הסתכל עלינו רוצה לריב.‬

550
00:31:16,280 --> 00:31:17,520
‫הם ביקשו את זה.‬

551
00:31:17,600 --> 00:31:19,520
‫אבל באמת,‬

552
00:31:19,600 --> 00:31:23,240
‫אם אתם רוצים להכיר מישהו, תסתכלו עליו.‬

553
00:31:23,320 --> 00:31:24,200
‫אתם יודעים?‬

554
00:31:24,280 --> 00:31:27,320
‫אי אפשר סתם לבהות לה בציצים‬
‫ולא להגיד כלום.‬

555
00:31:27,400 --> 00:31:28,720
‫זה לא יעבוד.‬

556
00:31:28,800 --> 00:31:30,480
‫אי אפשר לבהות בברכיים שלה.‬

557
00:31:30,560 --> 00:31:33,120
‫אני לא יודע מאיפה קיבלנו את זה.‬

558
00:31:33,200 --> 00:31:35,880
‫היינו מסתובבים בחבורה, לבושים בבגדים שלנו.‬

559
00:31:35,960 --> 00:31:38,600
‫הייתי ילד בעייתי. חברים שלי השפיעו עליי.‬

560
00:31:38,680 --> 00:31:41,680
‫אם נתקלנו בילדים מהתיכון,‬
‫הרבצנו להם, הצקנו להם.‬

561
00:31:41,760 --> 00:31:43,840
‫היינו לוקחים את החגורה מהמדים שלהם.‬

562
00:31:43,920 --> 00:31:45,880
‫היא בכלל התאימה לנו?‬

563
00:31:45,960 --> 00:31:47,840
‫לא, המידה הייתה שונה.‬

564
00:31:48,560 --> 00:31:51,000
‫הרבצנו לילדים מבית הספר המקצועי‬
‫ולקחנו את המדים שלהם.‬

565
00:31:51,080 --> 00:31:54,360
‫יכולנו ללבוש אותם? לא.‬
‫היינו לוקחים אבזמים ודברים כאלה.‬

566
00:31:54,440 --> 00:31:58,560
‫פשוט עשינו מה שחברים שלנו עשו.‬
‫ואמרנו שזה לבית הספר.‬

567
00:31:58,640 --> 00:32:02,720
‫זה לכבוד בית הספר שאנחנו כל כך אוהבים.‬

568
00:32:02,800 --> 00:32:04,360
‫מאז לא חזרנו.‬

569
00:32:05,240 --> 00:32:08,440
‫לא לבשתי את הבגדים האלה.‬
‫לא היה חיבור אמיתי.‬

570
00:32:08,520 --> 00:32:10,120
‫פשוט הלכתי אחרי העדר.‬

571
00:32:10,200 --> 00:32:13,400
‫בימי ה"ארבעה מלכים", הייתה תקופה‬

572
00:32:14,000 --> 00:32:17,240
‫שכולנו קראנו את הספר‬
‫"כלבים משוגעים ושות'".‬

573
00:32:17,320 --> 00:32:18,760
‫אם עדיין לא נולדתם אז,‬

574
00:32:18,840 --> 00:32:22,160
‫זה סיפור על חיים מלאי הרפתקאות.‬

575
00:32:22,240 --> 00:32:23,400
‫הלכנו לחוף הים.‬

576
00:32:23,480 --> 00:32:26,440
‫הלכתי עם החברים הכי טובים שלי, אונג ופירה.‬

577
00:32:27,000 --> 00:32:30,720
‫הרעיון היה של שניהם,‬
‫ופשוט הלכתי אחריהם. היה גם את וילאי.‬

578
00:32:31,640 --> 00:32:34,280
‫אז היינו ארבעה סך הכול. הלכנו לסאמט.‬

579
00:32:34,360 --> 00:32:36,960
‫זה סאמט של לפני 30 שנה.‬

580
00:32:37,760 --> 00:32:41,240
‫לא היו אתרי נופש. היינו בחוף סאי קאו,‬

581
00:32:41,320 --> 00:32:45,040
‫בבונגלו שבנוי מחומרים טבעיים.‬

582
00:32:45,560 --> 00:32:48,360
‫היו שם עצי קוקוס.‬

583
00:32:48,440 --> 00:32:52,520
‫הכול היה עושי מקוקוס ועץ,‬
‫הכול היה מחומרים טבעיים.‬

584
00:32:52,600 --> 00:32:54,440
‫וזה היה ממש על החוף.‬

585
00:32:54,520 --> 00:32:57,520
‫ישנו שם שני לילות. הלילה הראשון היה בסדר.‬

586
00:32:57,600 --> 00:33:00,440
‫בלילה השני שתינו בבר על החוף.‬

587
00:33:01,000 --> 00:33:04,160
‫זה היה מקום בילוי לילי,‬
‫עם מוזיקת רגאיי וכאלה.‬

588
00:33:04,240 --> 00:33:05,760
‫שתינו בירה.‬

589
00:33:07,680 --> 00:33:10,680
‫היה את השולחן שלנו,‬
‫ולידנו היה שולחן של שמונה אנשים.‬

590
00:33:10,760 --> 00:33:13,840
‫אחד החבר'ה שאל אותי, "דום, אתה רוצה בירה?"‬

591
00:33:13,920 --> 00:33:16,520
‫"לא."‬
‫"אתה לא פהאט, בן אדם!"‬

592
00:33:16,600 --> 00:33:18,880
‫"פהאט" הייתה מילה מגניבה בזמנו.‬

593
00:33:18,960 --> 00:33:20,400
‫"אתה לא פהאט."‬

594
00:33:20,480 --> 00:33:21,720
‫"אני לא פהאט?‬

595
00:33:21,800 --> 00:33:24,880
‫"אני ילד פהאט, ואני גם צדיק!"‬

596
00:33:24,960 --> 00:33:26,400
‫כל האנשים בבר שמעו אותי.‬

597
00:33:27,560 --> 00:33:28,600
‫השולחן שלידנו…‬

598
00:33:30,040 --> 00:33:31,240
‫כל השמונה קמו,‬

599
00:33:32,680 --> 00:33:35,120
‫"ילד פהאט צדיק."‬

600
00:33:36,960 --> 00:33:38,800
‫ידעתי שהם לועגים לי.‬

601
00:33:39,800 --> 00:33:41,560
‫מעליבים אותי.‬

602
00:33:42,120 --> 00:33:44,880
‫אני לא יודע מה עבר לי בראש.‬

603
00:33:45,720 --> 00:33:46,600
‫נעמדתי,‬

604
00:33:48,360 --> 00:33:51,800
‫לקחתי בקבוק שחבר שלי עדיין שתה ממנו,‬

605
00:33:51,880 --> 00:33:54,040
‫ושברתי אותו על סלע שהיה לידי.‬

606
00:33:54,120 --> 00:33:58,200
‫יש סלעים על החוף. שברתי אותו‬
‫כדי שיהיה חד, כמו שן של כריש.‬

607
00:33:58,800 --> 00:34:01,280
‫אבל אני לא בטוח למה ניסיתי לריב.‬

608
00:34:01,840 --> 00:34:02,960
‫מה היה הרעיון?‬

609
00:34:03,040 --> 00:34:06,240
‫ידעתי רק שאני רוצה להתרברב מול חברים שלי.‬

610
00:34:06,760 --> 00:34:09,040
‫לא הייתי עצמי. שברתי את הבקבוק.‬

611
00:34:11,080 --> 00:34:13,280
‫לכל מי שרוצה להיות ילד רע,‬

612
00:34:13,800 --> 00:34:17,200
‫כדאי שקודם תתאמנו על שבירת בקבוקים‬

613
00:34:17,880 --> 00:34:19,120
‫כדי שיהיו חדים.‬

614
00:34:19,960 --> 00:34:23,520
‫זאת הייתה הפעם הראשונה שלי.‬

615
00:34:24,240 --> 00:34:25,880
‫שברתי אותו, ובום!‬

616
00:34:27,040 --> 00:34:29,200
‫נשאר רק הצוואר של הבקבוק.‬

617
00:34:29,720 --> 00:34:31,080
‫הוא היה קצת מחודד,‬

618
00:34:31,760 --> 00:34:34,640
‫אבל יותר כמו שן של טונה‬
‫מאשר כמו שן של כריש.‬

619
00:34:34,720 --> 00:34:37,280
‫לא יכולתי לדקור אף אחד, רק לשרוט.‬

620
00:34:38,360 --> 00:34:40,240
‫ברגע ששברתי אותו, נדפקתי.‬

621
00:34:40,760 --> 00:34:43,520
‫כל האנשים בחבורה השנייה נעמדו.‬

622
00:34:43,600 --> 00:34:47,040
‫המתח היה גבוה. כולם נהמו.‬

623
00:34:47,120 --> 00:34:49,960
‫פחדתי נורא, אבל את הנעשה אין להשיב.‬

624
00:34:50,560 --> 00:34:52,760
‫חברים שלי לא שמו לב,‬

625
00:34:52,840 --> 00:34:55,160
‫אבל בסוף גם הם נעמדו.‬

626
00:34:56,960 --> 00:35:00,280
‫הבעלים של הבר התקרב.‬
‫"בלי ריבים! מספיק עם זה!‬

627
00:35:00,360 --> 00:35:02,240
‫"לכו מפה, לכו לישון."‬

628
00:35:02,320 --> 00:35:04,440
‫הם קמו ויצאו.‬

629
00:35:04,520 --> 00:35:08,840
‫מבחינתנו, האווירה נהרסה,‬
‫אז שילמנו את החשבון.‬

630
00:35:08,920 --> 00:35:10,960
‫אמרתי, "אני צריך ללכת לשירותים".‬

631
00:35:11,040 --> 00:35:12,200
‫אבל לא הלכתי.‬

632
00:35:13,400 --> 00:35:17,240
‫היה חשוך.‬
‫שמונת החבר'ה האלה הלכו בין העצים.‬

633
00:35:18,520 --> 00:35:20,880
‫לא הלכתי לשירותים. עקבתי אחריהם.‬

634
00:35:21,440 --> 00:35:22,960
‫עקבתי אחריהם בפחד,‬

635
00:35:24,400 --> 00:35:25,720
‫מהמקום אליו הם הולכים.‬

636
00:35:27,000 --> 00:35:28,440
‫לאן הם הולכים?‬

637
00:35:28,520 --> 00:35:32,760
‫הסתובבתי ככה בין העצים, מעבר לשירותים,‬

638
00:35:32,840 --> 00:35:34,720
‫בערך 20 מטר אחרי הבר.‬

639
00:35:34,800 --> 00:35:36,200
‫שיט.‬

640
00:35:36,280 --> 00:35:38,280
‫הם הביאו שכונה שלמה.‬

641
00:35:39,000 --> 00:35:42,120
‫השמונה היו רק חלק מחבורה גדולה יותר.‬

642
00:35:42,200 --> 00:35:45,200
‫הייתה להם מדורה והם ניגנו מוזיקה.‬

643
00:35:45,280 --> 00:35:48,640
‫זה נראה כמו טיול של חופשת האביב.‬

644
00:35:49,160 --> 00:35:51,360
‫כמו מפגש איחוד או טיול פרידה או משהו.‬

645
00:35:51,440 --> 00:35:53,680
‫הם היו כמונו, רק יותר אנשים.‬

646
00:35:53,760 --> 00:35:57,240
‫השמונה הלכו חזרה לחבורה שלהם.‬

647
00:35:57,320 --> 00:36:00,080
‫הייתי בטוח שהם יגידו לחברים שלהם,‬

648
00:36:00,160 --> 00:36:03,400
‫אז אמרתי לחבורה שלי,‬
‫"אני עייף, בואו נחזור".‬

649
00:36:03,480 --> 00:36:05,560
‫הם לא ידעו מה ראיתי.‬

650
00:36:06,520 --> 00:36:10,160
‫כשחזרנו לבונגלו שלנו אמרתי,‬
‫"בואו נצא מכאן מוקדם מחר."‬

651
00:36:10,240 --> 00:36:13,440
‫"איזו מעבורת נתפוס?"‬
‫"הראשונה, שיוצאת בשבע."‬

652
00:36:14,200 --> 00:36:15,480
‫"בוא נישאר יותר."‬

653
00:36:15,560 --> 00:36:20,520
‫"לא, בואו נלך. אימא שלי בטח מתגעגעת אליי."‬

654
00:36:20,600 --> 00:36:24,800
‫ניסיתי למצוא סיבות כדי לצאת מוקדם.‬
‫עדיין לא היה להם מושג שאנחנו בסכנה.‬

655
00:36:25,320 --> 00:36:26,760
‫קמנו מוקדם בבוקר.‬

656
00:36:27,680 --> 00:36:29,240
‫ארזתי את התיקים שלי.‬

657
00:36:29,320 --> 00:36:30,880
‫הם יצאו לאסוף צדפים.‬

658
00:36:32,320 --> 00:36:36,560
‫ילדים באותם ימים אספו צדפים‬
‫כדי להכניס אותם לצנצנות זכוכית.‬

659
00:36:36,640 --> 00:36:39,640
‫היית מכניס לשם חול ומסר, כמזכרת.‬

660
00:36:39,720 --> 00:36:42,120
‫הם היו בחוץ. לא ידעתי מה לעשות.‬

661
00:36:42,200 --> 00:36:48,120
‫הייתה שם נעל שנשטפה לחוף ונקברה בחול.‬

662
00:36:48,200 --> 00:36:49,960
‫לקחתי אותה וניקיתי אותה.‬

663
00:36:50,040 --> 00:36:53,600
‫ציירתי משהו בזמן שחיכיתי להם ולמעבורת.‬

664
00:36:54,120 --> 00:36:55,480
‫בזמן שציירתי…‬

665
00:37:00,080 --> 00:37:03,320
‫ראיתי שבהמשך החוף,‬

666
00:37:04,240 --> 00:37:07,200
‫במרחק של כ-80 מטר, הייתה‬

667
00:37:07,960 --> 00:37:11,560
‫חבורה של אנשים שהתקרבו.‬
‫כשהם הגיעו למרחק של כ-50 מטר ממני,‬

668
00:37:11,640 --> 00:37:13,680
‫זה היה כמו בסרט "ארמגדון".‬

669
00:37:15,720 --> 00:37:19,480
‫הם היו 40 איש. הם כיסו את כל החוף.‬

670
00:37:19,560 --> 00:37:21,920
‫כולם החזיקו משהו.‬

671
00:37:22,000 --> 00:37:23,240
‫כשהם התקרבו,‬

672
00:37:23,320 --> 00:37:27,480
‫שמעתי, "מזדיין, אפס, בן זונה!‬
‫רק חכו שאמצא את הפרחח הזה!"‬

673
00:37:29,400 --> 00:37:32,760
‫שמעתי רק שברי דברים, אבל זה נעשה ברור יותר‬

674
00:37:32,840 --> 00:37:34,760
‫כשהם הגיעו למרחק של 20 מטר ממני.‬

675
00:37:35,680 --> 00:37:39,080
‫אלה בטח החבר'ה שהסתבכתי איתם אתמול בלילה.‬

676
00:37:39,160 --> 00:37:40,960
‫הם כאן. שיט.‬

677
00:37:41,040 --> 00:37:45,440
‫כשהם הגיעו למרחק של 15 מטר,‬
‫אמרתי, "פירה, אונג, וילאי, תראו!"‬

678
00:37:47,200 --> 00:37:49,560
‫"אלה החבר'ה מאתמול בלילה.‬

679
00:37:50,600 --> 00:37:52,920
‫"דום, תישאר כאן. אל תדאג.‬

680
00:37:53,440 --> 00:37:56,720
‫"וילאי, פירה, בואו הנה.‬

681
00:37:56,800 --> 00:37:58,720
‫"תביאו מקלות."‬

682
00:37:58,800 --> 00:38:02,600
‫הם מצאו מקלות בין הסלעים.‬

683
00:38:02,680 --> 00:38:04,640
‫"אני הולך למצוא מקלות. תישאר פה."‬

684
00:38:04,720 --> 00:38:07,040
‫אבל לא הסתכלתי על חברים שלי.‬

685
00:38:07,120 --> 00:38:10,720
‫הסתכלתי על החבר'ה שהתקרבו.‬
‫הם היו רחוקים עשרה מטרים מאיתנו,‬

686
00:38:10,800 --> 00:38:12,960
‫אחר כך רק חמישה מטרים.‬

687
00:38:13,480 --> 00:38:16,840
‫הם היו יותר מ-40 איש, והם הקיפו אותי ככה.‬

688
00:38:16,920 --> 00:38:20,640
‫הם הקיפו אותי. כולם החזיקו משהו ביד.‬

689
00:38:22,360 --> 00:38:25,160
‫זה באמת היה כמו ב"ארבעה מלכים".‬
‫דמיינו את זה,‬

690
00:38:25,240 --> 00:38:27,840
‫פראים שמסתובבים עם כתפיים מורמות.‬

691
00:38:27,920 --> 00:38:31,520
‫היה את זה שיזם.‬
‫היו לו גינונים של ג'אז צ'אונצ'ון.‬

692
00:38:32,720 --> 00:38:33,800
‫הוא התקרב.‬

693
00:38:34,400 --> 00:38:35,480
‫"פאק!‬

694
00:38:35,560 --> 00:38:37,120
‫"המזדיין הזה!‬

695
00:38:37,680 --> 00:38:39,160
‫"בן זונה!‬

696
00:38:40,720 --> 00:38:42,280
‫"מי הפרחח הזה?"‬

697
00:38:44,760 --> 00:38:46,080
‫מה יכולתי לעשות?‬

698
00:38:46,160 --> 00:38:47,520
‫פשוט קפאתי.‬

699
00:38:47,600 --> 00:38:49,640
‫זה לא שיכולתי לריב איתם.‬

700
00:38:49,720 --> 00:38:51,600
‫אחד נגד 40. מה כבר יש לי?‬

701
00:38:51,680 --> 00:38:54,760
‫הייתה לי את הנעל הזאת מהחוף.‬

702
00:38:56,200 --> 00:38:58,680
‫הייתי צריך להציע להם שאאוורר אותם?‬

703
00:38:59,440 --> 00:39:02,280
‫וואו, הוא הסתובב סביבי.‬

704
00:39:02,360 --> 00:39:04,880
‫"היי, אפס."‬

705
00:39:05,400 --> 00:39:08,160
‫האחרים דקרו אותי במקלות,‬
‫כאילו אני גוש קקי.‬

706
00:39:08,720 --> 00:39:09,680
‫דקרו אותי.‬

707
00:39:10,200 --> 00:39:12,960
‫"אתה חושב שאתה שווה משהו, פרחח?‬

708
00:39:13,040 --> 00:39:17,280
‫"מה תעשה?" הם זזו כאילו‬
‫הם עומדים להכות אותי, אבל עדיין לא הכו.‬

709
00:39:17,360 --> 00:39:18,640
‫הם עדיין לא הכו.‬

710
00:39:18,720 --> 00:39:22,080
‫הם קיללו אותי.‬

711
00:39:22,640 --> 00:39:24,760
‫זה היה כמו השפלה באחווה באוניברסיטה.‬

712
00:39:25,400 --> 00:39:26,880
‫הם קיללו אותי‬

713
00:39:26,960 --> 00:39:29,680
‫ושלפו מולי פינים.‬

714
00:39:30,600 --> 00:39:32,080
‫כאן אנחנו אומרים "זית".‬

715
00:39:32,640 --> 00:39:35,160
‫באותו יום קיבלתי המון זיתים.‬

716
00:39:36,120 --> 00:39:38,200
‫יותר משאצטרך בעוד ארבע תקופות חיים.‬

717
00:39:38,800 --> 00:39:43,720
‫כל כך הרבה זיתים. יש לי יותר זיתים‬
‫מלכל אחד באסיה ובאזור הקוטב.‬

718
00:39:44,320 --> 00:39:45,880
‫טונות זיתים. טבעתי בזיתים.‬

719
00:39:45,960 --> 00:39:48,160
‫"אפס!‬

720
00:39:48,800 --> 00:39:50,280
‫"כלבה קטנה! טינופת!"‬

721
00:39:51,680 --> 00:39:54,280
‫קיבלתי הכול.‬

722
00:39:54,840 --> 00:39:57,880
‫הם עדיין זרקו את הידיים שלהם‬
‫לכיוון הפרצוף שלי.‬

723
00:39:57,960 --> 00:39:59,840
‫פחדתי, לא ידעתי מה לעשות.‬

724
00:40:01,120 --> 00:40:03,200
‫אז השתנתי במכנסיים.‬

725
00:40:05,320 --> 00:40:09,120
‫כל כך נלחצתי, שהשתנתי במכנסיים.‬

726
00:40:09,200 --> 00:40:12,360
‫חשבתי שהם לא יראו, כי הגלים פגעו בי.‬

727
00:40:12,440 --> 00:40:14,840
‫פשוט אתנהג כאילו לא קרה כלום.‬

728
00:40:16,240 --> 00:40:19,200
‫אבל המנהיג שלהם ראה.‬
‫הוא היה בחור שנראה קשוח.‬

729
00:40:19,280 --> 00:40:21,920
‫"שיט, מספיק, הוא השתין על עצמו!‬

730
00:40:22,800 --> 00:40:24,880
‫"אם אראה אותך בבנגקוק, חתיכת אפס,‬

731
00:40:24,960 --> 00:40:27,440
‫"אני אקרע לך את הצורה.‬

732
00:40:28,000 --> 00:40:29,160
‫"אתה מסתכל עליי?"‬

733
00:40:29,240 --> 00:40:32,160
‫אני מניח שלא הייתי אמור,‬
‫אבל לא יכולתי להימנע.‬

734
00:40:32,680 --> 00:40:34,160
‫מה יכולתי לעשות?‬

735
00:40:34,240 --> 00:40:36,120
‫הם קיללו אותי עוד קצת,‬

736
00:40:36,680 --> 00:40:40,000
‫זרקו עליי את מה שהיה להם ביד,‬
‫מקלות ובקבוקים, ואז הלכו.‬

737
00:40:41,720 --> 00:40:43,280
‫ברגע שהם הלכו,‬

738
00:40:43,360 --> 00:40:48,280
‫קרסתי על החול כאילו נאנסתי.‬

739
00:40:48,360 --> 00:40:52,560
‫זאת הייתה החוויה הכי גרועה בחיי.‬

740
00:40:53,400 --> 00:40:57,280
‫אני לא יכול לתאר במילים את איך שהרגשתי.‬

741
00:40:57,360 --> 00:41:00,600
‫לא הרבה אנשים עוברים דבר כזה.‬

742
00:41:00,680 --> 00:41:03,960
‫קרסתי שם על החוף, שכחתי מכל דבר אחר.‬

743
00:41:04,040 --> 00:41:05,600
‫שכחתי מחברים שלי.‬

744
00:41:05,680 --> 00:41:09,120
‫לקחתי את התיק שלי. המעבורת הגיעה לחוף.‬

745
00:41:09,800 --> 00:41:10,640
‫הלכתי לשם.‬

746
00:41:11,520 --> 00:41:13,680
‫הייתי הראשון שעלה.‬

747
00:41:14,200 --> 00:41:17,200
‫חיכיתי שהיא תצא, ולא ממש היה לי אכפת מתי.‬

748
00:41:17,920 --> 00:41:21,560
‫אם מישהו מכם יעלה מתישהו‬
‫למעבורת ברציף באן פה,‬

749
00:41:22,720 --> 00:41:25,000
‫החלק האחורי שלה חם מאוד.‬

750
00:41:26,040 --> 00:41:27,840
‫יש הרבה פליטה.‬

751
00:41:27,920 --> 00:41:30,360
‫לא ישבתי מאחור. ישבתי באמצע,‬

752
00:41:31,080 --> 00:41:32,600
‫כדי להתרחק מהשמש.‬

753
00:41:34,480 --> 00:41:36,360
‫יש סוף טוב לסיפור הזוועה הזה.‬

754
00:41:36,960 --> 00:41:41,560
‫הגיע זמן היציאה של המעבורת.‬
‫כל אנשי הצוות עלו.‬

755
00:41:43,240 --> 00:41:44,520
‫אותם 40 חבר'ה‬

756
00:41:45,680 --> 00:41:46,640
‫עלו גם הם.‬

757
00:41:50,480 --> 00:41:51,360
‫שיט.‬

758
00:41:52,400 --> 00:41:53,840
‫המצב עוד יכול להידרדר?‬

759
00:41:54,640 --> 00:41:56,160
‫הם עלו למעבורת,‬

760
00:41:56,240 --> 00:41:58,680
‫ורדפו אחריי כאילו אני כלב!‬

761
00:41:59,200 --> 00:42:03,760
‫"שוב אתה! לך לחלק האחורי של הסירה.‬
‫זוז או שנדרוך לך על הפרצוף!"‬

762
00:42:03,840 --> 00:42:05,760
‫הם הריצו אותי לשבת ליד האגזוז.‬

763
00:42:07,400 --> 00:42:09,400
‫הייתי צריך לשבת בשמש‬

764
00:42:09,480 --> 00:42:12,800
‫במשך כמעט שעה.‬
‫לא היו סירות מהירות באותה תקופה.‬

765
00:42:14,080 --> 00:42:16,240
‫הם התחילו לנגן שוב מוזיקה,‬

766
00:42:16,320 --> 00:42:17,880
‫לשיר ולרקוד.‬

767
00:42:17,960 --> 00:42:21,480
‫הם הראו לי עוד כמה זיתים כשהיה להם זמן.‬

768
00:42:21,560 --> 00:42:25,600
‫הייתי כל כך מלא בזיתים,‬
‫שלא אצטרך עוד בגלגולים הבאים.‬

769
00:42:25,680 --> 00:42:29,120
‫בחיי. כשהגענו לרציף באן פה,‬

770
00:42:29,960 --> 00:42:30,920
‫מיהרתי לעזוב.‬

771
00:42:31,000 --> 00:42:33,760
‫הזדחלתי לאורך המזח, קפצתי.‬

772
00:42:33,840 --> 00:42:37,960
‫הייתי צריך לתפוס את האוטובוס‬
‫של קלאנג-ריונג-בנגקוק.‬

773
00:42:38,040 --> 00:42:39,240
‫הוא היה אדום.‬

774
00:42:39,320 --> 00:42:41,040
‫מיהרתי לעלות עליו.‬

775
00:42:42,400 --> 00:42:45,240
‫החוויה המסויטת נגמרה.‬

776
00:42:45,320 --> 00:42:47,800
‫סוף סוף! לעזאזל!‬

777
00:42:49,800 --> 00:42:51,000
‫לכל מקרה מצער‬

778
00:42:52,200 --> 00:42:53,520
‫יש סוף טוב.‬

779
00:42:54,280 --> 00:42:55,720
‫הם עלו לאותו אוטובוס.‬

780
00:42:56,640 --> 00:42:57,920
‫הוא היה מלא בהם.‬

781
00:42:58,600 --> 00:42:59,840
‫מלא!‬

782
00:42:59,920 --> 00:43:02,280
‫שוב הם רדפו אחריי.‬

783
00:43:02,360 --> 00:43:05,320
‫כל ה-40 מילאו את האוטובוס.‬

784
00:43:05,400 --> 00:43:09,200
‫בדיוק כמו קודם, הם קיללו אותי ולעגו לי‬

785
00:43:09,920 --> 00:43:13,040
‫עד שהגענו לבנגקוק. השתחלתי מחוץ לאטובוס‬

786
00:43:13,120 --> 00:43:16,200
‫כשהם מקללים אותי עוד קצת.‬

787
00:43:17,760 --> 00:43:20,600
‫וברגע שירדתי,‬

788
00:43:21,440 --> 00:43:24,600
‫הפסקתי לחלוטין להיות בריון.‬

789
00:43:25,360 --> 00:43:27,560
‫התחלתי ללכת שוב בצורה נורמלית,‬

790
00:43:27,640 --> 00:43:30,440
‫עם הרגליים והכתפיים כמו אדם רגיל.‬

791
00:43:30,520 --> 00:43:32,680
‫זה נגמר. חזרתי להיות נורמלי.‬

792
00:43:32,760 --> 00:43:34,720
‫היום אני אף פעם לא נכנס לעימותים.‬

793
00:43:34,800 --> 00:43:39,320
‫אני אף פעם לא חושב להכות אף אחד. זה נגמר.‬

794
00:43:40,160 --> 00:43:44,080
‫כשירדתי מהאוטובוס, הם עדיין צעקו עליי‬

795
00:43:44,160 --> 00:43:45,640
‫ושלפו מולי זיתים.‬

796
00:43:45,720 --> 00:43:48,720
‫התגברתי על זה.‬
‫אחר כך הייתי פשוט בחור רגיל.‬

797
00:43:50,880 --> 00:43:52,640
‫אני מספר לכם על זה…‬

798
00:43:55,160 --> 00:43:56,440
‫כלקח.‬

799
00:43:56,520 --> 00:43:58,560
‫אני מניח שאהבתי לדבר יותר מדי.‬

800
00:43:59,080 --> 00:44:00,520
‫למה? אני לא יודע.‬

801
00:44:00,600 --> 00:44:04,520
‫אם הייתי יכול לראות את החבר'ה האלה היום,‬

802
00:44:05,280 --> 00:44:06,320
‫את כל ה-40,‬

803
00:44:06,400 --> 00:44:08,400
‫הייתי אומר להם,‬

804
00:44:09,440 --> 00:44:11,960
‫"אני רוצה להודות לכם‬

805
00:44:12,040 --> 00:44:15,400
‫"שחסתם על חיי. בואו נהיה כנים.‬

806
00:44:16,480 --> 00:44:19,240
‫"אחרת, לא הייתי פה היום.‬
‫תודה שחסתם על חיי."‬

807
00:44:19,320 --> 00:44:24,800
‫דיברתי יותר מדי בלי לדעת למה.‬
‫שברתי בקבוק בלי לדעת למה.‬

808
00:44:24,880 --> 00:44:29,840
‫זה לא הייתי אני.‬
‫הלכתי אחרי העדר, רציתי להיות חלק מהחבורה.‬

809
00:44:29,920 --> 00:44:32,480
‫לכבוד לא הייתה שום משמעות עבורי.‬

810
00:44:32,560 --> 00:44:34,240
‫הכול היה בראש שלי.‬

811
00:44:34,320 --> 00:44:38,720
‫אני מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו.‬

812
00:44:38,800 --> 00:44:40,040
‫אני רוצה להגיד את זה.‬

813
00:44:40,120 --> 00:44:44,520
‫אני כבר לא כזה. אני כבר לא רוצה להיות כזה.‬

814
00:44:44,600 --> 00:44:46,200
‫המסר הזה היה בשבילם.‬

815
00:44:47,080 --> 00:44:50,520
‫בנוגע לשלושת החברים שלי, שמאז אותו יום‬

816
00:44:51,600 --> 00:44:52,880
‫לא ראיתי במשך…‬

817
00:44:52,960 --> 00:44:55,000
‫לא ראיתי אותם כבר…‬

818
00:44:55,080 --> 00:44:55,920
‫אני…‬

819
00:44:56,520 --> 00:44:59,360
‫המוח שלי התרוקן. אני לא יודע איך הם חזרו.‬

820
00:44:59,440 --> 00:45:00,600
‫הפסקנו לדבר.‬

821
00:45:00,680 --> 00:45:03,560
‫עברו כבר 30 שנה. אם אראה אותם,‬

822
00:45:04,080 --> 00:45:06,160
‫זה יהיה…‬

823
00:45:11,000 --> 00:45:11,880
‫"אני רק רוצה‬

824
00:45:12,680 --> 00:45:14,240
‫"להגיד דבר אחד.‬

825
00:45:16,560 --> 00:45:19,120
‫"וילאי, פירה, אונג,‬

826
00:45:19,720 --> 00:45:20,800
‫"כולכם,‬

827
00:45:21,880 --> 00:45:23,800
‫"כבר מצאתם את המקלות, אפסים?‬

828
00:45:32,480 --> 00:45:34,040
‫"איזה סוג של מקלות חיפשתם?‬

829
00:45:34,560 --> 00:45:35,960
‫"מקלות של עץ רוזווד?‬

830
00:45:37,120 --> 00:45:39,520
‫"חיכיתם לקבל רישיון כדי לחתוך את העץ?‬

831
00:45:40,200 --> 00:45:42,240
‫"לכו תזדיינו, חלאות!"‬

832
00:45:45,880 --> 00:45:47,600
‫לא משנה איפה אראה אותם.‬

833
00:45:47,680 --> 00:45:51,640
‫זה יכול להיות בפאראגון או בפארק צ'טוצ'אק.‬

834
00:45:52,800 --> 00:45:54,280
‫אני זוכר אותו.‬

835
00:45:54,360 --> 00:45:56,080
‫"כבר מצאתם את המקלות?!"‬

836
00:45:57,160 --> 00:46:00,160
‫בלי שום פרובוקציה.‬
‫החזקתי את זה בבטן הרבה זמן.‬

837
00:46:06,240 --> 00:46:07,120
‫זה כואב?‬

838
00:46:09,240 --> 00:46:13,000
‫אני אוהב בנות שכשהן צוחקות,‬
‫הן מעסות את הלחיים שלהן. כל כך חמוד.‬

839
00:46:15,880 --> 00:46:18,080
‫את רוצה שאכתוב לך "טיגריס"?‬

840
00:46:28,360 --> 00:46:31,720
‫אנשים מדור ה-X שמתקרבים לגיל פרישה, כמוני,‬

841
00:46:31,800 --> 00:46:33,480
‫כשמגיעים לגיל הזה,‬

842
00:46:33,560 --> 00:46:35,400
‫מקבלים מעין הרגשה כזאת.‬

843
00:46:35,480 --> 00:46:39,680
‫ואני חושב שזה קורה לכולם בדור הזה.‬

844
00:46:40,480 --> 00:46:42,600
‫אתה משתוקק לטבע.‬

845
00:46:43,240 --> 00:46:45,600
‫אתה רוצה לחזור לטבע,‬

846
00:46:45,680 --> 00:46:47,760
‫להתעורר בטבע,‬

847
00:46:47,840 --> 00:46:51,160
‫לגדל ירקות בעצמך, לגדל תרנגולות וחזירים,‬

848
00:46:51,240 --> 00:46:52,520
‫כל מיני כאלה.‬

849
00:46:52,600 --> 00:46:56,800
‫אתה רואה את נאם ראפיפאט‬
‫מגדל את החזירים והביזונים שלו,‬

850
00:46:56,880 --> 00:46:59,440
‫חי בטבע, ואתה רוצה לעשות אותו דבר.‬

851
00:47:00,440 --> 00:47:01,280
‫גם אני.‬

852
00:47:02,880 --> 00:47:06,240
‫אני ממש רוצה לעשות את זה.‬
‫אני רוצה להיות בטבע.‬

853
00:47:06,320 --> 00:47:11,520
‫הייתי קצת בצ'אנג מאי, אבל בימינו, במיוחד,‬

854
00:47:11,600 --> 00:47:15,040
‫היא מלאה בתיירים. קניתי בית בנימאן.‬

855
00:47:15,840 --> 00:47:18,520
‫אני אפילו לא יכול‬
‫להוציא את המכונית שלי מהבית.‬

856
00:47:19,520 --> 00:47:21,200
‫אז זה לא מספיק טבע.‬

857
00:47:21,280 --> 00:47:22,520
‫זה לא היה זה.‬

858
00:47:22,600 --> 00:47:25,600
‫אז הלכתי לחפש מקום עם יותר טבע.‬

859
00:47:25,680 --> 00:47:29,560
‫בזמנו הייתה לי הזדמנות‬
‫לצאת לחופשה בקנצ'נבורי.‬

860
00:47:29,640 --> 00:47:30,760
‫סאי יוק נוי.‬

861
00:47:31,360 --> 00:47:32,480
‫ישנתי על רפסודה‬

862
00:47:33,840 --> 00:47:35,200
‫בסאי יוק נוי.‬

863
00:47:35,720 --> 00:47:38,120
‫ביום הראשון הייתי ממש שמח.‬

864
00:47:38,200 --> 00:47:41,040
‫התעוררתי לערפל מעל המים.‬

865
00:47:41,800 --> 00:47:44,720
‫בלילה, הקול של המים מתחת לרפסודה…‬

866
00:47:45,600 --> 00:47:47,880
‫בחיי, אלה החיים!‬

867
00:47:47,960 --> 00:47:49,560
‫זה ירוק אמיתי.‬

868
00:47:49,640 --> 00:47:52,480
‫אם מגיעים לשם בעונת הגשמים,‬

869
00:47:52,560 --> 00:47:56,960
‫אפשר לשמוע גשם קל שיורד על הגג.‬

870
00:47:57,040 --> 00:48:01,520
‫זה מה שאנשים בגילי רוצים.‬
‫אנחנו רוצים להיות במקומות כאלה.‬

871
00:48:01,600 --> 00:48:04,920
‫הייתי שם שלושה ימים,‬
‫אבל לא הייתי בטוח בעניין, אז חזרתי לעבוד.‬

872
00:48:05,000 --> 00:48:10,000
‫חזרתי לעוד שלושה ימים.‬
‫החלטתי לעבור לסאי יוק נוי.‬

873
00:48:10,080 --> 00:48:14,800
‫לא הייתי צריך הרבה מידע.‬
‫הייתי צריך רק מים זורמים ורפסודה.‬

874
00:48:15,320 --> 00:48:17,840
‫קודם הייתי צריך לבנות רפסודה.‬

875
00:48:18,520 --> 00:48:20,720
‫אבל לא ידעתי איך.‬

876
00:48:20,800 --> 00:48:23,960
‫פשוט הלכתי על זה. לא ידעתי כלום.‬

877
00:48:24,040 --> 00:48:26,120
‫איפה יש שטח למכירה?‬

878
00:48:26,200 --> 00:48:28,600
‫הסתובבתי וחיפשתי.‬

879
00:48:29,200 --> 00:48:34,160
‫ואתם יודעים מה? פגשתי מקומי על אופנוע,‬

880
00:48:34,240 --> 00:48:35,240
‫בשם קאק.‬

881
00:48:36,480 --> 00:48:37,880
‫הוא עקף אותי,‬

882
00:48:37,960 --> 00:48:40,840
‫והסתכל פעמיים, כאילו הוא מזהה אותי.‬

883
00:48:44,000 --> 00:48:45,840
‫"אתה נוז?"‬

884
00:48:47,520 --> 00:48:51,680
‫הוא בטח חשב שמוזר שאני הולך בשביל שם ביער.‬

885
00:48:51,760 --> 00:48:54,560
‫צעדתי שם ואמרתי, "כן, זה אני".‬

886
00:48:54,640 --> 00:48:55,960
‫"מה אתה עושה?"‬

887
00:48:56,040 --> 00:48:59,120
‫"אני מחפש נכס."‬

888
00:48:59,200 --> 00:49:01,240
‫"מה תמצא ככה?‬

889
00:49:01,320 --> 00:49:05,920
‫"אתה צריך לשאול את ראש הכפר.‬

890
00:49:06,000 --> 00:49:07,960
‫"אבל אני מכיר מקום. בשביל מה זה?"‬

891
00:49:08,040 --> 00:49:14,080
‫אמרתי לו שאני רוצה רפסודה.‬
‫רציתי לבנות רפסודה ולעגון בשטח של מישהו.‬

892
00:49:14,800 --> 00:49:16,600
‫"מי ייתן לך לעשות את זה?‬

893
00:49:18,360 --> 00:49:20,680
‫"אם תעגון אותה לעץ, וירד גשם,‬

894
00:49:20,760 --> 00:49:23,200
‫"והיא תגיע למחוז אחר, מה הם יעשו?‬

895
00:49:23,280 --> 00:49:27,320
‫"קודם אתה צריך שטח. העניין הוא שטח."‬

896
00:49:27,400 --> 00:49:30,280
‫"אז אני רוצה שטח קרוב לאתר הנופש שלי."‬

897
00:49:30,360 --> 00:49:33,600
‫"השטח שם מאוד יקר. הוא קרוב לכביש.‬

898
00:49:33,680 --> 00:49:38,040
‫"אם אתה רוצה שטח זול יותר,‬
‫תצטרך לחפש בצד השני."‬

899
00:49:38,720 --> 00:49:44,280
‫כדי להגיע לשם הייתי צריך לנסוע על גשר.‬
‫נסיעה של כמעט עשרה קילומטר.‬

900
00:49:44,360 --> 00:49:48,640
‫אבל הייתי נחוש.‬
‫לא היה לי ידע, רק תשוקה טהורה.‬

901
00:49:49,760 --> 00:49:52,480
‫הגעתי לאיזו חלקת אדמה, אפילו לא דונם וחצי,‬

902
00:49:52,560 --> 00:49:54,640
‫שם יכולתי לקשור רפסודה.‬

903
00:49:54,720 --> 00:49:58,240
‫קאק התקשר בשבילי לבונה הרפסודות.‬

904
00:49:58,320 --> 00:50:01,880
‫נסעתי הרבה פעמים לקנצ'נבורי‬
‫עד שהרפסודה הייתה מוכנה.‬

905
00:50:02,960 --> 00:50:07,080
‫עכשיו יכולתי להיות קרוב לטבע אמיתי.‬

906
00:50:07,160 --> 00:50:10,000
‫לא היו לי שכנים.‬

907
00:50:10,080 --> 00:50:11,800
‫היו שתי כניסות לשטח שלי.‬

908
00:50:11,880 --> 00:50:15,240
‫דרך אחת הייתה‬
‫להיכנס דרך מקדש וואנג קראצ'ה.‬

909
00:50:15,320 --> 00:50:18,600
‫היה צריך להיכנס למקדש,‬
‫לעבור את הקרמטוריום,‬

910
00:50:18,680 --> 00:50:22,360
‫את הביתן ועוד כל מיני דברים לאורך קילומטר‬
‫כדי להגיע לשטח שלי.‬

911
00:50:22,440 --> 00:50:24,680
‫או שאפשר היה לעבור‬
‫דרך מקדש קאו פאנג צ'ארונפול,‬

912
00:50:24,760 --> 00:50:29,440
‫לעבור את השער, את הקרמטוריום,‬
‫את 30 הכלבים, את בית הנזיר,‬

913
00:50:30,360 --> 00:50:33,520
‫שם שורפים גופות, לאורך קילומטר.‬

914
00:50:33,600 --> 00:50:35,800
‫אני הייתי ביניהם. לא הייתה דרך אחרת.‬

915
00:50:35,880 --> 00:50:38,360
‫שום דבר, חוץ מאשר לשוט בנהר.‬

916
00:50:39,120 --> 00:50:39,960
‫אין דרך אחרת.‬

917
00:50:40,040 --> 00:50:43,720
‫אני אוהב טבע. רציתי להיות שם לבד.‬

918
00:50:43,800 --> 00:50:49,600
‫חשבתי שיהיה מגניב לחיות ככה,‬
‫להיות לבד. אוכל לקרוא ולכתוב ספר.‬

919
00:50:49,680 --> 00:50:51,720
‫פשוט להיות בטבע.‬

920
00:50:51,800 --> 00:50:53,840
‫אוכל לגדל את האוכל שלי.‬

921
00:50:53,920 --> 00:50:56,120
‫בלילה הראשון ירד גשם.‬

922
00:50:56,840 --> 00:50:59,280
‫לא משהו רציני. זה יוצר אווירה נחמדה.‬

923
00:50:59,360 --> 00:51:03,600
‫ירד גשם. לרפסודה שבניתי הייתה אכסדרה.‬

924
00:51:03,680 --> 00:51:05,840
‫מכאן עד לשם.‬

925
00:51:06,600 --> 00:51:10,760
‫רק אכסדרה, ואז היה החדר שלי.‬
‫זו הייתה רפסודה של עשרה על עשרה.‬

926
00:51:11,320 --> 00:51:13,840
‫האכסדרה הייתה שם, וזה היה חדר השינה שלי.‬

927
00:51:14,880 --> 00:51:16,720
‫עדיין לא תליתי וילונות,‬

928
00:51:16,800 --> 00:51:20,240
‫אז היה שם רק חלון עם סרט חום עליו.‬

929
00:51:21,120 --> 00:51:22,520
‫ירד גשם בחוץ.‬

930
00:51:22,600 --> 00:51:25,600
‫אני לא מסוגל לישון כשיש אור.‬

931
00:51:26,520 --> 00:51:27,840
‫אבל אם חשוך מדי,‬

932
00:51:28,920 --> 00:51:30,200
‫אני נעשה חרד,‬

933
00:51:30,720 --> 00:51:34,520
‫כי כשחשוך שם, החשכה מוחלטת,‬

934
00:51:35,080 --> 00:51:37,040
‫כי אין בכלל שכנים.‬

935
00:51:38,000 --> 00:51:40,120
‫האור הכי קרוב היה רחוק.‬

936
00:51:41,640 --> 00:51:44,320
‫בורמזי היה יכול לבוא ולשסף לי את הגרון,‬

937
00:51:44,400 --> 00:51:46,080
‫ואף אחד לא היה יודע.‬

938
00:51:46,160 --> 00:51:49,360
‫פיתון היה יכול לאכול אותי,‬
‫ואף אחד לא היה יודע.‬

939
00:51:49,440 --> 00:51:50,440
‫היה שם ממש חשוך.‬

940
00:51:52,280 --> 00:51:54,920
‫אבל הייתי צריך לעמוד בזה, כי אני אוהב טבע.‬

941
00:51:56,760 --> 00:52:00,760
‫כיביתי את האורות,‬
‫חוץ מאשר את האור באכסדרה.‬

942
00:52:01,760 --> 00:52:02,720
‫וחשבתי,‬

943
00:52:03,840 --> 00:52:04,800
‫"נוז,‬

944
00:52:05,440 --> 00:52:07,400
‫"אל תסתכל סביב.‬

945
00:52:09,640 --> 00:52:11,440
‫"תסתכל רק לאן שאתה חייב."‬

946
00:52:12,760 --> 00:52:16,560
‫ידעתי שבשתיים בלילה‬
‫אצטרך לקום כדי לעשות פיפי.‬

947
00:52:16,640 --> 00:52:19,440
‫אז אל תחפש שום דבר, כי אתה תמצא.‬

948
00:52:19,520 --> 00:52:21,360
‫תסתכל רק על כפות הרגליים שלך.‬

949
00:52:22,000 --> 00:52:23,960
‫אז בשעה שתיים קמתי לעשות פיפי.‬

950
00:52:24,040 --> 00:52:25,680
‫הלכתי לשירותים.‬

951
00:52:25,760 --> 00:52:28,800
‫עשיתי את שלי, וחזרתי.‬

952
00:52:28,880 --> 00:52:35,040
‫כשנשכבתי שוב… זאת המראה.‬
‫כאן המיטה, המראה ואז האכסדרה.‬

953
00:52:35,880 --> 00:52:37,280
‫נשכבתי,‬

954
00:52:37,360 --> 00:52:41,000
‫אבל ברגע שהראש שלי נגע בכרית,‬

955
00:52:42,000 --> 00:52:43,880
‫בזווית העין…‬

956
00:52:46,080 --> 00:52:47,120
‫שיט.‬

957
00:52:49,320 --> 00:52:53,680
‫ישבה שם אישה זקנה לבושה בסרונג,‬
‫שהברישה את השיער שלה ככה.‬

958
00:52:54,440 --> 00:52:56,640
‫היא הברישה ככה את השיער האפור שלה.‬

959
00:52:56,720 --> 00:52:59,800
‫ראיתי אותה רק לשנייה, לשבריר שנייה.‬

960
00:52:59,880 --> 00:53:00,800
‫התהפכתי.‬

961
00:53:02,960 --> 00:53:03,920
‫"שיט.‬

962
00:53:05,400 --> 00:53:06,800
‫"למה הסתכלת לשם?"‬

963
00:53:08,080 --> 00:53:09,120
‫כעסתי על עצמי.‬

964
00:53:09,200 --> 00:53:12,400
‫"אם לא היית מסתכל והיית פשוט נשכב…‬

965
00:53:12,480 --> 00:53:17,000
‫"אבל אז היית חוטף מכה בראש‬
‫או הולך על המיטה.‬

966
00:53:17,080 --> 00:53:18,240
‫"היית חייב להסתכל.‬

967
00:53:18,320 --> 00:53:22,520
‫"שיט! זאת אשמתך, כי הסתכלת. מה עכשיו?"‬

968
00:53:22,600 --> 00:53:24,120
‫התווכחתי עם עצמי.‬

969
00:53:24,200 --> 00:53:25,280
‫התפללתי.‬

970
00:53:26,160 --> 00:53:28,040
‫התפללתי והתפללתי,‬

971
00:53:28,600 --> 00:53:33,360
‫כל תפילה שהכרתי.‬
‫באהום, אפילו אהבה ואדיבות.‬

972
00:53:33,440 --> 00:53:35,960
‫אחרי כמה זמן הבנתי‬

973
00:53:37,880 --> 00:53:39,280
‫שאני אדם מבוגר,‬

974
00:53:40,200 --> 00:53:43,480
‫ושאצטרך להישאר כאן הרבה זמן. האם אני נכנע?‬

975
00:53:43,560 --> 00:53:45,440
‫אם אפסיד, אפסיד לנצח.‬

976
00:53:45,520 --> 00:53:49,400
‫אולי אתמודד עם זה? אתייצב מול האתגר.‬

977
00:53:50,120 --> 00:53:52,920
‫נתחיל בשאלה, האם המנחה שלי הגיעה אליה?‬

978
00:53:53,000 --> 00:53:54,360
‫אם כן, היא הייתה הולכת.‬

979
00:53:54,440 --> 00:53:57,120
‫יכולנו לגמור עם זה.‬
‫אולי היא רק ביקשה מנחה.‬

980
00:53:58,400 --> 00:54:02,000
‫בכל מקרה, ניסיתי לאזור אומץ.‬
‫נשמתי נשימה עמוקה.‬

981
00:54:02,080 --> 00:54:04,160
‫הכנתי את עצמי, הסתובבתי…‬

982
00:54:05,440 --> 00:54:06,560
‫והסתכלתי.‬

983
00:54:07,720 --> 00:54:08,800
‫עדיין שם!‬

984
00:54:10,640 --> 00:54:13,800
‫עדיין יושבת שם, עם רגליים מקופלות לצד אחד.‬

985
00:54:13,880 --> 00:54:16,440
‫זה היה כלב רחוב שמגרד באוזן.‬

986
00:54:24,160 --> 00:54:26,360
‫מה לעזאזל?‬

987
00:54:28,720 --> 00:54:30,280
‫אישה זקנה בסרונג?‬

988
00:54:30,880 --> 00:54:32,200
‫טיפש.‬

989
00:54:32,280 --> 00:54:35,240
‫זה היה כלב מטונף עם פרווה מלוכלכת, שעשה…‬

990
00:54:37,720 --> 00:54:40,640
‫הרגשתי כל כך מגוחך ופתטי. אלוהים.‬

991
00:54:41,920 --> 00:54:43,800
‫"ואתה רוצה להיות בטבע?"‬

992
00:54:45,160 --> 00:54:48,560
‫אחר כך חזרתי לישון.‬

993
00:54:48,640 --> 00:54:50,520
‫"אבל מה אם הכלב הוא רוח רפאים?‬

994
00:54:51,320 --> 00:54:53,240
‫"אולי זו רוח שלובשת צורה של כלב.‬

995
00:54:53,320 --> 00:54:54,520
‫"שיהיה. תחזור לישון.‬

996
00:54:54,600 --> 00:54:56,720
‫"בבוקר אשאל את המקומיים."‬

997
00:54:56,800 --> 00:55:00,080
‫הלכתי לשאול את המקומיים‬
‫איך הכלב הגיע לרפסודה.‬

998
00:55:00,160 --> 00:55:03,800
‫"זה בטח כלב מהמקדש. אל תהיה מופתע.‬

999
00:55:03,880 --> 00:55:05,600
‫"זה בגלל הגשם.‬

1000
00:55:06,280 --> 00:55:11,240
‫"ירד גשם. הכלב בטח הלך לכיוון האור‬
‫כדי לשמור על החום.‬

1001
00:55:11,320 --> 00:55:15,680
‫"תתעלם ממנו, הוא ילך בסופו של דבר.‬
‫אם אתה פוחד, בנה גדר."‬

1002
00:55:15,760 --> 00:55:17,160
‫כל רפסודה צריכה‬

1003
00:55:17,920 --> 00:55:22,560
‫שיהיו בה קרשים. אז אני צריך‬
‫לבנות גדר גבוהה. ככה הוא לא ייכנס.‬

1004
00:55:22,640 --> 00:55:24,400
‫לא עוד כלבים. זאת הקלה.‬

1005
00:55:24,480 --> 00:55:25,920
‫אבל יש המון שממיות.‬

1006
00:55:27,400 --> 00:55:28,360
‫השממיות הגיעו.‬

1007
00:55:28,440 --> 00:55:31,680
‫איך הן עלו? הן קפצו?‬

1008
00:55:32,200 --> 00:55:36,080
‫"הן בטח זחלו מתחת לקרש.‬

1009
00:55:36,160 --> 00:55:38,080
‫"אתה פוחד מכל דבר."‬

1010
00:55:38,720 --> 00:55:40,560
‫השממיות הגיעו‬

1011
00:55:41,440 --> 00:55:42,960
‫בגלל החרקים.‬

1012
00:55:43,040 --> 00:55:45,720
‫חרקים נכנסים, ואחריהם השממיות. זה מעגל.‬

1013
00:55:46,240 --> 00:55:50,400
‫פעם הם חיו בעצים,‬
‫אבל האורות משכו חרקים, ואז את השממיות.‬

1014
00:55:50,480 --> 00:55:52,320
‫ומה אחר כך? באו נחשים.‬

1015
00:55:52,400 --> 00:55:56,200
‫היו אצלי נחשים, חברים.‬
‫כל מיני בעלי חיים שונים.‬

1016
00:55:56,280 --> 00:55:57,880
‫הטבע מחפש אותי.‬

1017
00:55:58,480 --> 00:56:01,520
‫בבנגוק אתה בדרך כלל חולץ נעליים,‬

1018
00:56:01,600 --> 00:56:03,840
‫ואחר כך פשוט נועל אותן שוב.‬

1019
00:56:03,920 --> 00:56:07,040
‫לא כאן. ברגע שנעלתי את הנעל,‬
‫הרגשתי כאילו יש שם גרב.‬

1020
00:56:08,480 --> 00:56:10,680
‫או שזו קרפדה, או שזו צפרדע.‬

1021
00:56:11,880 --> 00:56:13,960
‫ולא יכולתי לדעת מתי יבואו נחשים.‬

1022
00:56:15,200 --> 00:56:17,280
‫שממיות, נחשים, חיפושיות קצרחפיתיות.‬

1023
00:56:17,360 --> 00:56:19,240
‫אתם מכירים חיפושיות קצרחפיתיות?‬

1024
00:56:19,320 --> 00:56:21,080
‫הן באות אחרי שיורד גשם.‬

1025
00:56:21,160 --> 00:56:24,960
‫יש להן פסים על הגב.‬
‫לגעת בחיפושית כזאת זה כמו לגעת בחומצה.‬

1026
00:56:25,040 --> 00:56:28,320
‫כל מיני חיות הגיעו לרפסודה שלי. יונים.‬

1027
00:56:29,960 --> 00:56:31,200
‫חשבתי שזאת רוח רפאים.‬

1028
00:56:32,160 --> 00:56:34,520
‫על הגג. מתי הן הגיעו לשם?‬

1029
00:56:34,600 --> 00:56:36,680
‫פאק, למה יש כל כך הרבה?‬

1030
00:56:37,960 --> 00:56:40,960
‫זבובי פירות. הם באים בקיץ.‬

1031
00:56:41,040 --> 00:56:42,440
‫לא בבודדים או בזוגות.‬

1032
00:56:42,520 --> 00:56:45,040
‫הם באים במאות אלפים.‬

1033
00:56:45,120 --> 00:56:50,800
‫חשבתי שאהיה קרוב למים פתוחים,‬
‫שאקרא ספרים שלא קראתי הרבה זמן,‬

1034
00:56:50,880 --> 00:56:52,480
‫שאכתוב תסריטים.‬

1035
00:56:52,560 --> 00:56:55,000
‫אין סיכוי. הם עפו סביב העיניים שלי.‬

1036
00:56:56,000 --> 00:56:59,040
‫הם נכנסו לי לעיניים והסתובבו בפנים.‬

1037
00:56:59,120 --> 00:57:02,040
‫ניסיתי להרכיב את המשקפיים‬
‫קרוב יותר לעיניים,‬

1038
00:57:02,120 --> 00:57:05,440
‫אבל הם שיתפו פעולה‬
‫וזחלו מלמטה לתוך העיניים שלי.‬

1039
00:57:06,360 --> 00:57:09,560
‫בדרך כלל הם עפים סביב ביזונים,‬
‫אבל לא היו שם ביזונים.‬

1040
00:57:15,120 --> 00:57:17,880
‫אני חייב ללמוד לחיות איתם.‬

1041
00:57:18,400 --> 00:57:21,800
‫חיפשתי בגוגל, "איך להיפטר מזבובי פירות?"‬

1042
00:57:21,880 --> 00:57:25,640
‫ניסיתי לחפש, אבל האינטרנט…‬

1043
00:57:25,720 --> 00:57:28,320
‫אני אפילו לא רוצה להיכנס לזה.‬

1044
00:57:28,400 --> 00:57:30,760
‫רציתי להיות בטבע.‬

1045
00:57:30,840 --> 00:57:31,840
‫אין אינטרנט.‬

1046
00:57:31,920 --> 00:57:35,720
‫לקח לי הרבה זמן לגלות‬
‫שצריך להשתמש בעלים של פרח הטווס.‬

1047
00:57:37,320 --> 00:57:39,360
‫הם יכולים להרחיק זבובי פירות.‬

1048
00:57:39,440 --> 00:57:42,680
‫למזלי היה עץ בשטח שלי,‬

1049
00:57:42,760 --> 00:57:45,320
‫אז טיפסתי עליו ולקחתי כמה עלים.‬

1050
00:57:45,400 --> 00:57:49,880
‫לקחתי כמה עלים‬
‫ושמתי אותם לידי בזמן שכתבתי.‬

1051
00:57:49,960 --> 00:57:53,200
‫הם לא עזרו.‬
‫הזבובים המשיכו להיכנס לי לעיניים.‬

1052
00:57:54,520 --> 00:57:56,480
‫קשרתי את העלים למשקפיים.‬

1053
00:57:58,760 --> 00:58:02,080
‫כמו אדם משוגע. נראיתי כמו שיח.‬

1054
00:58:04,360 --> 00:58:08,720
‫אני אומר לכם,‬
‫אל תאמינו לגוגל. זה לא עזר בכלום!‬

1055
00:58:08,800 --> 00:58:10,720
‫הם נכנסו לי לעיניים כמו קודם.‬

1056
00:58:10,800 --> 00:58:13,400
‫ומה שיותר גרוע, העלים היו מסריחים.‬

1057
00:58:14,320 --> 00:58:16,640
‫הם סחררו אותי וגרמו לי להתעטש.‬

1058
00:58:16,720 --> 00:58:21,320
‫היו לי אלרגיות, הייתה לי נזלת.‬
‫איך יכולתי לחיות בטבע?‬

1059
00:58:22,040 --> 00:58:24,920
‫היה מאוד קשה לעבור כל לילה.‬

1060
00:58:25,000 --> 00:58:27,520
‫חלק מהלילות במיוחד. שכבתי במיטה,‬

1061
00:58:28,480 --> 00:58:32,760
‫וכל מה שיכולתי לחשוב עליו,‬
‫כי זה מה שאני יודע…‬

1062
00:58:33,560 --> 00:58:35,040
‫אני במיטה… רוח רפאים?‬

1063
00:58:36,200 --> 00:58:38,240
‫רוח רפאים תוקפת אותי.‬

1064
00:58:38,320 --> 00:58:40,080
‫"איך אתה מעז להיות בשטח שלי?"‬

1065
00:58:43,640 --> 00:58:44,920
‫הלכתי לשאול את קאק‬

1066
00:58:45,000 --> 00:58:48,640
‫אם יש שם רוחות רפאים.‬
‫השטח שלי נמצא בין שני מקדשים.‬

1067
00:58:48,720 --> 00:58:50,240
‫אולי הייתה לוויה לאחרונה?‬

1068
00:58:50,320 --> 00:58:53,560
‫"אלוהים. כשיורד גשם,‬

1069
00:58:54,360 --> 00:58:56,920
‫"בולי עץ ובמבוק נסחפים בנהר.‬

1070
00:58:57,000 --> 00:58:59,720
‫"הם נכנסים מתחת לרפסודה‬
‫ופוגעים בפונטונים."‬

1071
00:59:03,040 --> 00:59:04,800
‫נראיתי מובס.‬

1072
00:59:06,800 --> 00:59:08,920
‫אני מודה שאני לא יודע לבשל.‬

1073
00:59:09,440 --> 00:59:12,120
‫אני לא יודע. כשהגיע הלילה,‬

1074
00:59:13,720 --> 00:59:15,480
‫רציתי ללכת ל"סבן אילבן".‬

1075
00:59:16,120 --> 00:59:20,240
‫הסבן אילבן הכי קרוב‬
‫היה במרחק שמונה קילומטרים לפחות.‬

1076
00:59:20,880 --> 00:59:24,760
‫אבל זו לא הייתה הבעיה.‬
‫הייתי צריך ללכת דרך המקדש.‬

1077
00:59:25,680 --> 00:59:30,280
‫מסיבה כלשהי, במקדשים באזורים כפריים‬
‫מנסים לחסוך כסף בכך שמכבים את כל האורות.‬

1078
00:59:30,360 --> 00:59:31,880
‫הוצאתי את המכונית שלי.‬

1079
00:59:31,960 --> 00:59:34,840
‫הנה הרפסודה, הייתי צריך לטפס על הגבעה‬

1080
00:59:34,920 --> 00:59:37,000
‫ואז לעלות לכביש.‬

1081
00:59:37,680 --> 00:59:41,680
‫היה חושך מוחלט. האורות שלי היו היחידים.‬

1082
00:59:42,200 --> 00:59:44,120
‫בחוץ היה חושך מוחלט.‬

1083
00:59:44,200 --> 00:59:47,920
‫ניסיתי לכבות את הפנסים שלי,‬
‫והייתי אחד עם החושך.‬

1084
00:59:48,760 --> 00:59:50,120
‫הלכתי קצת.‬

1085
00:59:51,280 --> 00:59:53,360
‫כמעט הגעתי למקדש, בערך קילומטר.‬

1086
00:59:53,440 --> 00:59:55,520
‫ברגע שראיתי את הקרמטוריום…‬

1087
01:00:00,360 --> 01:00:01,560
‫כבר לא הייתי רעב.‬

1088
01:00:02,800 --> 01:00:04,640
‫חזרתי והכנתי אינסטנט נודלס.‬

1089
01:00:06,320 --> 01:00:08,000
‫שום דבר לא היה קל.‬

1090
01:00:08,080 --> 01:00:11,240
‫הירקות שרציתי לגדל? התולעים אכלו אותם.‬

1091
01:00:11,320 --> 01:00:15,440
‫אל תהיו תמימים ותחשבו‬
‫שבעזרת חומץ עץ תוכלו להיפטר מתולעים.‬

1092
01:00:15,520 --> 01:00:17,480
‫אי אפשר.‬

1093
01:00:17,560 --> 01:00:20,840
‫דיברתי עם חקלאים.‬
‫שימוש בחומץ עץ הוא רק מיתוס.‬

1094
01:00:20,920 --> 01:00:23,280
‫הוא מבלבל את התולעים,‬

1095
01:00:23,360 --> 01:00:25,520
‫אבל לא מרחיק אותן.‬

1096
01:00:25,600 --> 01:00:27,280
‫"אז איך אתן עושות את זה?"‬

1097
01:00:27,840 --> 01:00:29,320
‫"קוטל חרקים, ילד!"‬

1098
01:00:31,680 --> 01:00:35,240
‫גיליתי את האמת‬

1099
01:00:35,800 --> 01:00:39,360
‫בתקופה שבה חייתי בטבע ורציתי להיות עצמאי.‬

1100
01:00:40,440 --> 01:00:42,000
‫אני אגיד לכם.‬

1101
01:00:43,000 --> 01:00:44,400
‫שום דבר לא מספק אותי.‬

1102
01:00:50,120 --> 01:00:51,440
‫לא יכולתי להישאר.‬

1103
01:00:52,320 --> 01:00:53,800
‫זה לא בשבילי.‬

1104
01:00:53,880 --> 01:00:58,160
‫רק העמדתי פנים‬
‫שאני רוצה להיות עצמאי ולגדל ירקות.‬

1105
01:00:58,240 --> 01:01:03,840
‫זה לא באמת הייתי אני, הכול היה הצגה.‬
‫רק רציתי להיות האיש הזה.‬

1106
01:01:03,920 --> 01:01:06,000
‫זה לא היה קל.‬

1107
01:01:06,080 --> 01:01:10,560
‫רק הלכתי בעקבות סלבריטאים ומשפיענים.‬

1108
01:01:10,640 --> 01:01:13,560
‫ראיתי אותם קוצרים אורז.‬

1109
01:01:13,640 --> 01:01:15,320
‫טיפש, הם יצאו מוואן!‬

1110
01:01:16,920 --> 01:01:19,640
‫הם מורחים מקדם הגנה,‬

1111
01:01:19,720 --> 01:01:23,960
‫יורדים, עושים פוזות לאינסטגרם,‬
‫ואז חוזרים למזגן.‬

1112
01:01:24,040 --> 01:01:25,320
‫מי שבאמת עושים את זה‬

1113
01:01:26,240 --> 01:01:27,520
‫הם החקלאים.‬

1114
01:01:27,600 --> 01:01:30,200
‫עכשיו אני יודע לא להעמיד פנים שאני כזה.‬

1115
01:01:30,960 --> 01:01:32,160
‫אני לא חקלאי.‬

1116
01:01:32,840 --> 01:01:36,440
‫כילד, הייתי מספיק עני.‬
‫אני לא צריך להעמיד פנים שאני עני עכשיו.‬

1117
01:01:36,520 --> 01:01:38,440
‫נכון? אני רוצה מזגן.‬

1118
01:01:38,960 --> 01:01:43,600
‫אינטרנט מהיר כדי לצפות בנטפליקס כל היום,‬
‫ובלי זבובי פירות בעיניים.‬

1119
01:01:45,560 --> 01:01:46,520
‫אני צרכן.‬

1120
01:01:52,840 --> 01:01:55,320
‫אנשים אחרים יכולים לייצר. אני אקנה.‬

1121
01:01:55,400 --> 01:01:56,920
‫זאת חברה מאוזנת.‬

1122
01:01:57,000 --> 01:01:59,840
‫אחרת, כולם היו מגדלים‬
‫את הירקות שלהם בעצמם.‬

1123
01:01:59,920 --> 01:02:02,680
‫הלכתי לשוק בסאי יוק נוי.‬

1124
01:02:02,760 --> 01:02:06,960
‫המוכרים אמרו שהמכירות חלשות‬
‫כי כל האזור מלא בחקלאים.‬

1125
01:02:07,040 --> 01:02:09,640
‫כולם מגדלים אוכל. לא היה מי שיקנה.‬

1126
01:02:09,720 --> 01:02:13,880
‫מי שמגדל אוכל יודע שאחרי שקוצרים,‬
‫אי אפשר לאכול בזמן.‬

1127
01:02:13,960 --> 01:02:15,520
‫אכלתי יותר מדי.‬

1128
01:02:15,600 --> 01:02:19,520
‫למי אתן? לא היו לי שכנים.‬

1129
01:02:23,200 --> 01:02:24,080
‫אתם יודעים?‬

1130
01:02:31,160 --> 01:02:32,240
‫של מי הטלפון הזה?‬

1131
01:02:35,120 --> 01:02:36,240
‫דינג-דונג.‬

1132
01:02:37,440 --> 01:02:40,080
‫זה הטלפון של בלה? אז אל תכבי אותו.‬

1133
01:02:40,160 --> 01:02:45,160
‫בואו נקשיב. אני אוהב את זה.‬
‫כשאני על הבמה, צלצול כזה מרגיע אותי.‬

1134
01:02:46,520 --> 01:02:48,080
‫תפעילי שלושה כאלה.‬

1135
01:02:49,560 --> 01:02:51,680
‫כל מי שיש לו בעיה מוזמן ללכת.‬

1136
01:02:59,520 --> 01:03:02,520
‫במהלך Deaw 12…‬

1137
01:03:05,160 --> 01:03:08,480
‫הודעתי על אירוסיי.‬

1138
01:03:09,960 --> 01:03:11,440
‫זה היה לפני חמש שנים.‬

1139
01:03:13,600 --> 01:03:16,280
‫אנשים שאלו אותי אם זה כבר קרה.‬

1140
01:03:17,800 --> 01:03:20,040
‫"מה עם הבית של הכלה שהתרברבת לגביו?"‬

1141
01:03:20,120 --> 01:03:22,000
‫הבית היה גמור אז.‬

1142
01:03:22,080 --> 01:03:23,200
‫חמש שנים אחר כך,‬

1143
01:03:23,920 --> 01:03:24,840
‫אני עדיין לבד.‬

1144
01:03:26,360 --> 01:03:30,040
‫שואלים אותי, "אתה לא מרגיש בודד?"‬

1145
01:03:31,480 --> 01:03:32,440
‫"אני בסדר."‬

1146
01:03:32,520 --> 01:03:33,520
‫"איך?"‬

1147
01:03:34,040 --> 01:03:35,800
‫בזכות נערות ליווי.‬

1148
01:03:37,520 --> 01:03:39,400
‫לא ידעתם עליהן?‬

1149
01:03:40,280 --> 01:03:41,840
‫אני מסתדר בזכותן.‬

1150
01:03:44,560 --> 01:03:49,840
‫יצא לי להכיר אותן מצוין לאחרונה.‬

1151
01:03:49,920 --> 01:03:52,160
‫אני לא תמים עד כדי כך שלא שמעתי עליהן.‬

1152
01:03:52,240 --> 01:03:55,400
‫ידעתי עליהן, אבל אף פעם לא הייתי אצל אחת.‬

1153
01:03:56,120 --> 01:03:58,200
‫לא מזמן חבר הזמין אותי‬

1154
01:03:58,800 --> 01:04:02,160
‫לפגישת עסקים במסעדה יפנית בסאטורן.‬

1155
01:04:02,240 --> 01:04:05,320
‫זה היה מקום בורגני עם אזור אח"מים.‬

1156
01:04:05,400 --> 01:04:08,800
‫חשבתי שבאמת נדבר עסקים.‬

1157
01:04:08,880 --> 01:04:12,040
‫כולם סביב השולחן היו אנשי עסקים גדולים.‬

1158
01:04:12,120 --> 01:04:15,480
‫חשבתי שהם רוצים אותי כמנחה או משהו.‬

1159
01:04:15,560 --> 01:04:17,880
‫התלבשתי יפה. ואז התיישבנו.‬

1160
01:04:17,960 --> 01:04:19,800
‫הם היו שישה או שבעה.‬

1161
01:04:19,880 --> 01:04:23,400
‫הצטרפתי אליהם ודיברנו קצת, סמול טוק.‬

1162
01:04:23,480 --> 01:04:25,800
‫הם אמרו שעוד אנשים יצטרפו אלינו.‬

1163
01:04:26,320 --> 01:04:29,920
‫חשבתי שהם דיברו על עוד אנשי עסקים.‬
‫ואז הדלת נפתחה.‬

1164
01:04:31,960 --> 01:04:33,120
‫מהממות.‬

1165
01:04:34,160 --> 01:04:35,680
‫הן היו ארבע.‬

1166
01:04:35,760 --> 01:04:39,960
‫הן הגיעו והתיישבו במקומות שנשמרו להן.‬

1167
01:04:40,560 --> 01:04:42,080
‫לאחת מהן קראו‬

1168
01:04:42,760 --> 01:04:46,120
‫ג'וי, לצורך העניין, והיא התיישבה לידי.‬

1169
01:04:46,200 --> 01:04:51,120
‫הן עד כדי כך מקצועניות.‬
‫הן מתנהגות בצורה מאוד פמיליארית.‬

1170
01:04:51,960 --> 01:04:53,080
‫כמו חברה מבית הספר.‬

1171
01:04:53,800 --> 01:04:55,000
‫"נוז ככה, נוז ככה…"‬

1172
01:04:55,080 --> 01:04:59,040
‫הן פשוט ישר השתלבו.‬
‫אז לזה קוראים "מקצוענית".‬

1173
01:04:59,120 --> 01:05:01,720
‫אבל הן לא עושות שום דבר מיני.‬

1174
01:05:01,800 --> 01:05:04,200
‫הן רק מבדרות.‬

1175
01:05:04,800 --> 01:05:07,960
‫נהנינו, דיברנו מלוכלך.‬

1176
01:05:08,040 --> 01:05:13,400
‫אבל שמתי לב שג'וי,‬
‫שישבה לידי, לא אמרה הרבה.‬

1177
01:05:13,960 --> 01:05:17,160
‫אז חשבתי שאהיה ג'נטלמן,‬

1178
01:05:18,840 --> 01:05:20,200
‫ואקח קצת אוכל…‬

1179
01:05:20,280 --> 01:05:23,440
‫אני אהיה כן איתכם, ניסיתי לפלרטט.‬

1180
01:05:24,440 --> 01:05:27,880
‫לקחתי סושי והנחתי אותו על הצלחת שלה.‬

1181
01:05:30,920 --> 01:05:34,960
‫היא הסתובבה אליי ואמרה,‬
‫"נתת לי רק ביס אחד.‬

1182
01:05:35,640 --> 01:05:38,720
‫"אבל כשאוכל אותך, אני אקח שני ביסים."‬

1183
01:05:47,400 --> 01:05:48,840
‫זה ליווי אמיתי.‬

1184
01:05:52,560 --> 01:05:53,800
‫נתתי לה ואסאבי.‬

1185
01:05:53,880 --> 01:05:57,240
‫"תיזהרי, מותק, זה חריף.‬
‫זה ואסאבי טרי, בבקשה."‬

1186
01:05:59,200 --> 01:06:00,280
‫"אבל…‬

1187
01:06:00,840 --> 01:06:01,880
‫"אני יותר חריפה."‬

1188
01:06:08,880 --> 01:06:14,840
‫אחר כך ראיתי שהיא לובשת ג'קט כזה,‬
‫שנשים אוהבות ללבוש.‬

1189
01:06:15,560 --> 01:06:18,120
‫כמו בלייזר, אבל הזרועות לא נכנסות.‬

1190
01:06:18,200 --> 01:06:20,800
‫לא הבנתי למה היא לובשת את זה.‬

1191
01:06:21,600 --> 01:06:22,800
‫בטח היה לה קשה…‬

1192
01:06:23,840 --> 01:06:26,760
‫בטח היה לה קשה להרים את היד או לקחת משהו.‬

1193
01:06:26,840 --> 01:06:30,160
‫כאילו שהיא הסתובבה עם מוט‬
‫שדברים תלויים עליו בשני הצדדים.‬

1194
01:06:31,800 --> 01:06:32,920
‫שאלתי אותה,‬

1195
01:06:33,000 --> 01:06:35,080
‫"קר לך?‬

1196
01:06:35,160 --> 01:06:39,440
‫"אם קר לך,‬
‫אגיד לעובדים כאן שיחלישו את המזגן."‬

1197
01:06:39,520 --> 01:06:41,600
‫היא אמרה, "לא קר לי.‬

1198
01:06:41,680 --> 01:06:43,640
‫"אם אוריד את זה,‬

1199
01:06:45,120 --> 01:06:48,440
‫"כולם יראו את השדיים שלי.‬

1200
01:06:49,320 --> 01:06:50,680
‫"תוכל להתמודד עם זה?"‬

1201
01:06:54,120 --> 01:06:56,560
‫היא הורידה את הג'קט לפני שהספקתי לענות.‬

1202
01:06:58,560 --> 01:07:02,560
‫היא תלתה אותו על כיסא‬
‫ואז הסתובבה והסתכלה עליי.‬

1203
01:07:03,240 --> 01:07:04,400
‫הייתי ממש כאן.‬

1204
01:07:05,520 --> 01:07:07,280
‫והדבר הראשון שהיא אמרה היה,‬

1205
01:07:08,400 --> 01:07:10,000
‫"אתה חושב שהם גדולים?"‬

1206
01:07:11,440 --> 01:07:14,880
‫אף פעם בחיי לא ניהלתי שיחה כזאת.‬

1207
01:07:14,960 --> 01:07:17,560
‫אישה פשוט שאלה אותי,‬
‫"אתה חושב שהם גדולים?"‬

1208
01:07:18,440 --> 01:07:21,000
‫אם זה מקובל אוניברסלית, אשתמש בזה.‬

1209
01:07:21,600 --> 01:07:25,280
‫מותר לי לשאול אישה ברכבת,‬
‫"הזין שלי נראה גדול?"‬

1210
01:07:33,760 --> 01:07:34,920
‫מאוד מבדר.‬

1211
01:07:35,000 --> 01:07:38,200
‫זאת הייתה שיחה חדשה עבורי.‬
‫היא מייד החייתה אותי.‬

1212
01:07:39,000 --> 01:07:39,840
‫"טוב…‬

1213
01:07:41,080 --> 01:07:42,640
‫"הם יפים ופרופורציונליים."‬

1214
01:07:44,600 --> 01:07:48,400
‫היא אמרה, "אני אעשה הגדלת חזה‬
‫כדי שיהיו במידה אי-קאפ."‬

1215
01:07:49,280 --> 01:07:52,400
‫שאלתי, "למה? הם כבר טובים".‬

1216
01:07:52,480 --> 01:07:55,760
‫"אתה לא מבין. יש הרבה תחרות בעבודה הזאת.‬

1217
01:07:56,280 --> 01:07:58,160
‫"חייבת להיות לי נקודת מכירה."‬

1218
01:07:58,240 --> 01:07:59,920
‫"הם נראים טבעיים.‬

1219
01:08:00,000 --> 01:08:04,680
‫"גם טבעיים זו נקודת מכירה,‬
‫וקשה למצוא כזו בימינו."‬

1220
01:08:06,840 --> 01:08:07,920
‫"איחרת.‬

1221
01:08:08,000 --> 01:08:10,360
‫"הניתוח שלי בעוד ארבעה ימים."‬

1222
01:08:11,720 --> 01:08:13,040
‫"באמת?"‬

1223
01:08:14,280 --> 01:08:18,360
‫היא נאנחה.‬
‫"אבל לא אוכל לעשות את זה בכל מקרה."‬

1224
01:08:18,440 --> 01:08:19,640
‫"למה לא?"‬

1225
01:08:20,640 --> 01:08:21,720
‫"חסרים לי 40,000."‬

1226
01:08:26,920 --> 01:08:29,320
‫אמרתי לה שתדחה את הניתוח.‬

1227
01:08:34,680 --> 01:08:36,880
‫היא אמרה, "אני לא יכולה.‬

1228
01:08:36,960 --> 01:08:40,320
‫"המנתח מפורסם."‬
‫היא מנתה כמה מהלקוחות הסלבריטאיות שלו.‬

1229
01:08:40,920 --> 01:08:43,880
‫"הוא ממש טוב. קשה להשיג תור אליו.‬

1230
01:08:43,960 --> 01:08:46,560
‫"והכי חשוב, אני צריכה אותם מהר."‬

1231
01:08:47,120 --> 01:08:51,600
‫"צריכה אותם מהר?" הייתי מבולבל.‬
‫יש רשימת המתנה של אנשים שרוצים למצוץ אותם?‬

1232
01:08:53,040 --> 01:08:56,040
‫לא ידעתי מה להגיד. "כן."‬

1233
01:08:56,120 --> 01:08:58,640
‫התחלתי לאכול שוב כדי להימנע מלדבר איתה.‬

1234
01:08:58,720 --> 01:09:01,280
‫שתיתי שלוק תה ירוק.‬

1235
01:09:01,360 --> 01:09:04,800
‫הייתה שתיקה מביכה, ואז היא אמרה לי,‬

1236
01:09:05,520 --> 01:09:06,400
‫"נוז,‬

1237
01:09:07,640 --> 01:09:09,000
‫"אם תעזור לי‬

1238
01:09:10,760 --> 01:09:11,840
‫"עם ה-40,000,‬

1239
01:09:12,640 --> 01:09:15,520
‫"אחרי הניתוח, תהיה הראשון שיראה אותם."‬

1240
01:09:19,520 --> 01:09:21,600
‫חכו. לא נולדתי אתמול.‬

1241
01:09:22,200 --> 01:09:24,840
‫אני אדם מבוגר. כבר ראיתי הרבה.‬

1242
01:09:24,920 --> 01:09:28,880
‫רק הכרנו, והיא מבקשת ממני‬
‫40,000 בשביל הגדלת חזה?‬

1243
01:09:28,960 --> 01:09:30,480
‫אתם יודעים מה אמרתי לה?‬

1244
01:09:31,000 --> 01:09:32,360
‫"ג'וי…‬

1245
01:09:35,120 --> 01:09:36,320
‫"תני לי פרטי חשבון."‬

1246
01:09:41,840 --> 01:09:42,760
‫יש לך "ליין?"‬

1247
01:09:42,840 --> 01:09:46,520
‫העברתי לה את הכסף מייד.‬

1248
01:09:46,600 --> 01:09:50,000
‫שלחתי. בעוד ארבעה ימים‬
‫אהיה הראשון שיראה אותם.‬

1249
01:09:51,080 --> 01:09:52,720
‫לא הייתי צריך לחכות ארבעה ימים.‬

1250
01:09:52,800 --> 01:09:56,120
‫בערך בשעה שתיים בלילה‬
‫היא חסמה את חשבון ה"ליין" שלי.‬

1251
01:10:02,720 --> 01:10:05,040
‫אני יודע שזה יהיה בנטפליקס.‬

1252
01:10:05,560 --> 01:10:06,640
‫אז לפחות,‬

1253
01:10:08,040 --> 01:10:09,160
‫אם היא צופה…‬

1254
01:10:09,920 --> 01:10:11,120
‫אני אדבר למצלמה.‬

1255
01:10:12,720 --> 01:10:13,760
‫ג'וי…‬

1256
01:10:16,440 --> 01:10:17,600
‫ה-40,000 האלה‬

1257
01:10:19,360 --> 01:10:20,480
‫הם לא בעיה.‬

1258
01:10:21,520 --> 01:10:23,600
‫אני לא מבקש אותם בחזרה.‬

1259
01:10:25,440 --> 01:10:29,880
‫היה שווה לשלם‬
‫תמורת שירות בידורי מקצועי כל כך.‬

1260
01:10:30,520 --> 01:10:32,440
‫אבל…‬

1261
01:10:33,840 --> 01:10:37,040
‫טוב, אני רוצה לבקש ממך רק דבר אחד קטן.‬

1262
01:10:37,120 --> 01:10:41,480
‫באותו לילה, כשישבנו זה ליד זה,‬
‫ראיתי שיש לה קעקועים מאוד יפים.‬

1263
01:10:41,560 --> 01:10:43,960
‫הם היו כאן וכאן, קעקועים בסגנון גרפי.‬

1264
01:10:44,040 --> 01:10:47,400
‫אני רוצה לבקש ממך, ג'וי,‬

1265
01:10:48,080 --> 01:10:49,080
‫שתעשי קעקוע‬

1266
01:10:50,160 --> 01:10:51,520
‫של השם שלי‬

1267
01:10:52,800 --> 01:10:53,880
‫מתחת לשד שלך.‬

1268
01:10:57,360 --> 01:10:58,720
‫השם של התורם שלך.‬

1269
01:11:08,160 --> 01:11:10,520
‫כמו שכשהולכים למקדשים,‬

1270
01:11:10,600 --> 01:11:13,400
‫יש שמות חרוטים על מגשים, צלחות, כיסאות‬

1271
01:11:13,480 --> 01:11:15,640
‫ועל הבסיס של סוג מסוים של מצבות.‬

1272
01:11:18,280 --> 01:11:22,480
‫אז כשאנשים ישתמשו בשדיים שלה,‬

1273
01:11:22,560 --> 01:11:26,440
‫כשהם ילטפו אותם,‬

1274
01:11:27,560 --> 01:11:30,600
‫ידחפו אותם, ימצצו,‬

1275
01:11:30,680 --> 01:11:33,440
‫יסניפו, ילקקו, מה שלא יהיה,‬

1276
01:11:34,400 --> 01:11:35,360
‫"רק רגע.‬

1277
01:11:36,080 --> 01:11:39,480
‫"נתרמו על ידי נוז אודום טפאניש."‬

1278
01:11:39,560 --> 01:11:40,960
‫חכו שנייה.‬

1279
01:11:41,800 --> 01:11:43,480
‫"אני שמח בזכות המנחה שלו."‬

1280
01:11:59,400 --> 01:12:01,720
‫זה לא שאני לא מחפש בת זוג.‬

1281
01:12:02,280 --> 01:12:04,960
‫זה לא העניין. אני יוצא לדייטים כמו כולם.‬

1282
01:12:05,040 --> 01:12:08,920
‫כשאתה רוצה אהבה,‬
‫אתה יוצא ומוצא מישהי שאתה בקטע שלה,‬

1283
01:12:09,000 --> 01:12:12,240
‫ואתה יוצא איתה ולומד להכיר אותה.‬
‫אבל העניין הוא‬

1284
01:12:13,280 --> 01:12:14,680
‫שאהבה זה לא מספיק.‬

1285
01:12:14,760 --> 01:12:18,680
‫מערכות יחסים גם לא מתקיימות‬
‫רק בין שני אנשים.‬

1286
01:12:18,760 --> 01:12:22,160
‫אהבה מערבת הרבה אנשים סביב אותם שני אנשים.‬

1287
01:12:22,240 --> 01:12:25,160
‫הורים, אחים ואחיות, קרובי משפחה, קולגות.‬

1288
01:12:25,240 --> 01:12:29,960
‫האהבה מערבת הרבה אנשים,‬
‫וגם את הפרטים הקטנים לגבי אותו אדם.‬

1289
01:12:31,120 --> 01:12:33,480
‫פרטים שקשורים לאכילה, לקקי, לסקס, לשינה.‬

1290
01:12:34,040 --> 01:12:35,480
‫אכילה, קקי, סקס, שינה.‬

1291
01:12:35,560 --> 01:12:36,400
‫אכילה.‬

1292
01:12:37,000 --> 01:12:38,440
‫דמיינו‬

1293
01:12:39,680 --> 01:12:41,920
‫שמישהו אוהב לאכול.‬

1294
01:12:42,000 --> 01:12:44,280
‫הוא אוכל ואוכל, וזה משמח אותו.‬

1295
01:12:44,360 --> 01:12:48,640
‫אבל האדם השני בקשר לא אוהב את זה.‬
‫הוא בררן, תמיד יש לו בעיות.‬

1296
01:12:48,720 --> 01:12:52,040
‫הוא טבעוני או שהוא‬
‫לא אוכל דברים מסיבות פולחניות.‬

1297
01:12:52,120 --> 01:12:53,560
‫זה קשה יותר, אתם מבינים?‬

1298
01:12:54,200 --> 01:12:57,360
‫אני לא אומר מה טוב או רע,‬
‫אבל יש בעיה בהתאמה.‬

1299
01:12:57,440 --> 01:12:59,320
‫אנחנו אוכלים כמה פעמים ביום.‬

1300
01:12:59,400 --> 01:13:02,480
‫יש ארוחת בוקר,‬
‫ואז שלוש שעות אחר כך שוב אוכלים.‬

1301
01:13:02,560 --> 01:13:06,200
‫מה לאכול זה תמיד עניין.‬
‫אתם אוכלים באותה צורה?‬

1302
01:13:06,720 --> 01:13:07,600
‫קקי.‬

1303
01:13:08,240 --> 01:13:12,160
‫הייתה לי פעם חברה.‬
‫האמת שאנחנו עדיין חברים.‬

1304
01:13:12,720 --> 01:13:15,360
‫נסענו ביחד לחו"ל לעשרה ימים.‬
‫היא לא עשתה קקי.‬

1305
01:13:15,960 --> 01:13:18,320
‫האישה לא עשתה קקי!‬

1306
01:13:18,920 --> 01:13:21,040
‫דאגתי "איך את עושה את זה?"‬

1307
01:13:21,120 --> 01:13:22,360
‫היא אמרה שלא יוצא לה.‬

1308
01:13:22,440 --> 01:13:26,520
‫היא שתתה מים, אכלה כל מיני דברים,‬
‫כל מה שיכול לעזור, אבל כלום לא יצא.‬

1309
01:13:26,600 --> 01:13:31,080
‫באותם עשרה ימים למדתי איך נראה‬
‫פרצוף של מישהו שלא מצליח לעשות קקי.‬

1310
01:13:31,680 --> 01:13:33,240
‫שום דבר לא נראה לה טוב.‬

1311
01:13:33,320 --> 01:13:37,080
‫היא לא רצתה לעשות קניות או לעשות שום דבר.‬
‫היא נראתה מדוכאת.‬

1312
01:13:37,760 --> 01:13:41,360
‫היינו הולכים, והזיעה שלה‬
‫הייתה דביקה כמו שלשול מימי.‬

1313
01:13:44,160 --> 01:13:45,280
‫היינו אומללים.‬

1314
01:13:45,360 --> 01:13:46,840
‫לא היינו שמחים בכלל.‬

1315
01:13:46,920 --> 01:13:50,120
‫זה מה שקורה כשיש אי התאמה מבחינת קקי.‬

1316
01:13:50,200 --> 01:13:53,240
‫האם בת הזוג שלי טיפוס קנאי? האם הוא בוגד?‬

1317
01:13:54,080 --> 01:13:55,440
‫האם הוא אלכוהוליסט?‬

1318
01:13:56,200 --> 01:14:00,000
‫עצלנית? יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון.‬

1319
01:14:01,400 --> 01:14:03,640
‫אכילה, קקי, סקס.‬

1320
01:14:04,280 --> 01:14:06,680
‫כולנו מבוגרים, אנחנו יודעים שזה חשוב.‬

1321
01:14:07,240 --> 01:14:08,400
‫יש ביניכם התאמה?‬

1322
01:14:09,760 --> 01:14:13,600
‫עבור הגברים, אשווה את זה לאוכל,‬
‫כדי שתוכלו להבין.‬

1323
01:14:13,680 --> 01:14:14,600
‫סקס…‬

1324
01:14:14,680 --> 01:14:17,080
‫יש גברים שממהרים.‬

1325
01:14:18,320 --> 01:14:20,440
‫זה כמו עם אוכל, הם חסרי סבלנות.‬

1326
01:14:21,040 --> 01:14:25,080
‫למשל, כשהם אוכלים אינסטנט נודלס,‬
‫הנודלס אפילו לא מבושל עד הסוף.‬

1327
01:14:26,040 --> 01:14:28,360
‫כשהם מסיימים, הם הולכים לישון.‬

1328
01:14:30,240 --> 01:14:32,560
‫אבל לבת הזוג שלהם יש טעם עדין יותר.‬

1329
01:14:33,080 --> 01:14:34,720
‫היא מעדיפה סעודת "אומקסה".‬

1330
01:14:35,880 --> 01:14:39,480
‫חייב להיות מתאבן כדי לגרות את בלוטות הטעם,‬

1331
01:14:40,120 --> 01:14:43,920
‫ואז עוד מנות בסדר ספציפי,‬
‫עד שמגיעים למנה העיקרית,‬

1332
01:14:44,000 --> 01:14:46,440
‫ואז קינוח לסיום.‬

1333
01:14:46,520 --> 01:14:49,320
‫חייבת להיות אווירה ומוזיקה.‬

1334
01:14:49,400 --> 01:14:52,120
‫הריח… הכול חייב להיות מושלם.‬

1335
01:14:52,200 --> 01:14:53,800
‫הכול מאוד עדין.‬

1336
01:14:53,880 --> 01:14:56,040
‫אבל הבחור הזה פשוט עושה את זה וזהו.‬

1337
01:14:56,120 --> 01:14:58,200
‫הוא לא מתאמץ.‬

1338
01:14:58,280 --> 01:15:00,160
‫יש אי התאמה.‬

1339
01:15:02,200 --> 01:15:03,400
‫יש אנשים שאוהבים…‬

1340
01:15:05,200 --> 01:15:06,200
‫למלא את עצמם.‬

1341
01:15:07,320 --> 01:15:11,400
‫אולי הם צופים ביותר מדי פורנו.‬
‫עוד ועוד ועוד!‬

1342
01:15:11,480 --> 01:15:14,800
‫כמות על חשבון האיכות. הם אוהבים בופה.‬

1343
01:15:15,920 --> 01:15:19,280
‫הם מתפטמים. רימינג, מציצות, ירידות,‬

1344
01:15:20,960 --> 01:15:24,080
‫מציצת בהונות.‬
‫כל הדברים המוזרים שהם רואים בפורנו.‬

1345
01:15:30,520 --> 01:15:33,080
‫יש אנשים שהם כמו נזירים‬

1346
01:15:34,640 --> 01:15:35,640
‫שחיים במערה.‬

1347
01:15:36,280 --> 01:15:38,040
‫הם יוצאים פעם בשנה, בירח מלא.‬

1348
01:15:41,760 --> 01:15:44,760
‫אם אין ביניכם התאמה,‬
‫זה לא יעבוד. סמכו עליי.‬

1349
01:15:46,520 --> 01:15:48,560
‫אכילה, קקי, סקס, שינה.‬

1350
01:15:48,640 --> 01:15:51,320
‫שינה. זה ממש חשוב.‬

1351
01:15:51,400 --> 01:15:52,960
‫יצאתי פעם עם מישהי.‬

1352
01:15:53,880 --> 01:15:55,000
‫אחרי כמה חודשים,‬

1353
01:15:55,080 --> 01:15:58,320
‫רצינו להכיר זה את זה טוב יותר,‬
‫אז נסענו יחד לטיול בחו"ל.‬

1354
01:15:58,840 --> 01:15:59,800
‫נסענו.‬

1355
01:16:00,360 --> 01:16:02,920
‫זה היה הלילה הראשון שלנו ביחד‬

1356
01:16:03,000 --> 01:16:04,480
‫באותה מיטה.‬

1357
01:16:04,560 --> 01:16:08,440
‫עד אז לא היו בינינו יחסים מיניים.‬

1358
01:16:09,040 --> 01:16:10,040
‫נכנסנו למיטה.‬

1359
01:16:10,640 --> 01:16:15,800
‫זו הייתה מיטת קינג-סייז, וכדי להראות‬
‫שהכוונות שלי טהורות, שמתי כרית בינינו.‬

1360
01:16:15,880 --> 01:16:17,120
‫הייתי ג'נטלמן.‬

1361
01:16:18,480 --> 01:16:22,480
‫עמוק בפנים רציתי לחצות את הגבול הזה,‬
‫אבל התאפקתי,‬

1362
01:16:23,440 --> 01:16:25,920
‫כי מערכות יחסים בין מבוגרים‬
‫הן עניין רציני.‬

1363
01:16:26,000 --> 01:16:31,520
‫רציתי מערכת יחסים רצינית,‬
‫מישהי לבלות איתה את שארית חיי.‬

1364
01:16:31,600 --> 01:16:35,120
‫אז היינו במיטה באותו לילה,‬
‫וניסיתי לשמור על קור רוח.‬

1365
01:16:35,200 --> 01:16:36,560
‫אני גבר בגיל העמידה.‬

1366
01:16:36,640 --> 01:16:39,160
‫אני לא יכול לשתות סודה לפני השינה,‬
‫או בכלל.‬

1367
01:16:39,240 --> 01:16:40,320
‫אני אפליץ.‬

1368
01:16:41,480 --> 01:16:44,880
‫פפפ, פפפ… אני אפסיד אצלה נקודות.‬

1369
01:16:45,400 --> 01:16:46,800
‫אני לא יכול לנחור.‬

1370
01:16:46,880 --> 01:16:49,400
‫"אל תנחר!" התפחתי את הכרית שלי,‬

1371
01:16:49,480 --> 01:16:53,920
‫כדי שלא אתהפך‬
‫או שאמצא את עצמי באיזו תנוחה מוזרה.‬

1372
01:16:54,000 --> 01:16:55,280
‫ישנתי ככה.‬

1373
01:16:55,960 --> 01:16:57,960
‫אם הצוואר שלי יסתובב, אני אנחר.‬

1374
01:16:58,640 --> 01:17:00,640
‫אז ניסיתי להירדם.‬

1375
01:17:01,760 --> 01:17:03,040
‫כיביתי אורות.‬

1376
01:17:04,880 --> 01:17:05,960
‫נרדמנו.‬

1377
01:17:06,040 --> 01:17:07,640
‫באמצע הלילה,‬

1378
01:17:08,400 --> 01:17:10,240
‫בערך באחת או בשתיים,‬

1379
01:17:10,880 --> 01:17:11,960
‫שמעתי נחירות.‬

1380
01:17:14,320 --> 01:17:17,800
‫מייד התעוררתי. "שיט, אל תעשה את זה!‬

1381
01:17:18,840 --> 01:17:21,560
‫"אל תדפוק את זה!"‬

1382
01:17:22,720 --> 01:17:25,440
‫התעוררתם פעם מנחירה של עצמכם?‬

1383
01:17:25,520 --> 01:17:27,560
‫אתם שומעים אותה, והיא מבהילה אתכם?‬

1384
01:17:28,680 --> 01:17:31,520
‫ישבתי במיטה. "קדימה, תתעשת."‬

1385
01:17:31,600 --> 01:17:36,120
‫בזמן שסידרתי שוב את הכריות שלי,‬
‫עדיין שמעתי את הנחירות.‬

1386
01:17:40,960 --> 01:17:42,240
‫זה היה ככה.‬

1387
01:17:57,480 --> 01:17:59,240
‫כמו חזיר שנמחץ בדלת.‬

1388
01:18:00,240 --> 01:18:03,160
‫באמת. הייתי צריך להתאמן הרבה על הצליל הזה,‬

1389
01:18:04,720 --> 01:18:07,200
‫כי רציתי להיות מדויק בשבילכם.‬

1390
01:18:08,440 --> 01:18:09,880
‫כל אקורד.‬

1391
01:18:26,240 --> 01:18:27,560
‫לא אני נחרתי.‬

1392
01:18:31,840 --> 01:18:33,160
‫זאת הייתה היא.‬

1393
01:18:34,280 --> 01:18:36,160
‫מה יכולתי לעשות?‬

1394
01:18:36,240 --> 01:18:39,280
‫אני זקוק לחושך ושקט מוחלטים כדי לישון.‬

1395
01:18:39,360 --> 01:18:45,640
‫היא נחרה. עדיין לא הכרתי אותה מספיק טוב.‬
‫אם היא הייתה ידידה, הייתי יכול לבעוט בה‬

1396
01:18:46,400 --> 01:18:49,040
‫או לסובב לה את הראש‬
‫כדי לשנות את התנוחה שלה.‬

1397
01:18:49,120 --> 01:18:53,680
‫להפוך את התקליט, מוזיקה אחרת.‬
‫כי אף פעם לא שמעתי דבר כזה.‬

1398
01:18:57,000 --> 01:19:00,080
‫איך זה עובד?‬
‫זה בגלל האופן בו הצוואר שלה התעקם?‬

1399
01:19:01,080 --> 01:19:03,680
‫אף פעם לא שמעתי צלילים כאלה.‬

1400
01:19:04,920 --> 01:19:05,960
‫היא המשיכה לנחור.‬

1401
01:19:06,040 --> 01:19:09,560
‫משתיים בלילה עד הבוקר, לא עצמתי עין.‬

1402
01:19:10,360 --> 01:19:13,480
‫פשוט שכבתי שם. בחיי.‬

1403
01:19:15,920 --> 01:19:17,680
‫כשהגיע הבוקר, הכול היה רגיל.‬

1404
01:19:17,760 --> 01:19:21,480
‫אתם יודעים מה שואלים‬
‫כשמתחילים לצאת עם מישהו?‬

1405
01:19:21,560 --> 01:19:25,000
‫ירדנו לאכול ארוחת בוקר במלון.‬

1406
01:19:26,600 --> 01:19:27,880
‫"איך ישנת?"‬

1407
01:19:31,240 --> 01:19:33,480
‫אני אדם מתחשב.‬

1408
01:19:34,240 --> 01:19:36,440
‫אמרתי לה, "ממש לא טוב".‬

1409
01:19:38,240 --> 01:19:39,880
‫"למה? הכריות היו קשות מדי?"‬

1410
01:19:39,960 --> 01:19:42,840
‫"לא, הן היו בסדר."‬
‫זה היה מלון חמישה כוכבים.‬

1411
01:19:43,400 --> 01:19:47,560
‫"המיטה לא הייתה מספיק רכה?"‬
‫"לא, היא הייתה טובה יותר מהמיטה שלי בבית."‬

1412
01:19:48,720 --> 01:19:49,640
‫"אז…‬

1413
01:19:51,000 --> 01:19:52,560
‫"למה לא ישנת?"‬

1414
01:19:56,000 --> 01:19:58,480
‫ניסיתי להתחשב כשאמרתי,‬

1415
01:19:59,040 --> 01:20:00,120
‫"נחרת."‬

1416
01:20:02,360 --> 01:20:05,320
‫כל גרם הומור נעלם מהפרצוף שלה.‬

1417
01:20:08,080 --> 01:20:09,200
‫"זה לא מצחיק."‬

1418
01:20:09,960 --> 01:20:11,560
‫היא אמרה לי שזה לא מצחיק.‬

1419
01:20:11,640 --> 01:20:13,520
‫"אל תגיד שטויות כאלה.‬

1420
01:20:14,080 --> 01:20:18,040
‫"נפרדתי מהאקס שלי כי הוא נחר‬
‫ולא יכולתי לישון איתו.‬

1421
01:20:19,240 --> 01:20:22,120
‫"חברות שלי אמרו לי להיפרד ממנו.‬

1422
01:20:22,200 --> 01:20:24,920
‫"לא ידענו מה לעשות.‬

1423
01:20:25,000 --> 01:20:28,400
‫"אז לילה אחד היינו מחוץ לעיר,‬
‫וצילמתי אותו עושה את זה.‬

1424
01:20:28,480 --> 01:20:32,080
‫"שלחתי את הסרטון לחברות שלי‬
‫כדי להראות להן עם מה אני מתמודדת.‬

1425
01:20:32,160 --> 01:20:35,200
‫"הן אמרו לי להיפרד ממנו.‬
‫אז זה לא מצחיק בכלל."‬

1426
01:20:35,720 --> 01:20:37,200
‫אז קיבלתי כתף קרה.‬

1427
01:20:37,280 --> 01:20:40,240
‫יצאנו, והיא הייתה לגמרי מצוברחת.‬

1428
01:20:40,320 --> 01:20:41,760
‫היא התנהגה… אתם יודעים?‬

1429
01:20:42,400 --> 01:20:43,800
‫לקחתי אותה לקניות,‬

1430
01:20:43,880 --> 01:20:45,840
‫כדי שתרגיש טוב יותר.‬

1431
01:20:46,560 --> 01:20:51,000
‫מצב הרוח שלה השתפר בארוחת הערב,‬
‫ואז חזרנו לאותה מיטה.‬

1432
01:20:52,000 --> 01:20:56,560
‫וכשאנחנו עייפים, אנחנו עלולים לנחור.‬

1433
01:20:56,640 --> 01:20:57,920
‫זה קורה גם לי.‬

1434
01:20:58,000 --> 01:21:00,720
‫אם אתה עייף או בתנוחה לא נכונה,‬
‫אתה עלול לנחור.‬

1435
01:21:00,800 --> 01:21:04,280
‫אולי זה קרה כי היא הייתה עייפה מהטיול.‬

1436
01:21:04,360 --> 01:21:06,920
‫אז ישנו. זה היה בערך באותה שעה בלילה.‬

1437
01:21:38,720 --> 01:21:40,400
‫כמו חזיר שעובר עינויים.‬

1438
01:21:41,720 --> 01:21:44,800
‫לא ידעתי מה לעשות. לא יכולתי לישון.‬

1439
01:21:44,880 --> 01:21:47,800
‫ישבתי בשקט, כדי לא להעיר אותה.‬

1440
01:21:48,680 --> 01:21:51,480
‫הטלפון שלי היה בהטענה ליד המיטה.‬

1441
01:21:53,280 --> 01:21:54,920
‫ניתקתי אותו מהחשמל.‬

1442
01:21:56,040 --> 01:21:57,640
‫לא ידעתי מה עוד לעשות,‬

1443
01:21:58,600 --> 01:22:00,120
‫אז צילמתי סרטון.‬

1444
01:22:17,320 --> 01:22:18,320
‫סרטון ארוך.‬

1445
01:22:18,840 --> 01:22:21,240
‫לא ידעתי מה עוד לעשות עד הבוקר.‬

1446
01:22:21,320 --> 01:22:22,560
‫היו לי הרבה צילומים.‬

1447
01:22:23,200 --> 01:22:26,120
‫בבוקר למחרת, בארוחת הבוקר, היא שוב שאלה,‬

1448
01:22:26,680 --> 01:22:27,520
‫"נוז,‬

1449
01:22:28,280 --> 01:22:29,600
‫"איך ישנת?"‬

1450
01:22:30,640 --> 01:22:32,240
‫אני באמת אדם מתחשב.‬

1451
01:22:38,720 --> 01:22:39,840
‫הראיתי לה את הסרטון.‬

1452
01:22:46,000 --> 01:22:47,040
‫היא צפתה בו.‬

1453
01:22:50,200 --> 01:22:51,080
‫זה נראה‬

1454
01:22:51,840 --> 01:22:54,480
‫כאילו היא עומדת להפיל את הטלפון שלי.‬

1455
01:22:56,240 --> 01:22:57,120
‫"נוז,‬

1456
01:22:58,520 --> 01:22:59,560
‫"זה אמיתי?‬

1457
01:23:00,160 --> 01:23:02,280
‫"זה לא מזויף. זה היה לוקח המון זמן."‬

1458
01:23:03,480 --> 01:23:05,120
‫"לא יכול להיות שזה אמיתי.‬

1459
01:23:05,840 --> 01:23:06,800
‫"לא יכול להיות."‬

1460
01:23:06,880 --> 01:23:12,800
‫היא התייפחה שם במסעדה.‬

1461
01:23:12,880 --> 01:23:14,960
‫היא ממש בכתה בטירוף.‬

1462
01:23:15,040 --> 01:23:19,200
‫לא ידעתי איך לנחם אותה.‬
‫לא חשבתי שזה יהיה כל כך נורא.‬

1463
01:23:19,920 --> 01:23:22,240
‫הייתי צריך להגיד לה‬

1464
01:23:22,320 --> 01:23:26,160
‫שכולנו נוחרים, שלכולנו יש כל מיני עניינים.‬

1465
01:23:26,240 --> 01:23:28,000
‫חזרנו.‬

1466
01:23:28,080 --> 01:23:31,720
‫קיצרנו את הטיול שלנו.‬
‫היא לא דיברה איתי במטוס.‬

1467
01:23:32,400 --> 01:23:35,120
‫אחר כך רציתי לעזור.‬

1468
01:23:35,720 --> 01:23:37,680
‫אמרתי לה, "בואי נלך לרופא‬

1469
01:23:38,200 --> 01:23:42,440
‫"ונעבור בדיקת שינה‬
‫בבית החולים סאמיטיווג' סרינקארין."‬

1470
01:23:43,320 --> 01:23:45,160
‫היינו צריכים לישון בבית החולים.‬

1471
01:23:45,680 --> 01:23:50,160
‫הרופאים והאחיות תקעו לנו כל מיני דברים‬
‫בראש, ברקות, בחזה,‬

1472
01:23:50,240 --> 01:23:53,400
‫בכל מקום עד לאצבעות ברגליים.‬

1473
01:23:53,480 --> 01:23:58,480
‫ישנו ונתנו לרופאים ולאחיות לבדוק‬
‫אם אנחנו נושמים או מתהפכים.‬

1474
01:23:58,560 --> 01:24:03,000
‫הם מדדו הכול בעזרת מחשב,‬
‫ואז הסתכלו על התוצאות ואמרו‬

1475
01:24:03,600 --> 01:24:06,800
‫שהיא תצטרך לישון עם מסכה עד סוף חייה.‬

1476
01:24:07,640 --> 01:24:11,320
‫לא היה איך לרפא את זה.‬
‫אי אפשר לרפא נחירות.‬

1477
01:24:12,080 --> 01:24:13,160
‫זה מורכב מדי.‬

1478
01:24:13,240 --> 01:24:16,400
‫הסיבה יכולה להיות אלרגיות, עודף משקל,‬

1479
01:24:16,480 --> 01:24:19,760
‫חולשה בשרירי הלשון,‬

1480
01:24:19,840 --> 01:24:24,840
‫או חסימה מסוימת בדרכי הנשימה‬
‫שגורמת למחסור בחמצן.‬

1481
01:24:24,920 --> 01:24:27,320
‫זה כמו כששותים באבל טי.‬

1482
01:24:27,400 --> 01:24:29,520
‫בדרך כלל הנוזל עולה בקלות,‬

1483
01:24:29,600 --> 01:24:31,880
‫אבל הבועות יכולות לחסום את הקשית.‬

1484
01:24:32,640 --> 01:24:33,720
‫זה ככה.‬

1485
01:24:35,000 --> 01:24:38,160
‫הגוף שלנו צריך חמצן, הוא לא רוצה למות.‬

1486
01:24:40,520 --> 01:24:41,560
‫זאת הסיבה.‬

1487
01:24:41,640 --> 01:24:44,800
‫הגיע הזמן לבחור מסכה.‬

1488
01:24:44,880 --> 01:24:48,160
‫זאת הייתה החלטה גדולה.‬
‫המסכות היו כמו דגמי מכוניות.‬

1489
01:24:48,720 --> 01:24:52,280
‫היו הסיניות, והיו את מכוניות העל.‬

1490
01:24:52,880 --> 01:24:55,160
‫הקלות יותר היו יקרות,‬

1491
01:24:55,240 --> 01:24:59,200
‫כי המכונה משחררת חמצן‬
‫מעורבב בלחות לתוך האף.‬

1492
01:25:01,960 --> 01:25:02,840
‫זה רועש.‬

1493
01:25:05,160 --> 01:25:08,200
‫המסכה לא תתאים בצורה טובה לפרצוף שלך‬

1494
01:25:08,760 --> 01:25:12,520
‫אלא אם מכינים אותה בהתאמה אישית,‬
‫אז צריך למדוד דגמים שונים.‬

1495
01:25:12,600 --> 01:25:14,320
‫יש דגמים עם שלוש רצועות‬

1496
01:25:15,360 --> 01:25:17,880
‫שמכסות את האף ואת הפה.‬

1497
01:25:18,400 --> 01:25:19,600
‫יש צינור ארוך‬

1498
01:25:20,680 --> 01:25:22,840
‫שמתחבר למכונה שנמצאת ליד המיטה.‬

1499
01:25:22,920 --> 01:25:25,480
‫המכונה הייתה בצד שאני אוהב לישון בו,‬

1500
01:25:25,560 --> 01:25:27,200
‫אבל התקע היה שם.‬

1501
01:25:28,080 --> 01:25:29,000
‫היא חיברה אותה.‬

1502
01:25:37,720 --> 01:25:38,600
‫דמיינו את זה.‬

1503
01:25:39,160 --> 01:25:41,280
‫המסכה ושלוש רצועות על הפרצוף שלה.‬

1504
01:25:41,360 --> 01:25:42,840
‫סרט ראש כמו של טניסאי.‬

1505
01:25:42,920 --> 01:25:45,160
‫רצועות באמצע הפרצוף ומתחת לסנטר,‬

1506
01:25:45,240 --> 01:25:47,040
‫אחרת המסכה תיפול.‬

1507
01:25:57,320 --> 01:26:01,080
‫אל תחשבו שדבר כזה יכול להדליק אתכם.‬

1508
01:26:04,200 --> 01:26:05,760
‫כמו לישון עם דארת' ויידר.‬

1509
01:26:10,200 --> 01:26:14,120
‫נראה לכם שתרצו‬
‫להשתעשע במיטה עם דארת' ויידר?‬

1510
01:26:14,200 --> 01:26:16,440
‫"היי, מותק."‬

1511
01:26:16,520 --> 01:26:17,560
‫אז היא הסתובבה…‬

1512
01:26:19,840 --> 01:26:22,280
‫"אני אבא שלך."‬

1513
01:26:26,560 --> 01:26:27,720
‫הנה חרב האור שלי.‬

1514
01:26:33,840 --> 01:26:35,200
‫תהיתי‬

1515
01:26:35,760 --> 01:26:38,920
‫אם אוכל לסבול להיות עם…‬

1516
01:26:39,440 --> 01:26:42,280
‫זה היה כאילו היא מטופלת שלי,‬
‫ואני המטפל שלה.‬

1517
01:26:42,360 --> 01:26:46,520
‫אוכל לישון עד סוף חיי‬
‫עם בעלת המוגבלות הזאת?‬

1518
01:26:47,120 --> 01:26:51,520
‫אתם מבינים למה אני מתכוון? בחיים האמיתיים,‬
‫מערכות יחסים דורשות בחירות.‬

1519
01:26:51,600 --> 01:26:54,520
‫ואתה חייב לקחת אחריות על הבחירות האלה.‬

1520
01:26:55,040 --> 01:26:57,040
‫אין נכון או לא נכון, אבל אתה בוחר.‬

1521
01:26:57,120 --> 01:26:59,360
‫דמיינו שהבעל שלכן שותה יותר מדי.‬

1522
01:26:59,440 --> 01:27:01,120
‫את בוחרת להיות איתו.‬

1523
01:27:01,200 --> 01:27:02,440
‫או אם הוא מהמר.‬

1524
01:27:02,520 --> 01:27:03,760
‫את בוחרת להישאר.‬

1525
01:27:03,840 --> 01:27:05,520
‫הוא מכור להימורים.‬

1526
01:27:05,600 --> 01:27:09,240
‫בחרת בו? כן? אז זה עלייך.‬

1527
01:27:09,320 --> 01:27:10,440
‫ככה זה.‬

1528
01:27:12,320 --> 01:27:13,720
‫להיות עם דארת' ויידר?‬

1529
01:27:16,000 --> 01:27:16,920
‫אתם בקטע?‬

1530
01:27:17,920 --> 01:27:19,680
‫לא תוכלו להשתמש בחרב האור.‬

1531
01:27:22,560 --> 01:27:25,680
‫סיפרתי לאחרונה הרבה סיפורי רוחות רפאים.‬

1532
01:27:26,200 --> 01:27:28,840
‫אנשים שואלים אותי אם הם אמיתיים.‬

1533
01:27:29,360 --> 01:27:31,840
‫אני לא יודע, אבל היא עדיין בבית שלי.‬

1534
01:27:33,120 --> 01:27:37,960
‫כן. הרבה מבוגרים דואגים לי.‬

1535
01:27:38,720 --> 01:27:41,560
‫הם מתקשרים ושואלים,‬
‫"נוז, רוח הרפאים עדיין אצלך?"‬

1536
01:27:41,640 --> 01:27:43,280
‫אמרתי, "אני לא יודע,‬

1537
01:27:43,360 --> 01:27:46,480
‫"אבל נעשיתי אמיץ יותר.‬
‫אני חושב שנוכל לחיות זה עם זה."‬

1538
01:27:46,560 --> 01:27:49,320
‫הם שואלים, "נתת לה מנחה?"‬

1539
01:27:49,400 --> 01:27:51,080
‫אני אומר, "אל תדאגו.‬

1540
01:27:51,160 --> 01:27:54,840
‫"זה בעדיפות עליונה מבחינתי.‬

1541
01:27:54,920 --> 01:27:56,960
‫"זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות."‬

1542
01:27:57,480 --> 01:27:59,480
‫"אתה חולק את זה?"‬
‫"כמובן."‬

1543
01:27:59,560 --> 01:28:01,600
‫"והיא מקבלת את זה?"‬
‫"מאיפה לי לדעת?‬

1544
01:28:02,680 --> 01:28:04,920
‫"אם כן, זה היה נגמר.‬

1545
01:28:05,000 --> 01:28:07,920
‫"איך אוכל לדעת?‬
‫אני שולח לשותפים הקארמטיים שלי."‬

1546
01:28:08,000 --> 01:28:10,400
‫"לא, אתה צריך לזהות את השם שלה."‬

1547
01:28:11,560 --> 01:28:13,840
‫"רגע, איך אני אמור לדעת למי…‬

1548
01:28:14,880 --> 01:28:16,080
‫"שייכת הנשמה הזאת?"‬

1549
01:28:16,160 --> 01:28:17,200
‫אתם יודעים?‬

1550
01:28:17,280 --> 01:28:19,880
‫מי שלח לי את רוח הרפאים הזאת?‬
‫מאיפה היא באה?‬

1551
01:28:19,960 --> 01:28:22,720
‫מישהו אמר לי שזה קסם שחור. של מי?‬

1552
01:28:23,400 --> 01:28:26,240
‫"אני מכיר שמאן שיוכל לעזור."‬
‫"איפה?"‬

1553
01:28:26,840 --> 01:28:28,200
‫"הנה המספר שלו."‬

1554
01:28:28,280 --> 01:28:30,520
‫הוא נתן לי גם את הכתובת שלו.‬

1555
01:28:31,600 --> 01:28:32,600
‫"במה הוא מיוחד?"‬

1556
01:28:33,120 --> 01:28:35,560
‫"אתה צריך לפגוש אותו.‬

1557
01:28:36,080 --> 01:28:39,760
‫"הוא ייתן לך חמישה שמות,‬

1558
01:28:39,840 --> 01:28:42,360
‫"ואז תצטרך לבקש מחילה‬

1559
01:28:42,440 --> 01:28:44,800
‫"עם קטורת, נרות ופרחים.‬

1560
01:28:44,880 --> 01:28:47,320
‫"עד הבוקר רוח הרפאים תיעלם."‬

1561
01:28:48,240 --> 01:28:50,200
‫"בסדר, אני אנסה."‬

1562
01:28:50,280 --> 01:28:51,840
‫אז הלכתי למצוא את השמאן.‬

1563
01:28:51,920 --> 01:28:54,560
‫הוא גר בצפון,‬
‫אני לא יכול להגיד באיזה מחוז.‬

1564
01:28:54,640 --> 01:28:58,520
‫לא מצאתי אותו,‬
‫כי הכבישים היו מסובכים, אז שכרתי…‬

1565
01:28:59,960 --> 01:29:01,080
‫נהג בשם אד.‬

1566
01:29:01,160 --> 01:29:03,920
‫אד היה בחור צפוני צעיר עם עור יפה.‬

1567
01:29:04,000 --> 01:29:05,680
‫אדם נאה, עם ילד אחד.‬

1568
01:29:06,280 --> 01:29:09,240
‫הוא הסיע אותי בכבישים שם. בקיצור,‬

1569
01:29:09,320 --> 01:29:13,640
‫הגענו לבית בסגנון ממלכת לאנה.‬
‫חיכו שם כמה אנשים.‬

1570
01:29:13,720 --> 01:29:16,560
‫חיכיתי בערך שעה וחצי עד שהגיע תורי.‬

1571
01:29:16,640 --> 01:29:20,080
‫נכנסתי לבית. הוא היה בגודל של הבמה הזאת.‬

1572
01:29:20,160 --> 01:29:23,600
‫הוא ישב על ספסל עם כרית משולשת לידו.‬

1573
01:29:24,720 --> 01:29:27,920
‫זחלתי לכיוונו. הוא שאל,‬
‫"מה מביא אותך לכאן?"‬

1574
01:29:28,000 --> 01:29:29,800
‫סיפרתי לו מה קורה.‬

1575
01:29:29,880 --> 01:29:33,080
‫"יש אצלי רוח רפאים.‬
‫מישהו אמר לי שקוללתי."‬

1576
01:29:33,160 --> 01:29:36,080
‫"זה בסדר. אני…‬

1577
01:29:37,600 --> 01:29:38,800
‫"נותן לך שמות.‬

1578
01:29:38,880 --> 01:29:40,240
‫"כן. מה לעשות?"‬

1579
01:29:40,840 --> 01:29:42,800
‫"בקר בתשעה מקדשים כדי לתת מנחות."‬

1580
01:29:43,840 --> 01:29:46,320
‫הוא נתן לי רשימה של מקדשים.‬

1581
01:29:47,280 --> 01:29:51,800
‫"אלה חייבים להיות התשעה האלה,‬
‫כי הם קשורים לקארמה שלך."‬

1582
01:29:52,480 --> 01:29:54,960
‫"אה, אני מבין. ומה לעשות אחר כך?"‬

1583
01:29:55,040 --> 01:29:56,240
‫"אחר כך‬

1584
01:29:56,760 --> 01:30:00,080
‫"שלח תמונות או סרטונים שלך‬
‫כמנחה לעוזר שלי."‬

1585
01:30:00,160 --> 01:30:01,560
‫לקחתי את המספר שלו.‬

1586
01:30:01,640 --> 01:30:04,080
‫אחרי שאבקר בכל תשעת המקדשים,‬

1587
01:30:04,160 --> 01:30:10,720
‫העוזר היה אמור לקבל את המנחה שלי כתשלום,‬
‫ואז לתווך, לתקשר עם כוח עליון כלשהו,‬

1588
01:30:10,800 --> 01:30:14,400
‫וככה להוציא רשימה של חמישה שמות.‬

1589
01:30:14,920 --> 01:30:15,920
‫סיימתי,‬

1590
01:30:16,000 --> 01:30:20,000
‫אז הודיתי לשמאן כמו שהייתי אמור.‬

1591
01:30:20,640 --> 01:30:22,000
‫אני יוצא מהדלת.‬

1592
01:30:23,880 --> 01:30:25,520
‫הוא אמר, "רגע.‬

1593
01:30:26,080 --> 01:30:29,600
‫"הראשון יכול ללכת, השני צריך להישאר."‬
‫הראשון הייתי אני,‬

1594
01:30:30,120 --> 01:30:32,360
‫השני היה אד. מה?‬

1595
01:30:33,480 --> 01:30:34,680
‫"בוא אליי."‬

1596
01:30:34,760 --> 01:30:38,040
‫חשבתי שהם ידברו עליי,‬

1597
01:30:38,680 --> 01:30:42,600
‫כי אולי הוא ידע על משהו מסכן חיים,‬

1598
01:30:42,680 --> 01:30:44,360
‫ולא רצה להגיד לי.‬

1599
01:30:44,880 --> 01:30:46,160
‫אז חיכיתי בחוץ.‬

1600
01:30:47,080 --> 01:30:49,760
‫אד היה שם עוד 35 דקות.‬

1601
01:30:49,840 --> 01:30:51,640
‫חיכיתי לו בחום.‬

1602
01:30:51,720 --> 01:30:52,840
‫כשהוא יצא,‬

1603
01:30:52,920 --> 01:30:55,360
‫שאלתי אותו, "היי, אד, מה זה היה?"‬

1604
01:30:56,360 --> 01:30:59,880
‫"אני לא יכול לספר לך כאן.‬
‫בוא ניכנס למכונית."‬

1605
01:31:00,560 --> 01:31:04,200
‫אנחנו נכנסים למכונית.‬
‫נסענו קצת. "ספר לי כבר."‬

1606
01:31:04,280 --> 01:31:07,560
‫"אנחנו עדיין קרובים מדי.‬
‫לא נראה לי שאני כבר יכול לספר."‬

1607
01:31:07,640 --> 01:31:11,600
‫"שיט, אני חייב לדעת. ספר לי!"‬

1608
01:31:11,680 --> 01:31:15,240
‫"עשרה קילומטרים מכאן יש בית קפה."‬

1609
01:31:16,480 --> 01:31:18,520
‫עצרנו שם.‬

1610
01:31:19,240 --> 01:31:20,840
‫התיישבנו בלי להזמין כלום.‬

1611
01:31:20,920 --> 01:31:22,880
‫"ספר לי, מה קורה?"‬

1612
01:31:22,960 --> 01:31:24,560
‫"נכנסתי לשם,‬

1613
01:31:25,400 --> 01:31:27,400
‫"השמאן נעל את הדלת,‬

1614
01:31:28,160 --> 01:31:29,520
‫"הסיט את הווילונות,‬

1615
01:31:30,360 --> 01:31:31,440
‫"וניגש אליי.‬

1616
01:31:31,960 --> 01:31:36,120
‫"הוא היה כל כך קרוב, שהרגשתי אותו נושם.‬
‫הוא דיבר בתאילנדית צפונית."‬

1617
01:31:37,080 --> 01:31:38,800
‫"אתה סובל מבעיות כלשהן עכשיו?‬

1618
01:31:39,360 --> 01:31:41,040
‫"לא.‬

1619
01:31:41,560 --> 01:31:44,040
‫"אתה תסבול.‬

1620
01:31:45,280 --> 01:31:46,200
‫"אבל חכה,‬

1621
01:31:46,720 --> 01:31:48,320
‫"אני אתן לך חמישה שמות."‬

1622
01:31:49,080 --> 01:31:50,760
‫"איפה אצטרך לתת להם מנחות?"‬

1623
01:31:50,840 --> 01:31:51,720
‫"אין צורך."‬

1624
01:31:52,320 --> 01:31:53,680
‫"אז מה אני צריך לעשות?"‬

1625
01:31:53,760 --> 01:31:54,600
‫"תוריד חולצה."‬

1626
01:31:56,720 --> 01:31:59,600
‫אד הוריד חולצה. "ואז מה הוא עשה?"‬

1627
01:32:00,320 --> 01:32:01,920
‫"הוא התקרב אליי ושאל,‬

1628
01:32:02,000 --> 01:32:03,440
‫"באיזה יום בשבוע נולדת?"‬

1629
01:32:03,520 --> 01:32:06,120
‫"עניתי לו, 'ביום ראשון, אדוני'."‬

1630
01:32:07,480 --> 01:32:10,360
‫"הוא טפח עליי בידו, בסימני זריחה."‬

1631
01:32:11,680 --> 01:32:13,880
‫"יום שני, יום שלישי,‬

1632
01:32:14,680 --> 01:32:16,960
‫"יום רביעי, יום חמישי‬

1633
01:32:17,840 --> 01:32:18,760
‫"יום שישי,‬

1634
01:32:19,360 --> 01:32:21,320
‫"יום שבת, יום ראשון."‬

1635
01:32:25,960 --> 01:32:27,640
‫"אד! מה עשית?"‬

1636
01:32:27,720 --> 01:32:28,920
‫"לא ידעתי מה לעשות.‬

1637
01:32:29,000 --> 01:32:32,040
‫"לא ידעתי אם זה חלק מטקס.‬
‫נתתי לו לחפון אותי."‬

1638
01:32:33,400 --> 01:32:36,360
‫"ואז מה?"‬
‫"הוא שאל אותי באיזה חודש נולדתי.‬

1639
01:32:36,440 --> 01:32:38,520
‫"אמרתי לו שבספטמבר."‬

1640
01:32:39,920 --> 01:32:41,360
‫"ינואר, פברואר,‬

1641
01:32:41,440 --> 01:32:43,120
‫"מרץ, אפריל…‬

1642
01:32:45,840 --> 01:32:46,880
‫"ספטמבר.‬

1643
01:32:49,880 --> 01:32:51,400
‫"מה סימן שנת הלידה שלך?"‬

1644
01:32:51,480 --> 01:32:55,360
‫"נולדתי בשנת החזיר."‬

1645
01:32:57,080 --> 01:33:00,280
‫"העכברוש, השור, הטיגריס, הארנבת,‬

1646
01:33:00,360 --> 01:33:02,240
‫"הקוף, התרנגול, הכלב‬

1647
01:33:02,320 --> 01:33:03,240
‫"החזיר."‬

1648
01:33:05,920 --> 01:33:06,800
‫"ואז מה?"‬

1649
01:33:06,880 --> 01:33:10,280
‫"הוא אמר לי שהוא עדיין לא רואה,‬
‫שהרשימה עדיין לא ברורה."‬

1650
01:33:10,800 --> 01:33:14,160
‫"זה עדיין לא שלם.‬
‫לפעמים יש רק שמות פרטיים או שמות משפחה."‬

1651
01:33:15,960 --> 01:33:16,920
‫"אז מה לעשות?"‬

1652
01:33:17,000 --> 01:33:18,120
‫"תוריד מכנסיים."‬

1653
01:33:19,120 --> 01:33:24,360
‫הוא ביקש מאד שיוריד מכנסיים‬
‫וישכב על הספסל שעליו הוא ישב.‬

1654
01:33:24,440 --> 01:33:27,000
‫הוא התיישב על הספסל. השמאן התקרב.‬

1655
01:33:27,520 --> 01:33:28,720
‫הוא שאל אותו שוב,‬

1656
01:33:28,800 --> 01:33:31,320
‫"באיזה יום בשבוע נולדת?"‬
‫"כבר אמרתי לך."‬

1657
01:33:31,400 --> 01:33:32,960
‫"הרשימה עדיין לא ברורה."‬

1658
01:33:33,840 --> 01:33:35,560
‫שוב, עכברוש, שור, חפינה.‬

1659
01:33:35,640 --> 01:33:38,440
‫הוא חפן אותו לאורך כל המערכת,‬

1660
01:33:38,520 --> 01:33:39,400
‫ואז אד עזב.‬

1661
01:33:39,960 --> 01:33:43,400
‫הוא הראה לי לי את הנייר.‬
‫"אלה חמשת השמות שקיבלתי."‬

1662
01:33:44,040 --> 01:33:45,720
‫הסתכלתי על זה. "שיט!"‬

1663
01:33:45,800 --> 01:33:48,800
‫אמרתי את זה בקול כל כך חזק,‬
‫שאנשים בבית הקפה הסתכלו.‬

1664
01:33:48,880 --> 01:33:52,760
‫"מה הבעיה שלו? למה הוא עשה את זה?"‬

1665
01:33:52,840 --> 01:33:56,200
‫"אל תדאג. אני גבר, אז זה לא רציני."‬

1666
01:33:56,720 --> 01:33:58,040
‫"זה כן!"‬

1667
01:33:58,120 --> 01:34:00,720
‫אני מתעצבן כשאני שומע על הטרדות מיניות.‬

1668
01:34:00,800 --> 01:34:04,000
‫זה לא קורה רק לנשים,‬
‫זה יכול לקרות גם לגברים.‬

1669
01:34:04,080 --> 01:34:05,200
‫הרגשתי…‬

1670
01:34:05,280 --> 01:34:07,480
‫"אני הבאתי אותך לשם.‬

1671
01:34:07,560 --> 01:34:09,120
‫"אני הכנסתי אותך לדבר הזה.‬

1672
01:34:09,200 --> 01:34:10,280
‫"אנחנו חוזרים.‬

1673
01:34:10,360 --> 01:34:14,320
‫"אנחנו חייבים ללמד את המנוול הזה לקח."‬
‫"זה לא סיפור גדול."‬

1674
01:34:15,240 --> 01:34:17,440
‫"לא, הוא צריך להיענש."‬

1675
01:34:17,960 --> 01:34:19,480
‫"מה אתה מתכוון לעשות?‬

1676
01:34:19,560 --> 01:34:22,640
‫"אני אתעמת איתו מול כולם.‬

1677
01:34:22,720 --> 01:34:24,920
‫"שמאן, איך יכולת לעשות את זה?‬

1678
01:34:27,240 --> 01:34:28,880
‫"מה הבעיה עם הזין שלי?‬

1679
01:34:31,120 --> 01:34:33,400
‫"למה אני צריך ללכת לתשעה מקדשים?‬

1680
01:34:35,240 --> 01:34:36,480
‫"לנסוע כל כך הרבה?‬

1681
01:34:36,560 --> 01:34:40,600
‫"אני צריך לנסוע לפיטסאנלוק,‬
‫להרים, לבנגקוק.‬

1682
01:34:40,680 --> 01:34:45,200
‫"ייקח לי בערך חודש להגיע לכל התשעה,‬
‫וכרטיסי הטיסה יעלו לי 100,000 באט.‬

1683
01:34:45,280 --> 01:34:47,160
‫"יכולת פשוט למעוך לי את הזין.‬

1684
01:34:47,880 --> 01:34:49,080
‫"מה עשיתי לא בסדר?‬

1685
01:34:52,400 --> 01:34:54,200
‫"בוא הנה ותחפון אותי.‬

1686
01:34:55,360 --> 01:34:56,680
‫"אני אתפשט."‬

1687
01:35:07,160 --> 01:35:09,880
‫אלה החיים עבור בני הדור שלי.‬

1688
01:35:12,280 --> 01:35:16,640
‫זה להיות מעבר לשיא. זה גיל הפרישה.‬

1689
01:35:18,200 --> 01:35:22,720
‫אנשים בגיל הזה חושבים בצורה דומה.‬
‫אנחנו רוצים להשלים את ה"באקט ליסט" שלנו.‬

1690
01:35:23,240 --> 01:35:26,040
‫אנחנו מתלהבים לעשות דברים‬
‫שאף פעם לא עשינו.‬

1691
01:35:26,120 --> 01:35:27,760
‫יש אנשים שרוצים‬

1692
01:35:29,200 --> 01:35:31,440
‫לצנוח צניחה חופשית, לקפוץ ממטוס.‬

1693
01:35:31,520 --> 01:35:33,960
‫אחרים רוצים לטפס על הרים‬

1694
01:35:34,480 --> 01:35:37,520
‫או לשחות עם כרישים.‬
‫יש אנשים שמטיילים בעולם.‬

1695
01:35:37,600 --> 01:35:40,440
‫אתם יודעים? אף פעם לא רציתי שום דבר כזה.‬

1696
01:35:40,520 --> 01:35:42,240
‫לא רציתי לעשות את זה.‬

1697
01:35:42,320 --> 01:35:44,640
‫הדברים האלה לא ממש מושכים אותי.‬

1698
01:35:44,720 --> 01:35:46,680
‫אני אוהב דברים שגורמים לי‬

1699
01:35:47,720 --> 01:35:50,240
‫להרגיש נמרץ, אבל לא ככה.‬

1700
01:35:50,320 --> 01:35:53,240
‫לא מזמן עשיתי משהו מאוד ממריץ.‬

1701
01:35:54,880 --> 01:35:56,240
‫ראיתי ריקוד אקזוטי.‬

1702
01:35:58,080 --> 01:36:00,560
‫כן.‬

1703
01:36:01,200 --> 01:36:04,360
‫אתם אולי חושבים שרקדניות אקזוטיות‬
‫הן לא ממש מיוחדות.‬

1704
01:36:04,440 --> 01:36:05,560
‫למה ללכת לשם?‬

1705
01:36:05,640 --> 01:36:09,200
‫זה לא היה רעיון שלי, אלא של חבר זר שלי.‬

1706
01:36:09,280 --> 01:36:14,120
‫הוא בא לביקור, שאלתי אותו מה הוא מתכנן,‬
‫והוא אמר, "לאכול בג'אי פאי, ואט פרה קוו…"‬

1707
01:36:14,200 --> 01:36:15,480
‫לתחנה האחרונה שלו‬

1708
01:36:15,560 --> 01:36:18,920
‫הוא רצה ללכת לגו-גו בר ברחוב בנגלה בפוקט.‬

1709
01:36:19,000 --> 01:36:21,360
‫שאלתי למה, והוא אמר, "אף פעם לא שמעת?‬

1710
01:36:21,880 --> 01:36:26,760
‫"אני לא אספר לך.‬
‫אתה צריך לראות בעצמך, אתה תאילנדי!"‬

1711
01:36:27,720 --> 01:36:29,280
‫לא יכולתי לתת לו לזלזל בי,‬

1712
01:36:30,760 --> 01:36:33,640
‫אז הייתי חייב ללכת. דברים כאלה‬

1713
01:36:34,400 --> 01:36:36,800
‫חשובים לי. דברים כאלה…‬

1714
01:36:39,120 --> 01:36:42,840
‫נראים חסרי טעם,‬
‫אבל האמת שהם חשובים לי מאוד.‬

1715
01:36:43,880 --> 01:36:48,120
‫אז נסעתי לפוקט, לרחוב בנגלה.‬
‫מצאתי את הבר שהוא סיפר לי עליו.‬

1716
01:36:48,840 --> 01:36:52,320
‫הוא אמר לי שאף פעם לא ראיתי מופע כזה.‬

1717
01:36:52,400 --> 01:36:57,320
‫לא ידעתי על זה שום דבר.‬
‫הגעתי לרחוב בנגלה ונכנסתי לסמטה…‬

1718
01:36:57,400 --> 01:37:00,560
‫אנשים רקדו שם.‬
‫היו כאלה שראו אותי וביקשו תמונה.‬

1719
01:37:00,640 --> 01:37:03,680
‫הכול היה טוב. שאלתי מישהו איפה הבר.‬

1720
01:37:04,240 --> 01:37:05,320
‫הוא אמר לי,‬

1721
01:37:06,080 --> 01:37:08,000
‫"זה בר סודי.‬

1722
01:37:08,880 --> 01:37:13,760
‫"כל חודש משנים את השם שלו,‬
‫כי המשטרה תמיד סוגרת אותו.‬

1723
01:37:14,840 --> 01:37:15,720
‫"אני לא יכול‬

1724
01:37:16,320 --> 01:37:19,720
‫"להגיד לך איפה הוא כרגע,‬
‫אבל פעם הוא היה ברחוב ההוא."‬

1725
01:37:19,800 --> 01:37:22,880
‫הוא הצביע על איזה רחוב, והלכתי לכיוון.‬

1726
01:37:23,800 --> 01:37:26,920
‫מצאתי את המקום, אבל היה כתוב שם שם אחר.‬

1727
01:37:27,440 --> 01:37:31,400
‫ניגשתי לבחור שעמד בחוץ. הוא נראה קשוח.‬

1728
01:37:31,960 --> 01:37:34,000
‫"אני מחפש את המקום הזה."‬

1729
01:37:35,440 --> 01:37:36,520
‫"אתה תאילנדי?‬

1730
01:37:36,600 --> 01:37:39,080
‫"אין כניסה לתאילנדים. אתה לא יכול להיכנס."‬

1731
01:37:39,160 --> 01:37:42,120
‫אין כניסה לתאילנדים. לא פלא.‬

1732
01:37:42,200 --> 01:37:44,080
‫"לך מפה. אין כניסה לתאילנדים."‬

1733
01:37:44,160 --> 01:37:48,040
‫הוא הבריח אותי כמו כלב.‬
‫לעובדה שאני נוז אודום לא הייתה שום חשיבות.‬

1734
01:37:49,480 --> 01:37:52,280
‫נכנעתי. נסעתי עד כאן,‬

1735
01:37:52,840 --> 01:37:55,400
‫ולא יכולתי להיכנס. ואז ראיתי איזה בחור.‬

1736
01:37:55,480 --> 01:37:57,920
‫כל הפרצוף שלו היה מלא קעקועים.‬

1737
01:37:58,000 --> 01:38:00,400
‫הצטלמתי איתו בסמטה.‬

1738
01:38:01,040 --> 01:38:03,400
‫הוא אמר, "נוז, מה אתה עושה?"‬

1739
01:38:03,480 --> 01:38:06,240
‫"רציתי להיכנס לגו-גו בר הזה."‬

1740
01:38:07,120 --> 01:38:09,640
‫הוא עבר דרך קבוצה של זרים.‬

1741
01:38:09,720 --> 01:38:12,280
‫"אתה", הוא אמר לבחור שמוכר כרטיסים.‬

1742
01:38:12,360 --> 01:38:13,200
‫"אתה."‬

1743
01:38:21,320 --> 01:38:24,200
‫"שים פה את הטלפון שלך, אסור לצלם בפנים."‬

1744
01:38:27,760 --> 01:38:29,040
‫הוא בטח הבוס.‬

1745
01:38:29,560 --> 01:38:33,760
‫המעשים הטובים שלי סוף סוף השתלמו.‬
‫זה היה הפרס שלי.‬

1746
01:38:33,840 --> 01:38:36,360
‫הייתי התאילנדי היחיד בבר.‬

1747
01:38:36,440 --> 01:38:38,720
‫זה היה חדר בגודל כזה בערך,‬

1748
01:38:39,960 --> 01:38:45,360
‫וכולו מלא קוריאנים, סינים,‬
‫שחורים, לבנים… כל מיני סוגים של אנשים.‬

1749
01:38:45,440 --> 01:38:47,600
‫הוא ליווה אותי קדימה.‬

1750
01:38:47,680 --> 01:38:51,160
‫ממש לכאן, ליד הבמה.‬
‫היא הייתה קצת יותר גבוהה.‬

1751
01:38:51,760 --> 01:38:52,920
‫ככה.‬

1752
01:38:53,000 --> 01:38:55,080
‫המופע כבר התחיל.‬

1753
01:38:55,600 --> 01:38:57,800
‫ברגע שהגעתי לשם, זה היה המופע.‬

1754
01:38:57,880 --> 01:39:00,040
‫אוקיי. זו הייתה…‬

1755
01:39:01,920 --> 01:39:04,280
‫אישה בת 40 בערך.‬

1756
01:39:04,360 --> 01:39:08,920
‫היא רקדה… בתנועות סקסיות כאלה,‬

1757
01:39:09,000 --> 01:39:12,480
‫אבל נראה שהיא לא ישנה מספיק בלילה.‬

1758
01:39:13,000 --> 01:39:15,680
‫כאילו היא עייפה וסובלת מתת תזונה.‬

1759
01:39:15,760 --> 01:39:18,240
‫ואולי היו לה גם בעיות פיננסיות.‬

1760
01:39:18,320 --> 01:39:22,160
‫היא רקדה כאילו עבר עליה יום לא קל.‬

1761
01:39:22,720 --> 01:39:23,760
‫ככה היא רקדה.‬

1762
01:39:23,840 --> 01:39:27,400
‫המוזיקה הייתה מוזיקת ריקודים.‬
‫הייתי מזמזם לכם אותה,‬

1763
01:39:27,480 --> 01:39:29,480
‫אבל אז אצטרך לשלם על הזכויות.‬

1764
01:39:29,560 --> 01:39:33,880
‫אם אשיר או אזמזם משהו בהופעה שלי,‬
‫עלולים לתבוע אותי.‬

1765
01:39:33,960 --> 01:39:36,240
‫לא קל לעשות סטנד-אפ בימינו.‬

1766
01:39:36,920 --> 01:39:42,280
‫אנשי הצוות שלי אמרו לי לזמזם את זה במקום.‬
‫על זה הם קיבלו את הזכויות.‬

1767
01:39:42,880 --> 01:39:47,000
‫זה "טאתונג סאונד".‬
‫דמיינו אותה רוקדת לצלילי "טאתונג סאונד".‬

1768
01:39:47,760 --> 01:39:49,800
‫האמת שאני לא יודע את המילים.‬

1769
01:39:51,520 --> 01:39:53,080
‫"טאתונג סאונד…‬

1770
01:39:53,720 --> 01:39:54,960
‫"מסתכלת על הכוכבים…"‬

1771
01:39:59,000 --> 01:40:01,240
‫זה לא עובד!‬

1772
01:40:01,320 --> 01:40:04,280
‫בואו נגיד שהיא רקדה.‬

1773
01:40:04,360 --> 01:40:07,080
‫אחרי כמה זמן היא הלכה להרים קערה.‬

1774
01:40:07,160 --> 01:40:10,600
‫זאת הייתה קערה כמו של דג, עם קצה גלי.‬

1775
01:40:11,120 --> 01:40:12,920
‫בערך בגודל כזה. היו בתוכה מים.‬

1776
01:40:13,000 --> 01:40:15,800
‫היא לקחה אותה והניחה אותה כאן.‬

1777
01:40:15,880 --> 01:40:18,280
‫הניחה אותה ממש כאן.‬

1778
01:40:19,040 --> 01:40:21,920
‫ואז היא עמדה כשהקערה בין הרגליים שלה.‬

1779
01:40:22,000 --> 01:40:23,480
‫השיר עדיין התנגן.‬

1780
01:40:29,160 --> 01:40:32,480
‫בחיי! למה לא יכולתם להשיג שיר קל יותר?‬

1781
01:40:33,960 --> 01:40:36,600
‫ואז השיר נפסק!‬

1782
01:40:37,840 --> 01:40:41,760
‫היא הייתה ערומה לגמרי.‬
‫לא היה עליה שום פריט לבוש.‬

1783
01:40:43,440 --> 01:40:45,080
‫היא סובבה קצת את האגן.‬

1784
01:40:47,920 --> 01:40:49,120
‫משהו חי‬

1785
01:40:49,720 --> 01:40:50,800
‫יצא מה…‬

1786
01:40:53,200 --> 01:40:55,280
‫כוס שלה. אני אקרא לזה "כוס".‬

1787
01:40:55,360 --> 01:40:58,240
‫זה מונח שכיח בימינו. "כוס."‬

1788
01:40:58,320 --> 01:41:00,720
‫יצא איזה יצור מתוך הכוס שלה.‬

1789
01:41:00,800 --> 01:41:01,800
‫הוא יצא,‬

1790
01:41:02,480 --> 01:41:04,800
‫ובהתחלה הוא לא זז.‬

1791
01:41:04,880 --> 01:41:08,160
‫הוא נחת בתוך המים ועלה למעלה.‬

1792
01:41:09,920 --> 01:41:11,160
‫ידעתי שזה דג.‬

1793
01:41:11,680 --> 01:41:14,480
‫ידעתי לפי הצורה שלו. הוא התפתל קצת.‬

1794
01:41:14,560 --> 01:41:16,560
‫זה דג. אבל הוא לא שחה.‬

1795
01:41:17,280 --> 01:41:18,240
‫אני לא יודע למה.‬

1796
01:41:19,560 --> 01:41:21,240
‫אולי הוא היה בהלם.‬

1797
01:41:22,240 --> 01:41:24,520
‫אולי הוא חטף מכה בראש.‬

1798
01:41:25,120 --> 01:41:27,160
‫אתם יכולים לדמיין? הפגיעה.‬

1799
01:41:27,240 --> 01:41:30,560
‫אחרי כמה זמן הוא התרגל למים.‬
‫הסנפירים שלו היו…‬

1800
01:41:33,080 --> 01:41:34,520
‫ואז הוא התחיל לשחות.‬

1801
01:41:34,600 --> 01:41:38,280
‫הוא שחה בקערה. הייתי קדימה, ממש קרוב אליו.‬

1802
01:41:38,360 --> 01:41:40,160
‫ראיתי שזה דג.‬

1803
01:41:40,720 --> 01:41:43,760
‫אבל הסתכלתי וחשבתי, "איזה דג זה?"‬

1804
01:41:44,320 --> 01:41:46,320
‫תהיתי כמו כולם.‬

1805
01:41:48,120 --> 01:41:48,960
‫שפמנון.‬

1806
01:41:50,240 --> 01:41:52,800
‫נשמטה לי הלסת, כמו שנשמטת לכם.‬

1807
01:41:52,880 --> 01:41:54,360
‫הוא היה בגודל כזה.‬

1808
01:41:54,440 --> 01:41:57,200
‫בגודל כזה. הייתי ממש שם.‬

1809
01:41:57,280 --> 01:41:58,760
‫שפמנון!‬

1810
01:41:58,840 --> 01:42:03,400
‫איך יצא משם שפמנון?‬
‫היו לי כל כך הרבה שאלות.‬

1811
01:42:03,480 --> 01:42:06,840
‫איך זה עבד? הדוקרנים שלו לא עקצו אותה?‬

1812
01:42:07,800 --> 01:42:10,960
‫כשהייתי ילד תפסתי שפמנון,‬
‫והוא עקץ אותי. זה כאב נורא.‬

1813
01:42:11,040 --> 01:42:13,760
‫איפה היא שמה את הדוקרנים?‬

1814
01:42:14,760 --> 01:42:17,200
‫לאן הוא הלך? איך עבד האחסון?‬

1815
01:42:18,400 --> 01:42:21,280
‫בזמן שהייתי מבולבל, היא עשתה עוד סיבוב קל.‬

1816
01:42:21,360 --> 01:42:24,440
‫עכשיו שלושה שחו בקערה.‬

1817
01:42:24,520 --> 01:42:27,680
‫עכשיו אני מבין למה החבר הזר שלי אמר‬

1818
01:42:28,200 --> 01:42:30,000
‫שעצוב שעדיין לא ראיתי את זה.‬

1819
01:42:30,080 --> 01:42:32,520
‫זה באמת הרחיב את אופקיי.‬

1820
01:42:32,600 --> 01:42:36,200
‫הייתי מוקסם. כל השלושה היו בחוץ.‬

1821
01:42:36,280 --> 01:42:38,160
‫ממש התרשמתי באותו רגע.‬

1822
01:42:38,240 --> 01:42:42,920
‫כל מה שהיה לי לתת לה בתמורה היה טיפ.‬
‫נתתי לה כל מה שהיה לי.‬

1823
01:42:43,000 --> 01:42:44,120
‫נתתי לה את הטיפ,‬

1824
01:42:44,200 --> 01:42:46,200
‫ואז היא סיימה את הקטע שלה.‬

1825
01:42:46,280 --> 01:42:47,520
‫מישהי אחרת עלתה.‬

1826
01:42:47,600 --> 01:42:50,240
‫גם היא סחבה קערת דגים, אבל היא הייתה ריקה.‬

1827
01:42:50,320 --> 01:42:51,600
‫אולי הדגים היו בבית.‬

1828
01:42:52,600 --> 01:42:56,960
‫הם חזרו עם אימא שלהם.‬
‫נכון? שרק ילדה אותם לפני רגע.‬

1829
01:43:05,120 --> 01:43:06,400
‫את ישנה או צוחקת?‬

1830
01:43:07,840 --> 01:43:11,040
‫את נשענת כי את צוחקת, או כי את נרדמת?‬

1831
01:43:16,600 --> 01:43:18,560
‫רק הצצתי.‬

1832
01:43:19,440 --> 01:43:21,200
‫תגידי לי, מה עשיתי לא בסדר?‬

1833
01:43:21,800 --> 01:43:23,040
‫מה הבעיה?‬

1834
01:43:28,000 --> 01:43:29,320
‫אני אשגיח עלייך.‬

1835
01:43:34,840 --> 01:43:37,120
‫חזרה לקערת הדגים.‬

1836
01:43:37,200 --> 01:43:39,000
‫זו הייתה אישה בת 30 בערך.‬

1837
01:43:39,080 --> 01:43:41,360
‫היא הניחה את הקערה.‬

1838
01:43:42,480 --> 01:43:43,920
‫המוזיקה התחילה.‬

1839
01:43:44,800 --> 01:43:47,040
‫בואו נימנע מבעיות ונישאר עם אותו שיר.‬

1840
01:43:49,120 --> 01:43:51,680
‫אני ממש מכריח את עצמי.‬

1841
01:43:51,760 --> 01:43:53,880
‫היא רקדה לצלילי המוזיקה הסקסית הזאת.‬

1842
01:43:53,960 --> 01:43:57,360
‫ריקוד סקסי. ואז המוזיקה הפסיקה.‬

1843
01:43:58,000 --> 01:44:01,360
‫היא הזיזה את האגן, ויצא…‬

1844
01:44:01,440 --> 01:44:03,880
‫אתם יודעים מה יצא?‬

1845
01:44:06,880 --> 01:44:08,000
‫היו לו ארבע רגליים.‬

1846
01:44:11,320 --> 01:44:12,280
‫צב.‬

1847
01:44:14,640 --> 01:44:15,720
‫צב יפני.‬

1848
01:44:15,800 --> 01:44:17,560
‫הוא היה עגול, בערך בגודל כזה.‬

1849
01:44:18,080 --> 01:44:21,120
‫צב יפני. הוא היה ממש חמוד.‬

1850
01:44:21,200 --> 01:44:22,440
‫צב יפני.‬

1851
01:44:26,840 --> 01:44:31,040
‫שוב היו שלושה. הם שחו במים.‬

1852
01:44:33,760 --> 01:44:35,320
‫האימא של הצבים.‬

1853
01:44:36,840 --> 01:44:38,440
‫אז ככה היא נראית.‬

1854
01:44:39,000 --> 01:44:44,040
‫מה יכולתי לתת לה תמורת דבר כזה?‬
‫נתתי לה טיפ ענק. היא הלכה.‬

1855
01:44:44,120 --> 01:44:46,400
‫היא הייתה מאוד מקצועית,‬

1856
01:44:46,480 --> 01:44:49,200
‫אבל היה נראה‬
‫שהיא לא ממש נהנית מהעבודה שלה.‬

1857
01:44:49,280 --> 01:44:50,320
‫אני חושב‬

1858
01:44:50,960 --> 01:44:54,400
‫שזה… אני לא יודע,‬

1859
01:44:55,040 --> 01:44:56,840
‫העסק שלה הוא העסק שלה.‬

1860
01:44:58,040 --> 01:45:00,240
‫לפחות היא נהנתה יותר מהכלבה הזאת.‬

1861
01:45:02,880 --> 01:45:04,600
‫אני אמשיך לחזור אלייך.‬

1862
01:45:05,320 --> 01:45:07,160
‫לא אתן לך להירדם.‬

1863
01:45:07,240 --> 01:45:10,600
‫היא הרימה את הקערה והניחה אותה בצד.‬

1864
01:45:10,680 --> 01:45:12,560
‫אישה שלישית הגיעה.‬

1865
01:45:12,640 --> 01:45:14,040
‫לא האישה הראשונה.‬

1866
01:45:14,120 --> 01:45:17,120
‫אני לא יודע בת כמה היא הייתה.‬
‫היא הייתה מבוגרת יותר.‬

1867
01:45:17,200 --> 01:45:19,600
‫גם היא רקדה קצת.‬

1868
01:45:19,680 --> 01:45:23,280
‫כולן עולות ככה, רוקדות ריקוד סקסי.‬

1869
01:45:23,800 --> 01:45:25,040
‫כשהמוזיקה הפסיקה,‬

1870
01:45:25,560 --> 01:45:27,760
‫הייתי בציפייה.‬

1871
01:45:27,840 --> 01:45:30,840
‫ציפיתי לראות מה יצא.‬

1872
01:45:30,920 --> 01:45:35,680
‫לא היה לי עם מי לדבר, כי כולם שם היו זרים.‬

1873
01:45:36,200 --> 01:45:39,120
‫אני חושב שהם לא ציפו שיהיה תאילנדי בקהל.‬

1874
01:45:40,400 --> 01:45:42,200
‫מה עמד לצאת?‬

1875
01:45:42,280 --> 01:45:43,680
‫היא נעמדה שם,‬

1876
01:45:44,800 --> 01:45:46,760
‫אבל שום דבר לא יצא.‬

1877
01:45:47,280 --> 01:45:49,160
‫לא הייתה קערה.‬

1878
01:45:49,240 --> 01:45:51,880
‫אבל אחרי כמה זמן, משהו הוציא את הראש שלו.‬

1879
01:45:54,600 --> 01:45:55,640
‫ציפור.‬

1880
01:45:57,720 --> 01:46:00,160
‫ציפור צהובה הוציאה את הראש שלה.‬

1881
01:46:02,040 --> 01:46:03,560
‫ואז היא עשתה, "פופ",‬

1882
01:46:03,640 --> 01:46:07,080
‫ועפה מתוך הכוס שלה.‬

1883
01:46:08,120 --> 01:46:10,080
‫היא עפה מתוך הכוס שלה!‬

1884
01:46:10,160 --> 01:46:13,960
‫אני אומר לכם, זה היה יותר מלהיב‬

1885
01:46:14,040 --> 01:46:16,680
‫מקפיצה ממטוס בלי מצנח,‬

1886
01:46:16,760 --> 01:46:18,640
‫או משחייה עם תנינים,‬

1887
01:46:18,720 --> 01:46:20,880
‫או מטיפוס על האוורסט.‬

1888
01:46:20,960 --> 01:46:22,960
‫ציפור יצאה לה מהכוס,‬

1889
01:46:23,040 --> 01:46:25,240
‫במרחק שני מטרים ממני.‬

1890
01:46:25,760 --> 01:46:26,600
‫זה היה…‬

1891
01:46:26,680 --> 01:46:28,720
‫זו הייתה כמו סצנה מסרט,‬

1892
01:46:28,800 --> 01:46:31,720
‫אבל זה היה אמיתי. היא עפה החוצה!‬

1893
01:46:32,320 --> 01:46:33,600
‫הציפור עפה!‬

1894
01:46:34,520 --> 01:46:36,040
‫היא עפה בחדר.‬

1895
01:46:36,120 --> 01:46:39,360
‫זה לא היה כמו בסרטים,‬
‫בהם היא הייתה עפה למטה.‬

1896
01:46:39,440 --> 01:46:41,760
‫יותר כמו ציפור שעפה לתוך הבית.‬

1897
01:46:41,840 --> 01:46:43,160
‫היא הייתה מבוהלת.‬

1898
01:46:43,240 --> 01:46:47,080
‫היא רק יצאה ממערה,‬
‫ועכשיו יש מולה המון אנשים.‬

1899
01:46:47,160 --> 01:46:51,520
‫הקהל השמיע אותם קולות כמוכם.‬
‫היא נכנסה במראה ובקיר.‬

1900
01:46:51,600 --> 01:46:53,960
‫הצופים יללו.‬

1901
01:46:54,040 --> 01:46:57,480
‫זה היה כאילו הכול היה מתוסרט.‬

1902
01:46:57,560 --> 01:46:59,520
‫היא עפה מסביב, ואיפה היא נחתה?‬

1903
01:46:59,600 --> 01:47:01,200
‫מולי!‬

1904
01:47:01,280 --> 01:47:04,640
‫הלוואי שזה היה מומצא, אבל הכול אמיתי.‬

1905
01:47:04,720 --> 01:47:07,240
‫היא לא נחתה ככה, בקלילות כזו.‬

1906
01:47:07,320 --> 01:47:09,960
‫היא נחתה כאן והחליקה.‬

1907
01:47:10,480 --> 01:47:14,000
‫בום. ואז היא התגלגלה מתחת לשולחן.‬

1908
01:47:14,080 --> 01:47:15,400
‫היא הלכה מתחת לשולחן.‬

1909
01:47:15,480 --> 01:47:21,640
‫וכולם הסתכלו לכאן, כי הם דאגו לציפור.‬

1910
01:47:21,720 --> 01:47:24,080
‫היא נכנסה מתחת לשולחן, ואני…‬

1911
01:47:24,160 --> 01:47:27,360
‫הייתי צריך להרים רגליים,‬
‫אבל רציתי לעזור לתפוס אותה.‬

1912
01:47:27,440 --> 01:47:29,320
‫פחדתי שאדרוך עליה.‬

1913
01:47:29,400 --> 01:47:31,720
‫אולי היא הייתה הבת הלגיטימית שלה.‬

1914
01:47:32,560 --> 01:47:34,720
‫מה אעשה אם אהרוג את הבת שלה?‬

1915
01:47:34,800 --> 01:47:35,920
‫ככה.‬

1916
01:47:37,720 --> 01:47:39,760
‫אנשי הצוות באו כדי לתפוס אותה.‬

1917
01:47:39,840 --> 01:47:41,040
‫איך קוראים להם?‬

1918
01:47:41,120 --> 01:47:43,520
‫השרתים ובעלי הבר באו לעזור.‬

1919
01:47:43,600 --> 01:47:45,120
‫"תרים רגליים, בבקשה."‬

1920
01:47:45,200 --> 01:47:47,000
‫אנשים התאספו מסביב.‬

1921
01:47:47,560 --> 01:47:49,480
‫האישה ששחררה את הציפור,‬

1922
01:47:49,560 --> 01:47:52,360
‫אם הציפורים, ניגשה אליי.‬

1923
01:47:52,440 --> 01:47:54,040
‫זה נוז אודום כאן.‬

1924
01:47:54,560 --> 01:47:57,640
‫"שב ואל תזוז. אל תדרוך עליה."‬

1925
01:47:58,240 --> 01:48:00,480
‫כשהיא הייתה מולי, היא…‬

1926
01:48:03,920 --> 01:48:04,840
‫"היי!‬

1927
01:48:05,920 --> 01:48:08,120
‫"זה נוז?‬

1928
01:48:08,880 --> 01:48:10,440
‫"היי! זה נוז אודום!"‬

1929
01:48:12,680 --> 01:48:14,040
‫היא שכחה מהציפור.‬

1930
01:48:14,680 --> 01:48:15,520
‫"נוז אודום!‬

1931
01:48:15,600 --> 01:48:18,240
‫"בחיי! נוז אודום כאן!"‬

1932
01:48:18,320 --> 01:48:21,800
‫מצב הרוח שלה השתנה לחלוטין.‬
‫היא נראתה נלהבת.‬

1933
01:48:21,880 --> 01:48:25,520
‫"נוז! איך הגעת לכאן? מי הכניס אותך?‬

1934
01:48:25,600 --> 01:48:28,760
‫"ראיתי אותך קודם,‬
‫אבל חשבתי שאתה ג'קי צ'אן.‬

1935
01:48:29,600 --> 01:48:32,000
‫"זה באמת נוז אודום! היי, חכה רגע!"‬

1936
01:48:32,080 --> 01:48:34,080
‫היא אמרה לשרת, "תביא עט ונייר.‬

1937
01:48:34,160 --> 01:48:35,720
‫"צפיתי בך כשהייתי ילדה.‬

1938
01:48:35,800 --> 01:48:36,800
‫"תביא נייר!"‬

1939
01:48:36,880 --> 01:48:38,320
‫היא התקרבה אליי.‬

1940
01:48:40,360 --> 01:48:43,400
‫"אתה יכול לחתום על זה, בבקשה?"‬

1941
01:48:44,840 --> 01:48:46,440
‫אתם צריכים להבין‬

1942
01:48:47,240 --> 01:48:48,640
‫שהיא הייתה ערומה לגמרי.‬

1943
01:48:51,160 --> 01:48:54,240
‫מבחינתה זה לא עניין גדול, אלה המדים שלה.‬

1944
01:48:54,320 --> 01:48:57,560
‫נכון? אלה מדי העבודה שלה. זה רגיל לגמרי.‬

1945
01:48:57,640 --> 01:49:00,840
‫היא בטח עושה את זה כבר עשר שנים.‬

1946
01:49:00,920 --> 01:49:03,160
‫זה לא היה משהו חדש. היא כרעה.‬

1947
01:49:03,680 --> 01:49:05,000
‫"תחתום על זה בבקשה."‬

1948
01:49:06,040 --> 01:49:07,040
‫בזמן שחתמתי,‬

1949
01:49:07,120 --> 01:49:09,800
‫לא ידעתי לאן להסתכל.‬

1950
01:49:11,000 --> 01:49:15,160
‫זאת הייתה הפעם הראשונה‬
‫שבה לא הרגשתי כמו סלבריטאי.‬

1951
01:49:15,240 --> 01:49:16,760
‫הרגשתי כמו גניקולוג.‬

1952
01:49:18,560 --> 01:49:23,560
‫החתימה שלי יצאה מבולגנת נורא. היא הייתה…‬

1953
01:49:23,640 --> 01:49:27,320
‫היא הייתה לגמרי…‬

1954
01:49:27,400 --> 01:49:30,000
‫ואז היא באה, ישבה בפישוק…‬

1955
01:49:30,080 --> 01:49:32,320
‫היא הייתה מעריצה גדולה.‬

1956
01:49:32,400 --> 01:49:34,040
‫זה היה משהו מיוחד.‬

1957
01:49:34,120 --> 01:49:38,400
‫"אל תלך לשום מקום.‬
‫כשאסיים, אוכל לקבל גם תמונה?"‬

1958
01:49:38,480 --> 01:49:40,760
‫היא דיברה איתי קצת.‬

1959
01:49:41,680 --> 01:49:42,720
‫זה היה…‬

1960
01:49:44,000 --> 01:49:48,440
‫לא ידעתי מה להגיד,‬
‫הייתי המום. נתתי לה טיפ ענק.‬

1961
01:49:48,520 --> 01:49:50,880
‫ואז מצאנו את הציפור שלה.‬

1962
01:49:50,960 --> 01:49:55,080
‫היא הרימה אותה והודתה לקהל.‬
‫מחאנו לה כפיים.‬

1963
01:49:55,160 --> 01:49:57,920
‫"אם אתה כאן, אתן לך הדרן."‬

1964
01:49:58,840 --> 01:50:00,040
‫הדרן?‬

1965
01:50:00,600 --> 01:50:02,880
‫רציתי לדעת מה הוא יהיה.‬

1966
01:50:02,960 --> 01:50:08,480
‫היא נעלמה, בטח כדי לדבר‬
‫על מה הן יעשו בשבילי.‬

1967
01:50:09,600 --> 01:50:11,840
‫זמן קצר אחר כך שלושתן יצאו,‬

1968
01:50:12,400 --> 01:50:14,520
‫והחזיקו בננות.‬

1969
01:50:15,120 --> 01:50:18,440
‫אלה היו בננות ירוקות.‬

1970
01:50:18,520 --> 01:50:19,760
‫הן החזיקו אותן ביחד.‬

1971
01:50:19,840 --> 01:50:24,120
‫המוזיקה הייתה קצבית.‬
‫הן רקדו, והן הביאו איתן את הבננות.‬

1972
01:50:24,200 --> 01:50:26,640
‫ואז היא לקחה בננה‬

1973
01:50:27,320 --> 01:50:29,440
‫וקילפה אותה. ואז…‬

1974
01:50:30,720 --> 01:50:31,640
‫היא…‬

1975
01:50:32,880 --> 01:50:33,920
‫לקחה את הבננה‬

1976
01:50:34,880 --> 01:50:37,520
‫ותקעה אותה ככה, בתנוחה כזאת.‬

1977
01:50:37,600 --> 01:50:39,880
‫תהיתי למה.‬

1978
01:50:39,960 --> 01:50:43,120
‫היא הכניסה את כולה.‬

1979
01:50:44,160 --> 01:50:46,880
‫ואז הייתה הודעה.‬

1980
01:50:46,960 --> 01:50:47,960
‫הדי-ג'יי אמר,‬

1981
01:50:48,040 --> 01:50:51,640
‫"מישהו רוצה להתנדב להחזיק את הסלסילה?"‬

1982
01:50:52,480 --> 01:50:53,400
‫נראה לכם…‬

1983
01:50:55,400 --> 01:50:57,200
‫נראה לכם שהייתי מוותר על זה?‬

1984
01:50:58,720 --> 01:51:00,960
‫אין סיכוי! היא דחפה לי אותה לידיים.‬

1985
01:51:01,040 --> 01:51:04,240
‫"תעלה." אז עליתי לבמה.‬

1986
01:51:04,320 --> 01:51:07,480
‫החזקתי את הסלסילה על הבמה. לא ידעתי למה.‬

1987
01:51:08,920 --> 01:51:11,400
‫לא ידעתי איך להתנהג. "מה לעשות?"‬

1988
01:51:12,040 --> 01:51:15,200
‫"תחזיק אותה ככה. אם יצא משהו, תפוס אותו."‬

1989
01:51:18,560 --> 01:51:20,280
‫הסלסילה הייתה בקצה הבמה.‬

1990
01:51:20,960 --> 01:51:24,440
‫המוזיקה התחילה, הן ספרו,‬
‫"אחת, שתיים, שלוש" והיא דחפה,‬

1991
01:51:25,080 --> 01:51:26,640
‫והבננה יצאה.‬

1992
01:51:27,360 --> 01:51:28,320
‫היא נורתה החוצה.‬

1993
01:51:28,400 --> 01:51:32,040
‫עדיין לא ידעתי מה לעשות. היא התרחקה ממני.‬

1994
01:51:32,120 --> 01:51:33,520
‫מה לעשות? זינקתי!‬

1995
01:51:36,000 --> 01:51:38,200
‫הקהל שם מחא כפיים בדיוק כמוכם.‬

1996
01:51:42,360 --> 01:51:45,440
‫הרגשתי כמו הזוגות האלה שעובדים ביחד.‬

1997
01:51:48,840 --> 01:51:51,520
‫הייתי בטירוף! אהבתי את זה מאוד.‬

1998
01:51:51,600 --> 01:51:53,720
‫כשהמופע הסתיים,‬

1999
01:51:53,800 --> 01:51:56,360
‫היא התעטפה בשמיכה‬

2000
01:51:56,440 --> 01:51:59,400
‫וניגשה אליי כדי לנהל איתי שיחה ארוכה.‬

2001
01:51:59,480 --> 01:52:02,480
‫הרגשתי שלמדתי כמה דברים מאוד מעניינים.‬

2002
01:52:02,560 --> 01:52:04,440
‫שאלתי אותה‬

2003
01:52:04,520 --> 01:52:07,120
‫איך היא הכניסה פנימה את הדברים האלה.‬

2004
01:52:07,200 --> 01:52:10,520
‫באמת. שאלתי אותה, "לאן הם הלכו?"‬

2005
01:52:13,520 --> 01:52:17,240
‫לא רציתי להגזים, כי היא אישה.‬

2006
01:52:17,320 --> 01:52:18,800
‫התשובה שלה הייתה פשוטה.‬

2007
01:52:19,320 --> 01:52:22,040
‫"זאת מיומנות, נוז. צריך ללמוד אותה.‬

2008
01:52:22,120 --> 01:52:23,960
‫"זאת דודה שלי.‬

2009
01:52:24,040 --> 01:52:28,520
‫"המיומנות הזאת עוברת‬
‫כבר כמה דורות באותו כפר.‬

2010
01:52:28,600 --> 01:52:30,440
‫"לא כל אחת יכולה לעשות את זה.‬

2011
01:52:30,520 --> 01:52:32,880
‫"זאת מיומנות מיוחדת."‬

2012
01:52:32,960 --> 01:52:34,520
‫ואני מאמין לה.‬

2013
01:52:34,600 --> 01:52:40,360
‫"הנה, קחו קצת כסף. ממש נהניתי, תודה רבה."‬

2014
01:52:40,440 --> 01:52:43,600
‫נפרדנו, וחזרתי לבנגקוק.‬

2015
01:52:43,680 --> 01:52:46,760
‫הלכתי למשרד כדי לספר לעובדים שלי.‬

2016
01:52:47,680 --> 01:52:48,600
‫ממש התרברבתי.‬

2017
01:52:48,680 --> 01:52:52,360
‫"הלכתי לראות ריקוד אקזוטי עם ציפורים…"‬

2018
01:52:53,840 --> 01:52:55,640
‫אחד מהם אמר לי, "נוז,‬

2019
01:52:56,840 --> 01:53:00,560
‫"למה נסעת כל כך רחוק?‬
‫יש מופעים כאלה בפטאיה."‬

2020
01:53:01,320 --> 01:53:05,160
‫"לא, בפטאיה אלה מופעי פינג פונג.‬
‫כאלה כבר ראיתי."‬

2021
01:53:05,760 --> 01:53:07,880
‫"זה מופע יותר טוב.‬

2022
01:53:09,640 --> 01:53:10,920
‫"אלה חשפנים."‬

2023
01:53:12,000 --> 01:53:15,880
‫"הם פשוט מתפשטים. בכל גיי בר יש כאלה."‬

2024
01:53:15,960 --> 01:53:17,120
‫"זה לא אותו דבר.‬

2025
01:53:18,120 --> 01:53:19,600
‫"אני אומר לך.‬

2026
01:53:20,960 --> 01:53:23,400
‫"הלכתי לא מזמן עם כמה חברים,‬

2027
01:53:23,480 --> 01:53:25,200
‫"ואחר כך לקחתי את ההורים שלי.‬

2028
01:53:25,280 --> 01:53:29,160
‫"אימא שלי בכתה."‬
‫ילד שממלא את חובתו. אני אוהב את זה.‬

2029
01:53:30,480 --> 01:53:34,360
‫אבל לא לקחתי את אימא שלי.‬
‫לקחתי את הצוות מהמשרד.‬

2030
01:53:34,440 --> 01:53:36,320
‫היינו שמונה בוואן.‬

2031
01:53:36,840 --> 01:53:39,400
‫שמונה. ארבע נשים, ארבעה גברים.‬

2032
01:53:40,120 --> 01:53:43,400
‫במשרד שלי אנחנו ממש מתעדפים דברים כאלה.‬

2033
01:53:44,120 --> 01:53:47,440
‫עבודה? שיהיה. זה מה שאנחנו עושים באמת.‬

2034
01:53:48,280 --> 01:53:51,760
‫נסענו לפטאיה. המופע הראשון היה ב-21:00.‬

2035
01:53:51,840 --> 01:53:53,520
‫כרטיס עלה 400 באט.‬

2036
01:53:53,600 --> 01:53:56,120
‫עטיתי מסכה, אבל האחרים לא.‬

2037
01:53:56,200 --> 01:53:58,480
‫אף אחד לא זיהה אותי. התיישבנו.‬

2038
01:53:58,560 --> 01:54:00,720
‫ידעתי שהמקום הכי טוב הוא ממש מקדימה.‬

2039
01:54:01,560 --> 01:54:03,320
‫שמונתנו ישבנו בשורה.‬

2040
01:54:05,000 --> 01:54:07,040
‫במופע הופיעו גם גברים וגם נשים.‬

2041
01:54:07,120 --> 01:54:11,320
‫את הנשים כבר ראיתי פעם,‬
‫אז פחות התלהבתי מהן.‬

2042
01:54:11,400 --> 01:54:13,320
‫אבל באחד המופעים היא עישנה.‬

2043
01:54:14,040 --> 01:54:16,440
‫היא עישנה דרך הכוס.‬

2044
01:54:17,040 --> 01:54:19,240
‫היא עישנה שתי סיגריות.‬

2045
01:54:19,320 --> 01:54:21,440
‫כמו שאיפה ונשיפה.‬

2046
01:54:23,480 --> 01:54:25,640
‫איך היא עשתה את זה? ולנשוף?‬

2047
01:54:28,040 --> 01:54:29,240
‫מאיפה זה יצא?‬

2048
01:54:30,080 --> 01:54:32,080
‫צפיתי בעשן נכנס ויוצא.‬

2049
01:54:32,160 --> 01:54:36,440
‫חיצי הבלונים לא היו ממש מיוחדים.‬

2050
01:54:36,520 --> 01:54:39,360
‫רק צפיתי בהם. בסוף הגיעו הגברים.‬

2051
01:54:39,440 --> 01:54:41,520
‫זה מה שחיכיתי לו.‬

2052
01:54:42,120 --> 01:54:44,520
‫המקום והבמה היו בערך בגודל כזה.‬

2053
01:54:44,600 --> 01:54:46,520
‫היה גרם מדרגות לולייניות.‬

2054
01:54:47,200 --> 01:54:49,800
‫התאורה הייתה מעומעמת יותר מכאן.‬

2055
01:54:50,360 --> 01:54:51,880
‫רק כאן הואר.‬

2056
01:54:51,960 --> 01:54:53,320
‫כאן היה גרם המדרגות.‬

2057
01:54:53,400 --> 01:54:56,600
‫זו הייתה תאורה זוהרת בחושך.‬

2058
01:54:56,680 --> 01:54:58,720
‫דברים לבנים ממש בלטו.‬

2059
01:54:59,280 --> 01:55:01,640
‫המופיעים הראשונים היו גברים צעירים.‬

2060
01:55:01,720 --> 01:55:05,560
‫הם נראו כפריים, כאילו הם באו מהג'ונגל.‬

2061
01:55:05,640 --> 01:55:08,320
‫היו להם ריבועים בבטן וקעקועים קדושים.‬

2062
01:55:09,520 --> 01:55:13,520
‫הם ירדו במדרגות בתחתונים בלבד.‬

2063
01:55:13,600 --> 01:55:14,880
‫המוזיקה התחילה.‬

2064
01:55:16,440 --> 01:55:18,600
‫הם ירדו לאט.‬

2065
01:55:19,320 --> 01:55:20,240
‫ככה.‬

2066
01:55:21,400 --> 01:55:24,720
‫המוזיקה הסיחה את הדעת,‬
‫כמו החבילות שלהם בתחתונים.‬

2067
01:55:32,320 --> 01:55:33,800
‫הם היו ארבעה.‬

2068
01:55:35,160 --> 01:55:36,840
‫מרחוק חשבתי, "מזויף.‬

2069
01:55:37,480 --> 01:55:38,400
‫"זה לא אמיתי."‬

2070
01:55:39,960 --> 01:55:41,840
‫הם היו ארוכים מדי.‬

2071
01:55:42,520 --> 01:55:43,560
‫אין סיכוי.‬

2072
01:55:43,640 --> 01:55:44,640
‫הם הלכו.‬

2073
01:55:44,720 --> 01:55:47,000
‫החדר היה חשוך, אבל איכשהו זה זהר.‬

2074
01:55:47,080 --> 01:55:48,560
‫זה לא נראה כמו הזין שלו.‬

2075
01:55:49,840 --> 01:55:51,160
‫זו הייתה זרוע בגבס.‬

2076
01:55:53,160 --> 01:55:55,000
‫איך הוא היה גדול מהתחתונים שלו?‬

2077
01:55:56,440 --> 01:55:58,960
‫זה מטורף! הוא הלך כמו…‬

2078
01:55:59,480 --> 01:56:00,680
‫ראיתי אותו בחושך.‬

2079
01:56:02,120 --> 01:56:04,480
‫הייתה בליטה כזאת.‬

2080
01:56:04,560 --> 01:56:06,440
‫אין סיכוי. זה בולשיט.‬

2081
01:56:06,520 --> 01:56:08,680
‫פרסום שקרי כדי לרמות תיירים.‬

2082
01:56:08,760 --> 01:56:11,360
‫ארבעתם עמדו על הבמה.‬

2083
01:56:11,440 --> 01:56:13,600
‫ארבעת המלכים השמימיים.‬

2084
01:56:13,680 --> 01:56:15,880
‫הם התחילו לרקוד ריקוד סקסי.‬

2085
01:56:15,960 --> 01:56:18,440
‫הם ליטפו את עצמם.‬

2086
01:56:18,520 --> 01:56:21,880
‫אחד מהם הדליק כמה נרות,‬

2087
01:56:21,960 --> 01:56:24,200
‫ונתן לשעווה לטפטף עליו.‬

2088
01:56:24,280 --> 01:56:26,280
‫הכול היה מאוד סקסי. מוזיקה סקסית.‬

2089
01:56:27,720 --> 01:56:29,160
‫בסוף המופע הזה,‬

2090
01:56:29,240 --> 01:56:33,960
‫שמונתנו תהינו אם זה היה אמיתי.‬

2091
01:56:34,040 --> 01:56:36,040
‫כי הוא נשאר בתחתונים.‬

2092
01:56:36,120 --> 01:56:38,880
‫חשבתי לעצמי, "אין סיכוי. זה דילדו.‬

2093
01:56:38,960 --> 01:56:41,760
‫"הם חתכו אותו לשניים‬
‫ושמו אותו על האיבר האמיתי,‬

2094
01:56:41,840 --> 01:56:43,520
‫"כשכבה נוספת.‬

2095
01:56:43,600 --> 01:56:47,040
‫"זה טריק זול. המופע הזה לא שווה."‬

2096
01:56:47,120 --> 01:56:50,560
‫ואז יצאו עוד נשים. שיהיה.‬

2097
01:56:50,640 --> 01:56:54,200
‫ואז התחיל מופע הגברים השני.‬

2098
01:56:55,920 --> 01:56:56,800
‫מוזיקה.‬

2099
01:57:01,400 --> 01:57:02,280
‫חכו שנייה.‬

2100
01:57:03,680 --> 01:57:06,800
‫הידיים שלו לא היו ריקות.‬
‫הוא החזיק גלון מים.‬

2101
01:57:07,560 --> 01:57:11,920
‫גלון מים של כחמישה ליטרים.‬

2102
01:57:12,640 --> 01:57:13,800
‫חמישה ליטרים כבדים.‬

2103
01:57:13,880 --> 01:57:16,200
‫אתם יכולים לתת לי אחד? יש לכם גלון?‬

2104
01:57:16,280 --> 01:57:19,280
‫אני רוצה שהם יבינו את הרעיון. הוא הלך ככה.‬

2105
01:57:19,920 --> 01:57:21,520
‫אפילו ככה זה כבד.‬

2106
01:57:22,400 --> 01:57:25,480
‫הוא היה ממש גדול. בגודל כזה.‬

2107
01:57:25,560 --> 01:57:26,520
‫מוזיקה.‬

2108
01:57:27,760 --> 01:57:29,200
‫הוא היה הרבה יותר מגניב.‬

2109
01:57:37,040 --> 01:57:41,320
‫הוא התחיל לרקוד ריקוד סקסי.‬
‫לא ידעתי למה הוא הביא את המים.‬

2110
01:57:43,800 --> 01:57:45,320
‫מחובר לגלון המים‬

2111
01:57:45,400 --> 01:57:50,080
‫היה חבל מרצועת בד. הוא עלה ככה,‬

2112
01:57:51,360 --> 01:57:52,840
‫בערך עד כאן.‬

2113
01:57:53,520 --> 01:57:55,320
‫בערך 20 ס"מ.‬

2114
01:57:55,400 --> 01:57:56,760
‫הוא הלך.‬

2115
01:57:56,840 --> 01:57:59,480
‫חשבתי, "מה קורה פה? בשביל מה זה?"‬

2116
01:57:59,560 --> 01:58:06,120
‫ואז הוא ניגש לניאוו בקהל.‬

2117
01:58:06,200 --> 01:58:09,120
‫ניאוו היא מי שנתנה לי את המים עכשיו.‬

2118
01:58:09,840 --> 01:58:10,680
‫הוא ביקש ממנה,‬

2119
01:58:11,720 --> 01:58:12,920
‫"תלי את זה בבקשה."‬

2120
01:58:15,240 --> 01:58:16,880
‫"על מה?"‬

2121
01:58:19,120 --> 01:58:20,400
‫"כאן."‬

2122
01:58:21,080 --> 01:58:23,520
‫ואז הוא הוריד את התחתונים שלו,‬

2123
01:58:25,000 --> 01:58:27,800
‫והוא כמעט פגע לניאוו בסנטר.‬

2124
01:58:31,000 --> 01:58:33,720
‫אם היא הייתה קרובה קצת יותר,‬
‫הוא היה מפיל אותה.‬

2125
01:58:35,040 --> 01:58:37,040
‫הוא עמד ככה…‬

2126
01:58:37,120 --> 01:58:38,880
‫אמרתי, "זהירות!"‬

2127
01:58:40,880 --> 01:58:43,960
‫היא שאלה אותי, "כדאי שאעשה את זה?"‬

2128
01:58:44,040 --> 01:58:45,360
‫אף אחד לא ענה.‬

2129
01:58:45,440 --> 01:58:46,400
‫"אני חושבת שכן."‬

2130
01:58:47,640 --> 01:58:51,320
‫היא לא רצתה לקבל תשובה, כי היא רצתה לנסות.‬

2131
01:58:51,400 --> 01:58:54,160
‫היא תלתה את זה‬
‫כמו שרשרת פרחים על פוליטיקאי.‬

2132
01:58:54,840 --> 01:58:56,000
‫כשהיא תלתה את זה,‬

2133
01:58:56,080 --> 01:58:59,200
‫הייתם מצפים שעם משקל‬
‫של חמישה ליטרים של מים,‬

2134
01:58:59,280 --> 01:59:01,160
‫גלון המים ייפול.‬

2135
01:59:02,480 --> 01:59:04,280
‫הוא לא נפל!‬

2136
01:59:04,960 --> 01:59:06,960
‫הוא נשאר במקום. וה…‬

2137
01:59:07,600 --> 01:59:10,920
‫גלון המים נשאר תלוי.‬

2138
01:59:11,000 --> 01:59:15,680
‫הוא היה באוויר. הוא השתמש…‬
‫אני לא יודע איך לקרוא לזה.‬

2139
01:59:15,760 --> 01:59:17,320
‫"זין" מרגיש לא מתאים.‬

2140
01:59:18,520 --> 01:59:23,160
‫אין בזה מספיק כבוד.‬
‫בואו נמשיך לקרוא לזה "זית".‬

2141
01:59:24,240 --> 01:59:26,360
‫אבל זה לא היה סתם זית.‬

2142
01:59:26,960 --> 01:59:29,920
‫אם רוב הזיתים הם "אה", זה היה,‬

2143
01:59:30,000 --> 01:59:30,920
‫"אהההה!"‬

2144
01:59:32,440 --> 01:59:33,520
‫זית!‬

2145
01:59:34,320 --> 01:59:36,600
‫זה חתיכת זית!‬

2146
01:59:37,680 --> 01:59:39,960
‫אם הוא פוגע לכם בסנטר, אתם בחוץ.‬

2147
01:59:40,480 --> 01:59:43,960
‫הוא הרים את המים עם הזית שלו!‬

2148
01:59:44,040 --> 01:59:46,920
‫כל האולם הריע, אפילו בעלי הבר.‬

2149
01:59:47,000 --> 01:59:49,400
‫קוריאנים, יפנים, אנשים מכל לאום.‬

2150
01:59:49,480 --> 01:59:53,880
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש,‬
‫שש, שבע, שמונה, תשע, עשר. יש!‬

2151
01:59:53,960 --> 01:59:55,680
‫הוא שחרר, וזה נפל.‬

2152
01:59:56,200 --> 01:59:57,760
‫זאת אומרת, וואו…‬

2153
01:59:57,840 --> 02:00:00,920
‫הרגשתי כמו אז, עם הציפור.‬

2154
02:00:02,120 --> 02:00:03,640
‫הוא הרים גלון עם הזית.‬

2155
02:00:04,920 --> 02:00:08,680
‫איך המדינה הזאת מלאה בכל כך הרבה פלאים,‬
‫ורק עכשיו אני מגלה?‬

2156
02:00:08,760 --> 02:00:10,920
‫הגעתי לגיל הזה בלי לדעת.‬

2157
02:00:11,480 --> 02:00:14,080
‫אחר כך, הנחתי שהמופע כבר הגיע לשיאו.‬

2158
02:00:14,160 --> 02:00:17,800
‫ואז הוא אמר, "חכו, הנה אחי הגדול".‬

2159
02:00:17,880 --> 02:00:20,520
‫קראו לו ארטי. היה לו עור יפה.‬

2160
02:00:21,040 --> 02:00:24,040
‫הוא מאיסאן. היו לו שיניים חדות.‬
‫נראה שהוא אוהב את העבודה שלו.‬

2161
02:00:24,120 --> 02:00:25,280
‫הוא אמר, "תורי".‬

2162
02:00:25,800 --> 02:00:27,520
‫הוא הרים שני גלונים.‬

2163
02:00:29,000 --> 02:00:31,360
‫היו להם חבלים ארוכים יותר. שניים.‬

2164
02:00:32,040 --> 02:00:34,600
‫הוא נתן אותם לאשתו של בלה, אם.‬

2165
02:00:35,280 --> 02:00:36,840
‫בעלה היה בצד אחד.‬

2166
02:00:36,920 --> 02:00:38,080
‫בלה הוא בחור גדול.‬

2167
02:00:38,640 --> 02:00:41,720
‫אם ראיתם "קאו קון לה קאו", הוא היה האם.סי.‬

2168
02:00:41,800 --> 02:00:44,360
‫אם היא אישה חיננית מאוד.‬

2169
02:00:44,880 --> 02:00:47,400
‫היא תמיד מאוד סבלנית.‬

2170
02:00:47,480 --> 02:00:49,520
‫הבחור ההוא אומר, "תלי אותם בבקשה.‬

2171
02:00:50,040 --> 02:00:50,920
‫זאת הייתה אם.‬

2172
02:00:54,840 --> 02:00:56,280
‫בסוף היא תלתה.‬

2173
02:00:56,360 --> 02:00:58,960
‫של ארטי היה אפילו יותר גדול.‬

2174
02:01:00,000 --> 02:01:01,680
‫ברגע שהחבל היה במקום…‬

2175
02:01:02,200 --> 02:01:03,760
‫איך זה אפשרי?‬

2176
02:01:03,840 --> 02:01:07,480
‫הוא אימץ את השרירים שלו וספר עד עשר.‬

2177
02:01:07,560 --> 02:01:09,400
‫בזמן שהוא תלה אותם,‬

2178
02:01:09,480 --> 02:01:14,200
‫אשתו של בלה נראתה ככה.‬
‫"אני לא אוהבת את זה. אני לא אמורה לאהוב."‬

2179
02:01:14,960 --> 02:01:18,400
‫אבל אחר כך זה היה כאילו משהו התעורר בתוכה.‬

2180
02:01:20,080 --> 02:01:21,080
‫היא קיפצה.‬

2181
02:01:22,160 --> 02:01:24,000
‫הפה שלה היה פתוח לרווחה.‬

2182
02:01:24,080 --> 02:01:25,560
‫היו לה דמעות בעיניים.‬

2183
02:01:29,680 --> 02:01:31,600
‫עד סוף הלילה.‬

2184
02:01:32,440 --> 02:01:33,800
‫אני לא צוחק.‬

2185
02:01:36,400 --> 02:01:37,800
‫הוא הרים אחד… עשר.‬

2186
02:01:37,880 --> 02:01:41,400
‫ואז הוריד אותו. מחאנו לו כפיים בטירוף.‬

2187
02:01:41,480 --> 02:01:44,680
‫אנשים נדהמו. ראינו את זה,‬
‫והיינו צריכים לקוד קידה.‬

2188
02:01:44,760 --> 02:01:49,280
‫הוא ירד מהבמה‬
‫עם כובע קאובוי כדי לאסוף טיפים.‬

2189
02:01:50,040 --> 02:01:52,160
‫אוקיי. נתנו לו טיפים,‬

2190
02:01:53,160 --> 02:01:54,720
‫אבל עדיין הייתי סקפטי.‬

2191
02:01:55,640 --> 02:01:56,960
‫היה שם סד כלשהו?‬

2192
02:01:57,680 --> 02:01:59,640
‫זה היה אמיתי? רק ראיתי את זה.‬

2193
02:02:00,200 --> 02:02:01,400
‫לא נגעתי בזה.‬

2194
02:02:06,680 --> 02:02:09,520
‫בזמן שהוא הסתובב עם הכובע,‬

2195
02:02:10,320 --> 02:02:14,240
‫הוא ירד והלך בין כל האנשים מסביב.‬

2196
02:02:14,320 --> 02:02:17,360
‫יש אנשים שנתנו לו רק קצת.‬
‫לא הרבה אנשים נתנו טיפים.‬

2197
02:02:17,440 --> 02:02:19,840
‫ואז הוא הגיע אלינו, וניצלנו את ההזדמנות‬

2198
02:02:20,440 --> 02:02:22,000
‫כדי לשאול אם זה היה אמיתי.‬

2199
02:02:23,000 --> 02:02:24,800
‫אתה יכול להוריד את המים?‬

2200
02:02:26,760 --> 02:02:27,600
‫אוקיי.‬

2201
02:02:28,080 --> 02:02:29,080
‫נסה להרים את זה.‬

2202
02:02:32,520 --> 02:02:33,920
‫"זה אמיתי?"‬

2203
02:02:34,000 --> 02:02:36,000
‫הוא הסתובב וקיבל טיפים.‬

2204
02:02:36,080 --> 02:02:36,960
‫"זה אמיתי?"‬

2205
02:02:37,520 --> 02:02:39,120
‫הוא לא אמר.‬

2206
02:02:39,720 --> 02:02:43,240
‫במקום זאת, הוא בא מאחור והשתמש בזית שלו‬

2207
02:02:44,840 --> 02:02:46,080
‫כדי לטפוח לנו על הגב.‬

2208
02:02:50,480 --> 02:02:52,320
‫טפיחות קלות על הגב.‬

2209
02:02:53,560 --> 02:02:56,920
‫כמו עיסוי צוואר וכתפיים מאחור.‬

2210
02:02:58,680 --> 02:02:59,640
‫זאת הייתה ניאוו.‬

2211
02:03:03,560 --> 02:03:05,200
‫"אני תפוסה פה."‬

2212
02:03:10,920 --> 02:03:14,680
‫ארבעה מהם הלכו לעבוד עליה,‬

2213
02:03:14,760 --> 02:03:17,600
‫כאילו זה שירות רגיל עבורם.‬

2214
02:03:17,680 --> 02:03:20,640
‫הם טפחו על הירכיים שלה. היא צרחה.‬

2215
02:03:20,720 --> 02:03:22,400
‫היא יללה מהנאה.‬

2216
02:03:24,600 --> 02:03:25,920
‫הארבעה סיימו.‬

2217
02:03:26,000 --> 02:03:28,000
‫היינו כל כך שמחים, נתנו להם טיפים.‬

2218
02:03:28,080 --> 02:03:31,280
‫נתנו טיפים בסכום של 10,000 באט באותו לילה.‬

2219
02:03:31,880 --> 02:03:33,000
‫נגמר לי הכסף.‬

2220
02:03:33,080 --> 02:03:35,640
‫הייתי צריך לפרוט שטרות גדולים כדי להמשיך.‬

2221
02:03:36,160 --> 02:03:38,520
‫אלה כישרונות מיוחדים. צריך לתמוך בהם.‬

2222
02:03:39,040 --> 02:03:42,800
‫לוויתי עוד כסף מהצוות שלי.‬
‫"תביאו עוד כסף. מגיע להם יותר.‬

2223
02:03:42,880 --> 02:03:44,520
‫"אף פעם לא ראיתי דבר כזה."‬

2224
02:03:44,600 --> 02:03:47,680
‫הם ידעו שאנחנו אוהבים את זה,‬
‫אז הם השקיעו מאמץ מיוחד.‬

2225
02:03:47,760 --> 02:03:49,400
‫הם התמקדו בנו.‬

2226
02:03:49,480 --> 02:03:51,120
‫היו ארבעה צדדים בקהל.‬

2227
02:03:51,200 --> 02:03:54,520
‫הם התעלמו מהם.‬
‫הסינים בקושי נתנו להם טיפים.‬

2228
02:03:54,600 --> 02:03:56,600
‫אז הם כל הזמן באו אלינו.‬

2229
02:03:56,680 --> 02:04:01,240
‫אחרי ההופעה שלהם, עלו עוד נשים.‬

2230
02:04:01,320 --> 02:04:04,880
‫עמדנו ללכת משם, כי כבר נהניתי בטירוף.‬

2231
02:04:04,960 --> 02:04:08,800
‫זה היה מדהים, הייתי מאושר.‬
‫היא אמרה, "אל תלכו עדיין".‬

2232
02:04:08,880 --> 02:04:11,080
‫הבעלים אמרה, "אל תלכו עדיין.‬

2233
02:04:11,640 --> 02:04:15,840
‫"חכו למופע האחרון, הוא אפילו יותר טוב."‬
‫איך זה אפשרי בכלל?‬

2234
02:04:17,760 --> 02:04:21,120
‫אז חיכיתי. ואז הגיע הזמן לפינאלה.‬

2235
02:04:21,200 --> 02:04:22,160
‫המוזיקה התחילה.‬

2236
02:04:25,480 --> 02:04:26,920
‫ארבעה בחורים יצאו‬

2237
02:04:27,640 --> 02:04:29,280
‫והחזיקו תופים ארוכים.‬

2238
02:04:30,120 --> 02:04:31,080
‫תופים ארוכים.‬

2239
02:04:40,720 --> 02:04:42,840
‫הם החזיקו גרסה קצרה של תופים ארוכים.‬

2240
02:04:43,760 --> 02:04:45,840
‫אתם יכולים לדמיין? מהסוג הקצר.‬

2241
02:04:45,920 --> 02:04:48,520
‫היו שני תופים וארבעה בחורים.‬

2242
02:04:48,600 --> 02:04:50,880
‫חשבנו שהם יבדרו אותנו.‬

2243
02:04:51,440 --> 02:04:56,880
‫רקדנו ועודדנו אותם כאילו זאת הופעת מוזיקה.‬

2244
02:04:57,880 --> 02:04:59,160
‫הם ירדו.‬

2245
02:04:59,240 --> 02:05:02,080
‫אחד מהם ביקש ממני להכות בתוף.‬

2246
02:05:02,160 --> 02:05:06,160
‫הם עדיין לא ידעו שזה אני.‬
‫"תן מכה", הוא אמר. אז נתתי.‬

2247
02:05:06,760 --> 02:05:10,800
‫זה היה תוף עור.‬
‫זה כאב לי ביד. הייתה נקודה שחורה במרכז.‬

2248
02:05:11,360 --> 02:05:13,080
‫"נסה."‬

2249
02:05:13,160 --> 02:05:14,360
‫הוא נתן לי את התוף.‬

2250
02:05:15,160 --> 02:05:16,800
‫ואז הוא נתן אחד לניאוו.‬

2251
02:05:17,320 --> 02:05:18,880
‫היא לקחה אותו.‬

2252
02:05:19,520 --> 02:05:22,040
‫דמייני שאת ניאוו, ואת מחזיקה אותו.‬

2253
02:05:22,120 --> 02:05:25,600
‫קחי אותו. עור התוף היה כאן.‬

2254
02:05:26,960 --> 02:05:28,800
‫ואז הוא שאל את ניאוו,‬

2255
02:05:28,880 --> 02:05:29,920
‫"כמה פעמים צ'ה?"‬

2256
02:05:31,080 --> 02:05:32,800
‫ניאוו אמרה, "צ'ה-צ'ה-צ'ה".‬

2257
02:05:32,880 --> 02:05:35,120
‫הוא נכנס לעמדה.‬

2258
02:05:36,840 --> 02:05:38,160
‫הוא הוריד את התחתונים.‬

2259
02:05:41,760 --> 02:05:44,480
‫הוא השתמש בזית שלו כדי לתופף.‬

2260
02:05:54,240 --> 02:05:57,440
‫ניאוו לא ידעה איך להגיב.‬

2261
02:05:57,520 --> 02:05:58,680
‫היא התחילה לרקוד.‬

2262
02:06:03,000 --> 02:06:06,400
‫הוא אמר, "מספיק. אל תרקדי, בבקשה.‬

2263
02:06:06,480 --> 02:06:07,680
‫"פגעתי בשפה."‬

2264
02:06:15,160 --> 02:06:18,200
‫ואז הם ניגנו על שני התופים ביחד.‬

2265
02:06:22,880 --> 02:06:24,720
‫איזה מין קצב זה?‬

2266
02:06:27,800 --> 02:06:31,200
‫אני אומר לכם, אהבתי את זה.‬

2267
02:06:31,760 --> 02:06:36,560
‫נפלתי על הגב בזמן שהוא עשה את זה.‬
‫הייתי על הרצפה.‬

2268
02:06:36,640 --> 02:06:39,280
‫צחקתי כל כך חזק, שנפלתי מהכיסא.‬

2269
02:06:39,360 --> 02:06:42,280
‫התיפוף היה מדהים. אנשים חשבו שהתמוטטתי.‬

2270
02:06:42,880 --> 02:06:45,240
‫השתגענו עליהם.‬

2271
02:06:45,320 --> 02:06:46,920
‫הם תופפו ותופפו,‬

2272
02:06:48,000 --> 02:06:52,240
‫ואז נתנו להם טיפים.‬
‫נתנו להם טיפים מאוד גדולים.‬

2273
02:06:53,480 --> 02:06:56,200
‫אבל עדיין הייתי ספקן.‬

2274
02:06:56,280 --> 02:06:58,240
‫לא הייתי משוכנע שזה אמיתי.‬

2275
02:06:58,760 --> 02:07:00,240
‫אז כשהם סיימו,‬

2276
02:07:00,840 --> 02:07:02,320
‫עמדתי ואמרתי, "היי,‬

2277
02:07:03,120 --> 02:07:04,360
‫"אפשר לגעת בו?"‬

2278
02:07:05,680 --> 02:07:06,960
‫הייתי צריך לדעת.‬

2279
02:07:07,040 --> 02:07:08,800
‫הוא לא היסס. "בטח."‬

2280
02:07:12,320 --> 02:07:14,120
‫הוא עמד ככה. "לך על זה."‬

2281
02:07:15,160 --> 02:07:17,360
‫הרגע ההוא שם‬

2282
02:07:18,920 --> 02:07:21,040
‫היה אחד הרגעים הזכורים בחיי.‬

2283
02:07:21,560 --> 02:07:22,400
‫נעמדתי,‬

2284
02:07:23,040 --> 02:07:24,280
‫ונגעתי בזית שלו.‬

2285
02:07:26,760 --> 02:07:32,400
‫תעמדי רגע. לא תצטרכי לגעת בי.‬
‫אני רוצה שכולכם תראו איך זה היה.‬

2286
02:07:32,480 --> 02:07:35,480
‫תעמדי ותושיטי יד. בואי נעמיד פנים.‬

2287
02:07:36,000 --> 02:07:37,080
‫תחזיקי את זה.‬

2288
02:07:39,040 --> 02:07:41,320
‫ככה זה היה.‬

2289
02:07:43,640 --> 02:07:45,200
‫תפסתי אותו ככה,‬

2290
02:07:46,280 --> 02:07:49,080
‫ואז ליטפתי אותו מהבסיס עד הקצה.‬

2291
02:07:49,680 --> 02:07:52,920
‫לחצתי אותו. רציתי לדעת אם הוא מזויף.‬

2292
02:07:53,000 --> 02:07:55,960
‫אולי הזריקו לו משהו?‬
‫כיסו אותו במשהו? איזשהו אפקט?‬

2293
02:07:56,040 --> 02:07:58,520
‫אבל לא, הוא היה אמיתי לגמרי.‬

2294
02:07:58,600 --> 02:08:02,160
‫אמרתי בקול, "וואו,‬
‫זה מה שנקרא אנקונדה אמיתית".‬

2295
02:08:06,240 --> 02:08:08,000
‫הוא מילא לי את כל היד.‬

2296
02:08:08,080 --> 02:08:10,240
‫אני לא יודע איך לקרוא לזה.‬

2297
02:08:10,320 --> 02:08:13,680
‫זה היה כמו במבוק‬
‫ממולא אורז דביק מ"נונג מון",‬

2298
02:08:14,880 --> 02:08:16,440
‫או נקניקיית חזיר מאובון.‬

2299
02:08:16,520 --> 02:08:18,000
‫איך לקרוא לזה?‬

2300
02:08:18,080 --> 02:08:22,720
‫והייתי כל כך מהופנט, שנכנסתי לטראנס.‬

2301
02:08:22,800 --> 02:08:24,800
‫אז דיברתי איתו כשהוא ביד שלי.‬

2302
02:08:26,000 --> 02:08:28,280
‫"מאיפה אתה?‬

2303
02:08:29,240 --> 02:08:31,760
‫"סא קאו, הא?‬

2304
02:08:32,760 --> 02:08:36,520
‫"הוא תמיד היה כל כך גדול?"‬

2305
02:08:36,600 --> 02:08:38,160
‫הוא אמר לי,‬

2306
02:08:38,240 --> 02:08:41,480
‫"אף פעם לא ניסיתי להגדיל אותו.‬

2307
02:08:42,000 --> 02:08:45,880
‫"זו תכונה פגומה שיש לי מלידה."‬
‫איזה שוויצר.‬

2308
02:08:46,480 --> 02:08:47,920
‫הלוואי שלי היה פגם כזה.‬

2309
02:08:49,080 --> 02:08:51,880
‫"באמת? אני אומר לך מהלב,‬

2310
02:08:51,960 --> 02:08:53,600
‫"היה נעים להכיר אותך."‬

2311
02:08:55,720 --> 02:08:56,760
‫באמת.‬

2312
02:08:58,720 --> 02:09:03,280
‫אתם מכירים את זה שאתם פוגשים מישהו זר,‬
‫ונותנים לו לחיצת יד חזקה?‬

2313
02:09:03,360 --> 02:09:04,920
‫רק שלחצתי לו את הזין.‬

2314
02:09:08,080 --> 02:09:09,680
‫"נעים מאוד."‬

2315
02:09:09,760 --> 02:09:13,000
‫לחצתי אותו טוב. "בחיי, אתה מדהים.‬

2316
02:09:13,080 --> 02:09:15,640
‫"איך הוא נוקשה כל כך?"‬

2317
02:09:15,720 --> 02:09:18,680
‫"יש לי טכניקה מיוחדת.‬

2318
02:09:19,320 --> 02:09:20,720
‫"אבל זה סוד."‬

2319
02:09:20,800 --> 02:09:24,720
‫דיברנו ככה. "ומה איתו? מאיפה הוא?"‬

2320
02:09:24,800 --> 02:09:27,240
‫אחד מהם היה מבואנג קאן,‬

2321
02:09:27,320 --> 02:09:33,800
‫עוד אחד היה מסוואנקט, ועוד אחד מלאוס.‬
‫תפסתי במיקרופון שלהם כשדיברתי איתם.‬

2322
02:09:33,880 --> 02:09:37,040
‫הייתה לנו שיחה טובה וארוכה.‬

2323
02:09:37,640 --> 02:09:41,400
‫אחרי שסיימנו לדבר, נפרדנו לדרכנו.‬

2324
02:09:42,080 --> 02:09:46,560
‫התרשמתי והוקסמתי מאוד.‬

2325
02:09:47,200 --> 02:09:50,520
‫אני חייב להתוודות,‬
‫ואדאג שיורידו את זה בעריכה,‬

2326
02:09:51,160 --> 02:09:55,520
‫חזרתי למלון שלי וחשבתי לעצמי כל הזמן,‬

2327
02:09:57,000 --> 02:09:58,160
‫"זה בטח לא קשה."‬

2328
02:10:03,960 --> 02:10:05,880
‫השעה הייתה כמעט חצות.‬

2329
02:10:05,960 --> 02:10:09,240
‫הלכתי להביא מנת קאו טום אחרי המופע‬
‫וחזרתי למלון.‬

2330
02:10:09,320 --> 02:10:11,080
‫ואז התקלחתי.‬

2331
02:10:11,600 --> 02:10:14,000
‫עמדתי מול מראה ענקית במלון.‬

2332
02:10:15,560 --> 02:10:17,360
‫בהתחלה ניסיתי עם המשקפיים שלי.‬

2333
02:10:20,520 --> 02:10:21,440
‫המשקפיים האלה.‬

2334
02:10:29,920 --> 02:10:31,840
‫את נראית ישנונית. אני אעמוד פה.‬

2335
02:10:35,280 --> 02:10:36,120
‫אלוהים.‬

2336
02:10:38,000 --> 02:10:40,200
‫ברגע שתליתי אותם, הם נפלו.‬

2337
02:10:41,200 --> 02:10:44,080
‫המסגרת כמעט נשברה. יש לי רק זוג אחד.‬

2338
02:10:44,160 --> 02:10:46,360
‫העדשות כמעט התנפצו. הם נפלו לרצפה.‬

2339
02:10:46,440 --> 02:10:49,800
‫"שיט. טוב, אולי הם החליקו בגלל הרצועה."‬

2340
02:10:51,040 --> 02:10:53,200
‫קניתי משקאות חלב יפניים באותו יום.‬

2341
02:10:53,760 --> 02:10:56,920
‫כדאי שמשם אתחיל. הוצאתי אותם מהמקרר.‬

2342
02:10:58,280 --> 02:11:00,080
‫אני אתלה אותם.‬

2343
02:11:01,240 --> 02:11:02,720
‫ניסיתי שני בקבוקים קטנים.‬

2344
02:11:07,680 --> 02:11:08,520
‫אלוהים.‬

2345
02:11:10,080 --> 02:11:11,200
‫עדיין כבד מדי?‬

2346
02:11:12,040 --> 02:11:14,080
‫אה, אני צריך לרוקן אותם קודם.‬

2347
02:11:16,160 --> 02:11:17,320
‫שתיתי הכול.‬

2348
02:11:20,240 --> 02:11:22,280
‫נשארו רק הבקבוקים והתוויות.‬

2349
02:11:24,000 --> 02:11:25,400
‫זה עדיין לא עבד.‬

2350
02:11:26,960 --> 02:11:28,800
‫אתם יודעים מה כן הצלחתי להרים?‬

2351
02:11:29,600 --> 02:11:30,840
‫את מכסי האלומיניום.‬

2352
02:11:32,080 --> 02:11:35,600
‫גלגלתי אותם לחצאי עיגול. בזה הצלחתי.‬

2353
02:11:39,400 --> 02:11:40,520
‫כל האירוע הזה‬

2354
02:11:41,600 --> 02:11:44,880
‫הרס את החיים של כל הבעלים בקהל.‬

2355
02:11:45,600 --> 02:11:46,600
‫זהו.‬

2356
02:11:46,680 --> 02:11:48,560
‫חטפנו מכה קשה.‬

2357
02:11:49,080 --> 02:11:51,680
‫אתם זוכרים את בלה השמנמן?‬

2358
02:11:52,240 --> 02:11:55,280
‫לפני המופע הוא היה‬
‫הגבר היחיד בחייה של אשתו.‬

2359
02:11:55,800 --> 02:11:57,680
‫ואז היא נתקלה במשהו…‬

2360
02:12:02,040 --> 02:12:03,920
‫משהו טוב יותר.‬

2361
02:12:04,480 --> 02:12:08,440
‫עכשיו הוא כל הזמן מתלונן באוזניי,‬
‫"מאז שלקחת אותנו למופע הארור ההוא,‬

2362
02:12:08,520 --> 02:12:09,720
‫"כשאנחנו מתקלחים‬

2363
02:12:10,280 --> 02:12:13,360
‫"והיא רואה אותי ערום,‬
‫אתה יודע מה היא עושה?‬

2364
02:12:18,400 --> 02:12:21,160
‫"כמו מה שמבוגרים עושים‬
‫כשהם רואים ילד ערום.‬

2365
02:12:22,520 --> 02:12:23,800
‫"זה מה שהיא עושה לי."‬

2366
02:12:27,800 --> 02:12:30,960
‫אני חושב שזה כישרון מיוחד.‬

2367
02:12:31,800 --> 02:12:35,480
‫והם אמרו שהם צריכים להסתיר בר כזה,‬

2368
02:12:35,560 --> 02:12:38,760
‫או שמדי פעם המשטרה מגיעה כדי לסגור אותו.‬

2369
02:12:38,840 --> 02:12:40,400
‫חשבתי, "למה, לעזאזל?"‬

2370
02:12:40,480 --> 02:12:43,200
‫אלה כישרונות מיוחדים וייחודיים.‬

2371
02:12:43,280 --> 02:12:44,760
‫יש להם ערך.‬

2372
02:12:45,440 --> 02:12:50,040
‫להיות מסוגל להשתמש בזין שלך‬
‫או בכוס שלך ביעילות‬

2373
02:12:50,120 --> 02:12:52,760
‫זה לא שונה מכדורגלן אנגלי‬

2374
02:12:52,840 --> 02:12:56,040
‫שמקפיץ כדור על הראש‬
‫תוך כדי שהוא הולך 48 קילומטר.‬

2375
02:12:56,120 --> 02:12:58,280
‫זו מיומנות של הראש, נכון?‬

2376
02:12:58,920 --> 02:13:01,320
‫צוללן דני, בנשימה אחת בלבד,‬

2377
02:13:02,040 --> 02:13:05,200
‫יורד 202 מטר ושובר את שיא העולם.‬

2378
02:13:05,280 --> 02:13:06,480
‫יש לו ריאות מיומנות.‬

2379
02:13:07,000 --> 02:13:09,640
‫אמריקאית שעוצרת להבי מאוורר עם הלשון שלה.‬

2380
02:13:09,720 --> 02:13:13,880
‫בדקה אחת היא הסירה‬
‫את החלק הקדמי של המאוורר… ועצרה אותו.‬

2381
02:13:14,600 --> 02:13:16,040
‫עם הלשון שלה.‬

2382
02:13:16,120 --> 02:13:19,680
‫היא המשיכה, הלוך וחזור,‬
‫ועצרה אותו 35 פעמים בדקה.‬

2383
02:13:20,200 --> 02:13:23,040
‫היא השתמשה בכישרונות שלה.‬

2384
02:13:23,120 --> 02:13:26,880
‫אם יש לך זית גדול, קדימה, תופף איתו בתוף.‬

2385
02:13:27,480 --> 02:13:29,400
‫או שתירי ציפורים מתוך הכוס שלך.‬

2386
02:13:30,800 --> 02:13:34,760
‫ציפורים, צבים, דגים.‬

2387
02:13:34,840 --> 02:13:36,520
‫כמו מקלט אולטימטיבי לחיות.‬

2388
02:13:41,480 --> 02:13:45,880
‫אני חושב שהממשלה צריכה‬
‫לתמוך בזה במקום להסתיר את זה.‬

2389
02:13:45,960 --> 02:13:47,960
‫אל תהיו צדקנים כל כך.‬

2390
02:13:48,040 --> 02:13:52,000
‫הם צריכים לתמוך בזה וללמד את זה.‬

2391
02:13:52,080 --> 02:13:56,080
‫צריך להתייחס לזה כמו לעיסוי תאילנדי.‬
‫זה כוח סופר-רך.‬

2392
02:13:56,160 --> 02:13:59,320
‫זה לא כוח רך, זה כוח סופר-רך.‬

2393
02:14:00,000 --> 02:14:03,920
‫זה הכוח הרך של החלקים הרכים שלך.‬

2394
02:14:04,720 --> 02:14:06,520
‫תעבירו את זה הלאה,‬

2395
02:14:06,600 --> 02:14:12,320
‫כדי שאנשים ידעו כל מה שכוס יכול לעשות.‬
‫איך הוא יכול לתפקד כמו מחסן.‬

2396
02:14:15,360 --> 02:14:18,400
‫במופעים בברים אפשר לעשות‬
‫יותר מאשר ליפ-סינקינג.‬

2397
02:14:18,480 --> 02:14:20,600
‫הם רק עושים ליפ-סינקינג וצחוקים.‬

2398
02:14:20,680 --> 02:14:25,080
‫אם הן כבר עושות את הניתוח לשינוי מגדרי,‬
‫הן יכולות כבר להוסיף מקום‬

2399
02:14:25,160 --> 02:14:26,800
‫לחיות נוספות.‬

2400
02:14:26,880 --> 02:14:30,240
‫זה לא צריך לעצור בציפורים.‬
‫צריכים להיות גם תנינים.‬

2401
02:14:30,320 --> 02:14:33,160
‫זרים אוהבים תנינים. או דגי אבו נפחא.‬

2402
02:14:33,240 --> 02:14:35,440
‫דגי אבו נפחא חמודים כשהם מפחדים.‬

2403
02:14:36,200 --> 02:14:40,720
‫אולי נשמור על הרכב ההופעות בסוד‬
‫בימים מסוימים, שתהיה הפתעה.‬

2404
02:14:42,160 --> 02:14:44,200
‫קרייבייבי או מישהו יעלו להופיע.‬

2405
02:14:44,280 --> 02:14:46,280
‫אפשר לקדם את זה.‬

2406
02:14:46,360 --> 02:14:48,760
‫ולמה לעצור בתופים?‬

2407
02:14:48,840 --> 02:14:51,400
‫יש המון כלים מוזיקליים.‬

2408
02:14:52,240 --> 02:14:55,840
‫מה עם קסילופון תאילנדי?‬
‫הם יכולים גם לחבק זה את הצוואר של זה.‬

2409
02:15:18,480 --> 02:15:21,800
‫בואו נתחרה באמריקאים‬
‫ונעצור מאווררים עם הזיתים שלנו.‬

2410
02:15:26,160 --> 02:15:29,280
‫צריך לתמוך בזה, לא להסתיר את זה.‬

2411
02:15:30,080 --> 02:15:32,120
‫רשות התיירות יכולה לקדם את העניין.‬

2412
02:15:32,200 --> 02:15:36,840
‫אין צורך לשפוך מאות מיליונים כדי לשלם‬
‫לשחקן מפורסם שיהיה הפנים של הקמפיין.‬

2413
02:15:36,920 --> 02:15:38,880
‫פשוט צלמו סרטונים לטיקטוק. זה קל.‬

2414
02:15:38,960 --> 02:15:42,360
‫תזמינו אנשים לבוא לראות. זה כוח סופר-רך.‬

2415
02:15:43,120 --> 02:15:48,520
‫קחו את הרעיונות האלה, לא אכפת לי.‬
‫תנו לתושבים בפטאיה או בפוקט להגיד,‬

2416
02:15:48,600 --> 02:15:50,560
‫"שלום, ברוכים הבאים!"‬

2417
02:15:51,400 --> 02:15:52,280
‫הגיוני?‬

2418
02:15:52,360 --> 02:15:56,120
‫"שלום, ברוכים הבאים!‬
‫מופע בחינם, בירה ב-400 באט.‬

2419
02:15:57,160 --> 02:16:01,080
‫"תיהנו במופע, תשמחו. תבלו, תקבלו אנרגייה.‬

2420
02:16:01,160 --> 02:16:05,480
‫"קבלו גירל פאוור, קבלו דגים, קבלו צבים.‬

2421
02:16:05,560 --> 02:16:08,760
‫"קבלו ציפורים, קבלו תנינים.‬

2422
02:16:08,840 --> 02:16:10,160
‫"אולי אבו-נפחא.‬

2423
02:16:10,840 --> 02:16:14,760
‫"פינג פונג, בלונים, עישון, בננות.‬

2424
02:16:14,840 --> 02:16:16,280
‫"בבקשה, בואו לראות.‬

2425
02:16:17,160 --> 02:16:19,480
‫"קבלו סופרמן טוב.‬

2426
02:16:19,560 --> 02:16:23,160
‫"סופרמן טוב, לחיצות ידיים טובות.‬
‫ותוכלו ללחוץ זין.‬

2427
02:16:28,560 --> 02:16:30,400
‫"זין ענק שמנגן צ'ה-צ'ה-צ'ה.‬

2428
02:16:30,480 --> 02:16:32,520
‫"זין ענק שמרים צנצנות מים.‬

2429
02:16:32,600 --> 02:16:35,680
‫"זין ענק שעושה מסאז'. זין ענק סופרסטאר.‬

2430
02:16:35,760 --> 02:16:39,160
‫"זין ענק שעושה מסאז'.‬
‫הזין ענק שלנו אף פעם לא מת.‬

2431
02:16:39,240 --> 02:16:40,920
‫"הזין הענק שלנו בפריסטייל.‬

2432
02:16:41,520 --> 02:16:45,520
‫"ברוכים הבאים לתאילנד.‬
‫האם לעניים יש זכויות?‬

2433
02:16:45,600 --> 02:16:46,800
‫"אבל יש לנו זין.‬

2434
02:16:46,880 --> 02:16:48,720
‫"אבל יש לנו כוסים.‬

2435
02:16:48,800 --> 02:16:51,520
‫"תני לזה לקרות, תאילנד.‬
‫לחצו על מתג התחתונים.‬

2436
02:16:51,600 --> 02:16:57,600
‫"כדי שהעם התאילנדי יחיה בנוח,‬
‫בואו כולנו נפסיק עכשיו עם הבולשיט!"‬

2437
02:16:58,840 --> 02:17:00,920
‫סעו בזהירות הביתה.‬

2438
02:17:01,880 --> 02:17:03,600
‫סעו בזהירות הביתה.‬

2439
02:17:05,800 --> 02:17:08,480
‫- ספיישל Deaw: כוח סופר-רך -‬

2440
02:17:34,920 --> 02:17:39,120
‫תתעוררי! תודה.‬

2441
02:18:08,880 --> 02:18:12,680
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬